לאחר בקשת וואלה, הותר היום (שני) לפרסום כי גבר בן 35 שהואשם באונס זכה לאחרונה לקבל בחזרה את חייו, לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה זיכה אותו מכל אשמה - פה אחד. התיק התנהל בדלתיים סגורות ותחת איסורי פרסום מחמירים.
האירוע התרחש לפני 14 שנה ולא פורסם מעולם. הוא, היה אז בן 21. כתב האישום, שהוגש רק בפברואר 2022, ייחס לו עבירות אונס ומעשה סדום שבוצעו עשר שנים קודם לכן, בליל שבת ה-18.8.2012, בסביבות השעה 02:30 לאחר חצות, במי שהייתה אז בת זוגו. היא, הייתה אז חיילת בת 19.
הם הכירו בימי התיכון, ניהלו מערכת יחסים כשלוש שנים, מעת לעת נפרדו אך חזרו האחד אל השנייה. היא נהגה מדי פעם לגור ביחידת הדיור שלו בבית הוריו, היא הייתה שם בת בית. שם זה קרה. לאחר ששניהם שוב בילו במועדון לאחר ששוב עמדו היחסים על פרשת דרכים ושוב הייתה להם שיחת "יחסינו לאן". היא טענה שהוא היה שיכור, או תחת השפעת סמים, שבמועדון הוא צעק לעברה "בא לי לזיין אותך", ולאחר מכן, בדירה, הוא אנס אותה וביצע בה מעשה סדום בכוח, תוך גרימת חבלות בידיה, רגליה וצווארה.
כשהוא התעורר בבוקר הם שוחחו והיא שאלה אותו למה אנס אותה. הוא אמר לה שהוא לא יודע על מה היא מדברת. אחר כך הם הלכו אליה הביתה, לאסוף בגד ים, ולאחר מכן הם הלכו לים. אחרי זמן קצר עם החברים בשפת הים הוא החזיר אותה הביתה - וכמה ימים לאחר מכן הם באמת נפרדו. כמה ימים אחר כך היא הייתה בזוגיות ארוכה חדשה.
את התלונה היא הגישה רק ב-2018, שש שנים אחרי אותו הלילה. התיק נחקר במשטרה, אחר כך ישב בפרקליטות. רק עשר שנים אחרי האירוע שהיה-או-לא-היה, ארבע שנים אחרי שהיא התלוננה - הוגש כתב האישום.
עורכת הדין רוני אלוני סדובניק שליוותה את הצעירה, משוכנעת בגרסתה. אבל השופטים יחיאל ליפשיץ, גלית ציגלר ושמואל מנדלבום זיכו את הגבר פה אחד מהעבירות שיוחסו לו, משום שהתביעה לא עמדה בנטל ההוכחה מעבר לכל ספק סביר. הזיכוי התבסס על מספר גורמים ובראשם שאלת מהימנות גרסתה של הצעירה שהמשיכה לטעון לאורך כל הדרך כי נאנסה באלימות.
למשטרה היא אמנם הציגה תמונות שלטענתה תיעדו חבלות שנגרמו לה במהלך האירוע. אבל במשפט התברר כי תמונות אלו, שנמסרו למשטרה עם הגשת התלונה ב-2018, כלל לא היו קשורות לאירוע המדובר. את הטלפון היא בכלל מסרה לחוקרים רק ב-2021, שלוש שנים אחרי שהמשטרה דרשה ממנה להביא להם את הטלפון הישן בו צולמו. הצעיר, וסניגוריו, התעקשו לבדוק מתי בכלל צולמו.
הסניגורים, עו"ד תמי אולמן, עו"ד שחף אולמן ועו"ד יעקב שלומוביץ, הראו במשפט כי תמונה אחת נוצרה כשנה וחצי לאחר האירוע, שנייה כחודשיים לפני האירוע, ושלישית בכלל חודשיים לפני האירוע. הם מצאו כי הצעירה שהתלוננה שינתה גרסאות לגבי מקור התמונות ומכשיר הצילום ("אייפון", ולאחר מכן "בלקברי" - שלא נמצא כלל). השופטים ראו בכך "סימני אזהרה משמעותיים" לגבי מהימנות גרסתה.
התמונות, נוגעות לליבת המחלוקת שהרי הן הצעיר והן הצעירה תיארו יחסי מין בליל האירוע, אך בעוד הוא תיאר שהדבר היה בהסכמה וכהמשך לשגרת יחסיהם, תיארה היא אירוע אלים שגרם לה לחבלות בגופה.
הסנגורים, עורכי הדין אולמן, אולמן ושלומוביץ, הדגישו כי רק התעקשותו של הצעיר לשליפת התמונות, ולא פעם אחת אלא פעמיים - פעם ראשונה בהתעקשותו לפריקת מכשיר הטלפון של הצעירה המתלוננת ופעם שניה בהתעקשותו לפריקת המחשב שלה, היא שהביאה לחשיפת מקור התמונות. "יש ממש בטענת ההגנה שאלמלא התעקשות הנאשם, ייתכן והוא היה מורשע על בסיס אותן תמונות כוזבות, אפשרות שכל בר דעת צריך להתחלחל ממנה", ציין אב בית הדין, השופט יחיאל ליפשיץ, שכתב את הכרעת הדין לה הסכימו השופטת ציגלר והשופט מנדלבום.
אבל לא רק התמונות הכוזבות הותירו ספק בלב שלושה השופטים. את תיאוריהן של הצעירה ושל אמה לגבי מצבה הנפשי הקשה וחוסר תפקודה לאחר האירוע, מצאו השופטים כלא מדויקים ואף מופרזים, בהשוואה להתכתבויות וואטסאפ שהראו כי יצאה לבלות עם חברות, ואף החלה את הקשר הזוגי החדש עם הגבר האחר - ימים ספורים לאחר מכן.
הם מצאו כי פנייתה לרופא, יומיים לאחר האירוע, נבעה בין היתר מרצונה לקבל "גימלים" מהצבא, ולא רק מסיבות רפואיות הקשורות לאונס. כמו כן, טענתה כי קיבלה טיפול טלפוני במרכז "מהו"ת" המטפל בחיילות וחיילים שנפגעו מינית, לא נתמכה בתיעוד.
בהכרעת הדין יש לשופטים ביקורת נוקבת על עבודת המשטרה. הם ציינו כי החקירה המשטרתית הייתה שטחית ובלתי ממצה, וכללה מחדלים רבים, כמו אי חקירת עדים מרכזיים ואי בדיקה יסודית של ראיות דיגיטליות. במהלך המשפט התברר להם כי חקירות משטרה נוהלו בטלפון.
"זה המקום להפנות ל'נוהג' חריג, 'חדשני' ומוזר בתיק זה, מצד היחידה החוקרת, ולפיו עדים תושאלו טלפונית והיחידה החוקרת הסתפקה בכך", ציינו השופטים, "התיק שזור לאורכו ולרוחבו במחדלי חקירה ובחקירות שבוצעו ברמה שאינה מספקת".
לעומת כל אלה, ובניגוד לטענות הפרקליטות, השופטים התרשמו מעדותו של הנאשם כעקבית ומהימנה.
"גם סבלה של המתלוננת, הן במהלך הדיונים הארוכים בהם העידה והן כאשר ישבה בספסלי הקהל, היה ניכר, והתרשמנו מאישה צעירה ורבת כישרונות וכישורים", חתמו השופטים את 60 עמודי ההחלטה לזכות, "ההכרעה המשפטית נפלה והובהרה בפתח הכרעת הדין, אך בה בעת יש להבהיר שאין 'מנצחים' בתיק, ועלה בבירור שהן הנאשם, המתלוננת, שניהם, הם המפסידים, עמדו מלכת. נקווה שהמתלוננת והנאשם, ובחלקים משמעותיים מ-14 השנים האחרונות חייהם כל אחד בדרכו, ימצא את הדרך לשיקום חייו".
עורכת הדין שליוותה את הצעירה התנגדה לפרסום הכרעת הדין, אבל באופן תמוה גם הפרקליטות. אלא שהרכב השופטים נעתר לבקשת חדשות וואלה לפרסם את הזיכוי. לבקשת עורכת הדין עוכב הפרסום כחודש, לצורך שקילת ערר לבית המשפט העליון. בסופו של דבר לא הוגש ערר והזיכוי מתפרסם, כאמור.