"המיסיונריות שבה מנסים להחדיר את התפילות, ואת האורתודוקסיה לבתי הספר החילוניים - מרתיחה אותי. עגלתנו מלאה וזהותנו היהודית ברורה, גם ללא תפילת 'מודה אני' בכל בוקר". במילים אלו תיאר אב מקיבוץ בגולן את הכעס שלו, לאחר שבנו בן ה-8, תלמיד כיתה ג' בבית הספר הממלכתי ברמת הגולן - חזר לביתו עם איורים של ילד נושא תפילת "מודה אני", לצד נוסח התפילה משיעורי "זהות יהודית".
האב הדגיש, כי לו בתור איש חינוך אסור להיכנס למוסדות הדתיים, בעוד שהכיוון ההפוך מותר ואף מיועד להנחלת תפיסה. העולם היהודית האורתודוקסית. לדבריו, זו אינה אינה הפעם הראשונה שתכנים כאלו מועברים לתלמידי ביה"ס, וההורים אינם מתכוונים לעמוד מנגד ולתת לתכתיבים ולגורמים חיצוניים לשנות את ערכי החינוך, שעל פיהם בחרו לגדל את ילדיהם.
בעקבות המקרה והצטברות פניות נוספות מהורים בחינוך הממלכתי, שיגר איתמר קרמר, מנהל משמר החינוך הממלכתי - מכתב חריף ליו"ר המזכירות הפדגוגית, ד"ר טלי יניב, ולמנהלת האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך, חנה ללוש.
במכתב, שכותרתו עוסקת בפעילות עמותות חיצוניות המטיפות לאמונה דתית אורתודוכסית בבתי ספר ממלכתיים, מדווח הארגון על פעילויות של עמותות המקדמות תפיסה דתית אורתודכסית באופן חד-צדדי, במסווה של עיסוק חינוכי תמים לכאורה ב"זהות" וב"מסורת".
קרמר ציין כי במקרה הספציפי שהתרחש לאחרונה בבית הספר בצפון, הפעילות הועברה על ידי בנות שירות מעמותת "אל עמי" - וזאת, בהמשך למקרים נוספים באותו מוסד, בהם הועברו תכנים בעלי צביון דתי ואמוני מובהק בחסות גופים העושים כרצונם, ללא פיקוח הולם ומבלי שנבדקה האג'נדה שלהם.
במשמר החינוך הממלכתי מזהירים כי מעבר למקרה הנקודתי, מדובר בבעיה רוחבית המתרחשת בבתי ספר ממלכתיים רבים, ודורשת הסתכלות מערכתית.
עוד מובהר במכתב, כי עיסוק ושיח חינוכי בזהות היהודית על גווניה, ובחיזוק המורשת והמסורת בהתאם לצביון הממלכתי, הם מותרים ורצויים - אך אין מקום לפעילות שנועדה לקדם שמירת מצוות, או לשנות את אמונתו הפרטית של התלמיד.
קרצר הצביע על כך שלפי המדיניות הרשמית של משרד החינוך, המבוססת על מסקנות ועדת שנהר משנת 1994 ועל חוזרי מנכ"ל - העיסוק בזהות יהודית צריך לשקף את מגוון האמונות בחברה הישראלית ולא לפעול להחזרה בתשובה, תוך התמקדמות ביהדות כתרבות "שלא על בסיס אמונה וללא קיום מצוות".
בארגון מדגישים כי הפרת העקרונות הללו צורמת במיוחד נוכח המדיניות הנוכחית, שכן בתי ספר מהחינוך הממלכתי הכללי נותרים פרוצים לחדירת גופים בעלי צביון דתי-אורתודוכסי מובהק - בשעה שאותו הדין לא מתקיים ביחס לפעילות של גופים ליברליים, או חילוניים, בבתי ספר מהחינוך הממלכתי דתי.
לאור זאת, קורא משמר החינוך הממלכתי להתערב בסוגיה ולא להותיר ואקום ערכי, לחדד את הנהלים ביחס לתוכניות חיצוניות - ולפתוח בבדיקה בפרט ביחס לבנות שירות הפועלות בבתי ספר ממלכתיים, בחסות עמותות בעלות אג'נדה אמונית מוצהרת.