מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת החוק שנועדה להסדיר את השימוש בצווי איסור פרסום במקרים שבהם חשוד בעבירת מין מבקש למנוע את פרסום שמו בטענה כי הדבר עלול להביא אותו למצב של אובדנות. ההצעה, שיזמה ח"כ עדי עזוז וגובשה בשיתוף שי לי עטרי, קובעת כי במקרים כאלה בית המשפט יכריע בבקשה רק לאחר קבלת חוות דעת של פסיכיאטר.
על פי נוסח ההצעה, מטרת התיקון היא להציב קריטריון מקצועי ברור במקרים שבהם נטען כי מצבו הנפשי של החשוד מצדיק הטלת צו איסור פרסום, ולמנוע מצב שבו החלטות בעלות השלכות ציבוריות ומשפטיות משמעותיות מתקבלות ללא ביסוס מקצועי מתאים.
הרקע לקידום החוק הוא, לדברי יוזמיו, הצורך לעצור שימוש לרעה בצווי איסור פרסום במקרים מסוג זה. לטענתם, להחלטה על איסור פרסום יש השלכות מרחיקות לכת, לא רק על ההליך המשפטי אלא גם על חייהם של נפגעות ונפגעי עבירות מין, שבמקרים רבים רואים ביכולת לספר את סיפורם ולקרוא לפוגע בשמו חלק משמעותי מתהליך הריפוי, ההכרה והשבת השליטה על חייהם.
עוד מדגישים יוזמי ההצעה כי במקרים רבים דווקא פרסום שמו של החשוד מוביל לנפגעות ולנפגעים נוספים להתלונן, לחשוף דפוסי פגיעה דומים ולמנוע פגיעות נוספות. בשל כך, הם סבורים כי החלטות על איסור פרסום חייבות להתקבל בזהירות, באחריות ועל בסיס חוות דעת של הגורם המקצועי המוסמך לכך.
ח"כ עדי עזוז, יוזמת החוק, מסרה: "נפגעות ונפגעי אלימות מינית נאלצים לעבור מסע ארוך וכואב בדרך לצדק. אסור לנו לאפשר מצב שבו פוגעים עושים שימוש בצווי איסור פרסום כדי לנהל קרב נוסף מול מי שכבר נפגעו, להאריך את עינוי הדין שלהן ושלהם ולמנוע מהם להשמיע את קולם". לדבריה, הצעת החוק הזו באה לתקן את העוול ולוודא שכלי שנועד להגן במקרים המתאימים לא ישמש כדי לפגוע בנפגעות ובנפגעים פעם נוספת.
אישור החוק בקריאה הטרומית הוא רק השלב הראשון בהליך החקיקה, אולם כבר כעת הוא מסמן את הדיון הציבורי והמשפטי שמבקשת ההצעה להציף: היכן עובר קו האיזון בין ההגנה על החשוד לבין האינטרס הציבורי וזכותם של נפגעים להשמיע את קולם