מה שדווח כפגיעה אגבית נוספת ב"שטח פתוח" במהלך מתקפת הטילים האיראנית על ישראל בראשית השבוע, התברר עבור משפחת סימנטוב מכרם מהר"ל כאסון אישי ומקצועי. שברי יירוט הטיל שנפלו בלילה שבין ראשון לשני פגעו בחלקת השושן הצחור הייחודית של משתלת "זרעים מציון" שלהם וגרמו לנזק כבד לפרויקט שימור נדיר שנבנה במשך יותר משני עשורים.
סיפורו של המיזם הספציפי החל בשנת 2004, בעת כריית מנהרות הכרמל. פקעות של שושן צחור שנחשפו בעבודות ההנדסיות הועברו למשפחת סימנטוב באישור רשות הטבע והגנים, כדי להציל את הצמח הנדיר. באמצעות תרביות רקמה ייצרו אלפי פקעות חדשות, שחלקן הוחזרו לטבע בכרמל, בעוד אחרות נשמרו במשתלה לצורך ריבוי ושימור.
"כשהתחלנו היו כמה עשרות פקעות בלבד", מספר סימנטוב. "היום יש אצלנו עשרות אלפי פקעות. אנחנו למעשה המקום היחיד בארץ שמחזיק את השושן הצחור המקורי מהכרמל, לא זן מסחרי אלא הצמח הטבעי האמיתי שכך חוזר מפה למקומו הטבעי בכרמל ולמקומות אחרים בישראל שמתאימים לו".
לדבריו, רק לפני כחודש וחצי הגיעה החלקה לשיאה. "אחרי 12 שנה של המתנה ראינו פריחה מדהימה. פרחים בגובה של כמטר. אלפי אנשים הגיעו לראות, לצלם ולהתרגש. ציפינו ליבול זרעים גדול שיאפשר לנו להמשיך ולהרחיב את הפרויקט".
אלא שבבוקר שלאחר מתקפת הטילים התבררה התמונה הקשה. "הפועלים התאילנדים המסורים שלנו התקשרו ואמרו לי להגיע מיד לשטח", הוא משחזר. "מצאנו מכתש ענק, בקוטר של כשישה מטרים, ממש בתוך החלקה. חלקים מהשטח הועפו למרחקים, והנזק מפוזר על פני מאות מטרים".
זמן קצר לאחר מכן הגיעו למקום שוטרים ולוחמי משמר הגבול.
"הם ראו את הבור, תיעדו, אספו את השברים שהיו בשטח והלכו", מספר סימנטוב. "אבל עד עכשיו עוד לא הגיע אף גורם ממשלתי שבדק את הנזק עצמו".
לדבריו, נציגי מס רכוש אמורים להגיע רק בשבוע הבא. "וזה בדיוק העניין", הוא אומר. "זה לא כמו פרדס תפוזים שאפשר לספור כמה עצים נפגעו ולחשב כמה הם שווים. מדובר במשהו ייחודי שאין לו כמעט מקבילה בארץ. צריך מומחה שיבחן מה קרה מעל הקרקע ומתחתיה".
הקושי הגדול, הוא מסביר, טמון בכך שחלק גדול מהנזק כלל אינו נראה לעין. פקעות השושן מצויות מתחת לפני הקרקע, וחלקן גדלות במשך שנים רבות לפני שהן מגיעות לבשלות ופורחות. "אנחנו עדיין לא יודעים כמה פקעות נהרסו", הוא אומר. "יכול להיות שמאות, יכול להיות שאלפים. רק בעוד חודשים ואפילו שנים נדע את מלוא היקף הפגיעה".
הילה פרידמן, בתו של ציון, שמנהלת יחד עם אביה ובעלה את המשתלה, אומרת כי מדובר ביותר מנזק כלכלי. "זו לא רק חלקה חקלאית. זו מורשת, זה שימור טבע, זה משהו שאבא שלי הקדיש לו עשרות שנים מהחיים".
כעת, בזמן שהמשפחה ממתינה להערכת הנזק הרשמית, היא מנסה להיאחז בתקווה שחלק מהפקעות שרדו. "אנחנו לא מתכוונים לוותר", אומר סימנטוב. "אבל ברור שהדרך לשיקום תהיה ארוכה מאוד. את מה שנהרס ברגע אחד, לקח לנו יותר מעשרים שנה לבנות".
גלו למי להצביע בבחירות הקרובות. השאלון שיעשה לכם סדר בהתאם לעמדות שלכם