במהלך החפירה הארכיאולוגית השנתית בשילה הקדומה נחשפו שלושה קנקני אגירה גדולים ומרשימים בני אלפי שנים, המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה. הממצאים התגלו בסמוך לאזור שבו, על פי הערכת החוקרים, שכן המשכן, והם נבדקים כעת במטרה להבין האם שימשו לאחסון תוצרת חקלאית ובה ענבים, יין ושמן זית. הגילוי מגיע ימים ספורים לפני פסטיבל היין של שילה הקדומה שייערך באתר ביום שישי.
צוות החפירה הפועל באתר, בהובלת אתר התיירות שילה הקדומה ועמותת משכן שילה ובשיתוף קמ"ט ארכיאולוגיה במשרד המורשת, חשף את הקנקנים במהלך עבודות עומק שנערכות בשטח. החפירה מתקיימת כחלק מעונת המחקר השנתית באתר, שבה משתתפים חוקרים, סטודנטים ומתנדבים מרחבי העולם.
הקנקנים התגלו במהלך עבודות עומק שביצעו הארכיאולוגים בשטח חפירה שבו נחשפו קודם לכן כ-10,000 עצמות בעלי חיים, כלי חרס רבים מתקופת הברונזה המאוחרת וכן מנחות מזהב ומכסף.
ד"ר סקוט סטריפלינג, ראש משלחת החפירה, אמר כי מדובר בממצא מרגש במיוחד. "יצאנו לחקור את השכבות הקדומות ביותר באתר כדי להבין טוב יותר את ההיסטוריה של שילה, ובדרך גילינו שלושה קנקני אגירה מרשימים שנשמרו במשך אלפי שנים. כעת נוכל לחקור מה היה בתוכם ואולי ללמוד פרטים חדשים על חיי היום-יום של האנשים שחיו כאן לפני אלפי שנים", הוסיף. לדבריו, בכל שנה הוא וצוותו מגיעים למקום עם חוקרים ומתנדבים מרחבי העולם כדי לחשוף עוד פרק בסיפורה של שילה. "גם השנה בחרו אנשים להגיע לכאן למרות המלחמה משום שהם מבינים את החשיבות של המקום המיוחד הזה", ציין.
שר המורשת עמיחי אליהו הדגיש: "מי שרוצה להבין למי שייכת הארץ הזאת, כל שעליו לעשות זה לרדת על הברכיים ולחפור. כל שכבה באדמה של שילה מספרת את מה שלא ניתן להכחיש: עם ישראל חי כאן, עבד כאן, ייצר כאן יין ושמן, אלפי שנים לפני שמישהו בכלל חלם להמציא עם פלסטיני. נמשיך לפתח ולחפור את ההיסטוריה שלנו, בשילה ובכל רחבי יהודה ושומרון, ולחשוף קבל עם ועולם את העדויות הללו המהוות שטר בעלות יהודי שבלתי ניתן להכחישו".
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ הוסיף: "שילה הקדומה היא אחת ההוכחות החזקות ביותר לשורשים העמוקים של עם ישראל בארץ הזאת. בעוד שיש מי שמנסים לעוות, להכחיש או למחוק את ההיסטוריה שלנו, האדמה עצמה ממשיכה לדבר. פעם אחר פעם נחשפים כאן ממצאים שמספרים את סיפורם של אבותינו שחיו, עבדו, התפללו ובנו את חייהם במקום הזה לפני אלפי שנים. הכדים שנחשפו כעת מצטרפים לשורה ארוכה של עדויות שמחברות בין העבר לבין ההווה. אנחנו לא רק מספרים את הסיפור של שילה ושל בנימין, יהודה ושומרון - אנחנו ממשיכי דרכם של אותם אנשים שחיו כאן בעבר, מעבדים את האדמה, בונים, נוטעים ומפתחים את הארץ. זהו סיפור של רצף היסטורי שלא נפסק, והוא יימשך גם לדורות הבאים".
ראש קמ"ט ארכיאולוגיה יו"ש, בני הר אבן, מסר: "יחידת קמ"ט הארכיאולוגיה מלווה את החפירות בשילה כחלק מתוכנית רחבה של חשיפה ושימור אתרי מורשת ביהודה ושומרון. כל עונת חפירה מוסיפה נדבך למה שאנחנו יודעים על המקום הזה, ושילה, שבה עמד המשכן מאות שנים, היא אחד האתרים החשובים בארכיאולוגיה המקראית. הקנקנים שנחשפו השבוע הם עדות נוספת לכך שהאתרים ביהודה ושומרון הם בעלי חשיבות עולמית, ושהעבודה הארכיאולוגית כאן רחוקה מלהסתיים".
מנכ"ל עמותת משכן שילה, קובי מאמו, הצהיר: "יש משהו מרגש בכך שדווקא בימים שלפני פסטיבל היין של שילה הקדומה נחשפים כאן כדים בני אלפי שנים ששימשו ככל הנראה לאחסון ענבים ויין. הגילוי הזה לא קשור לפסטיבל והוא התגלה במסגרת החפירה השנתית, אבל הוא ממחיש את הרצף ההיסטורי המיוחד של שילה. מהכרמים והיינות של ימי קדם ועד ליקבים המובילים שפועלים כאן היום. גם הסדנה של פרופ' שיבי דרורי בפסטיבל, שתעסוק בזני ענבים קדומים ששוחזרו מתוך ממצאים ארכיאולוגיים, מבטאת את החיבור הייחודי בין הארכיאולוגיה, המחקר וההתיישבות המתחדשת באזור".