דו"ח מבקר המדינה, שהתפרסם היום (שלישי) באופן חלקי בשל ביטחון המדינה, סוקר את משבר הכליאה בישראל ומותח ביקורת על כך שגם היום, כמעט שלוש שנים לאחר טבח שבעה באוקטובר - לא הועמד לדין אף אחד מהמחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתח ביקורת על שב"ס וצה"ל כאשר טען כי לא נערכו לתרחיש של מלחמה ולאפשרות שיהיה צורך להחזיק מחבלים שנתפסו במהלך המלחמה. בנוסף, אנגלמן הצביע על כך שבעקבות משבר הכליאה החמור, שוחררו פלשתינים המסכנים את ביטחון המדינה, וביניהם מנהל בית החולים שיפא - וזאת מבלי שראש הממשלה עודכן על כך מבעוד מועד.
"מעצרם של אלפי מחבלים ללא היערכות מקדימה, החריף את הפער בכל הנוגע להיעדר מקומות כליאה ופגעה ביכולת שב"כ לבצע מעצרים וחקירות, לצד הגברת העומס והסיכון על סגל שב"ס", נכתב בדו"ח.
בהתייחסו לכך שאף מחבל לא הועמד עדיין לדין, טען מבקר המדינה: "מיצוי הדין עם מחבלי חמאס שביצעו פשעים במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל, הוא בעל חשיבות מכרעת, מהבחינה המשפטית, המוסרית והציבורית. מיצוי הדין עם מחבלים אלה יעשה צדק עם קורבנות הטבח".
מתחילת המלחמה זינק מספרם של האסירים הביטחוניים במתקני שב"ס, מ-5200 לפני המלחמה לכ- 10,000 בינואר 2025 - מדובר בגידול של 92%. משרד מבקר המדינה ערך את הביקורת בחודשים אוגוסט 2024 עד מרץ 2025, כאשר בדיקות השלמה בוצעו עד פברואר 2026.
הביקורת בחנה את היערכות שב"ס וצה"ל לכליאת אסירים ביטחוניים במהלך מלחמה, דרכי התמודדות של שב"ס עם פערי הכליאה בעת מלחמת חרבות ברזל והשפעת הגידול במספר הכלואים על יכולת סגל הגוף למלא את תפקידו, וכן ההשפעות של מצוקת הכליאה על הפעילות לסיכול טרור בהיבטי חקירות ומעצרים.
סוגיות נוספות שנבדקו ועליהם ניתנה הדעת בו"ח, הוא תגבור שב"ס בכוחות מילואים של צה"ל, והליכי שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים. הביקורת נעשתה במשרד לבל"ם, בשב"ס, בפרקליטות המדינה, בשב"כ ובמטה לביטחון לאומי (מל"ל). השלמת הביקורת נעשתה בצה"ל. יצוין כי הביקורת לא עסקה בכליאה במתקנים שבאחריות צה"ל שבהם כלואים אסירים ביטחוניים.
תמונת המצב העולה מהביקורת מצביעה על כך כי עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל לא ביצעו צה"ל ושב"ס עבודת מטה לתיאום קליטת אסירים ביטחוניים באירועים חריגים - אף שהדבר נדרש על פי הנוהל המשותף משנת 2006 שנועד להתוות את שיתוף הפעולה בין שני הגופים.
תוכנית החירום של נציבות שב"ס משנת 2021, המגדירה עקרונות וסדר עדיפויות למיצוי משאבי הכליאה - בין היתר בתרחיש ייחוס של מלחמה שהתבססה בעיקר על "הצפפה", כלומר על הגברת האכלוס במתקני הכליאה הקיימים ולא על הכשרת מקומות כליאה נוספים. וזאת, מבלי שבוצע תהליך של הערכת צורכי הכליאה בתרחישי הייחוס השונים, ובכלל זה באירוע של מלחמה, ובלי שגובשה תוכנית להכשרת מקומות כליאה נוספים, ונוסף על כך לא הוקצה תקציב להכשרת מקומות אלו.
כל זאת, אף שמשרד לבל"ם ובשב"ס היו ערים לכך שבהתממש תרחיש של אירוע מלחמתי עלול לחול גידול ניכר במצבת הכלואים.
עוד עלה מהביקורת כי אף שבהוראת אגף המבצעים (אמ"ץ), במטה הכללי של צה"ל נקבע כי בכל תוכנית מבצעית יש לקבוע מראש את המדיניות לגבי המעצרים - ובכלל זה לגבי היקפם, תוכניות מבצעיות של צה"ל מהתקופה שקדמה לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, שלא כללו מידע על היקף המעצרים הצפוי במערכה.
כמו כן, אף שבהוראות אמ"ץ נקבע כי ייתכן מצב שבו לא ניתן יהיה להעביר לב"חים לשב"ס והם ייכלאו במתקן שבאחריות צה"ל; ואף שבהוראת אמ"ץ נקבע כי צה"ל יכול להקים מתקן כליאה פיקודי עורפי לצורך כליאה לתקופה ארוכת טווח, נושא זה לא הוסדר בתוכניות אלו; והדבר עלול לפגוע במענה על הצורך בכליאת לוחמי אויב בעיתות חירום ובמלחמה.
בנוסף, תוכניותיו המבצעיות של צה"ל התבססו על יכולות שב"ס לקלוט אסירים ביטחוניים לטווח ארוך. בביקורת עלה כי לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל לא הכין צה"ל אומדן של היקף המעצרים הצפויים להתבצע, וכי באוקטובר 2024 טרם הוכן אומדן זה.
מתגובת שב"ס על טיוטת דוח הביקורת עולה כי היעדר האומדן הקשה על שב"ס לקלוט אסירים ביטחוניים בהיקפים גדולים במהלך מלחמת חרבות ברזל; והוא אף פגע במוכנות צה"ל לקלוט לתקופות ארוכות אסירים ביטחוניים, ששב"ס לא יכול היה לקלוט.
בעקבות הממצאים, מעיר משרד המבקר לשבס ולצהל על היעדר עבודת מטה מקדימה לתיאום קליטת אסירים ביטחוניים בהיקף נרחב באירועים חריגים.
עוד מציין המבקר על כך הגידול במספר הכלואים השפיעה על יכולת שב"כ לממש מעצרים באיו"ש, ומותח ביקורת על השחרור של 19 מחבלים פלשתינים מעזה - לרבות מנהל בית החולים שיפא. שחרורם נעשה בשל מצוקת מקום, ולאחר המלצה של שב"כ כי הם אינם מהווים סכנה.
המבקר מציין כי על פי התבחינים בחוק, מדובר באנשים שהיו אמורים להישאר במעצר עקב היותם מעורבים בפעילות טרור ושנשקפת בגינם סכנה לביטחון המדינה. "היה ראוי שהמל"ל, שב"כ וצה"ל יוודאו, כי שחרור כזה, מובא לידיעת רה"ם וכי ניתן אישורו לכך", כותב המבקר. עוד עלה בביקורת, כי לא בוצעה כל בקרה, במטה שב"כ או מחוץ לארגון, על המלצת יחידה מסוימת בשב"כ לשחרר את מנהל בית החולים.
התייחסות צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא כליאה ושחרור אסירים ביטחוניים
דובר צה"ל מסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה, כי שירות בתי הסוהר הוגדר על ידי הדרג המדיני כארגון הכליאה הלאומי - ובהתאם לכך הוא נושא באחריות המלאה על כליאה ממושכת של עצורים ואסירים ביטחוניים.בניגוד לנטען בדו"ח, צה"ל נדרש בפקודות הצבא ובאמנה שגובשה יחד עם שירות בתי הסוהר להיערך להחזקת עצורים ביטחוניים לזמן קצר בלבד - ובשום שלב לא קיבל
הנחייה אחרת.
עוד נמסר מטעם הצבא, כי למרות שהתחום אינו מצוי באחריותו, על רקע היקף העצורים חסר התקדים עם פרוץ המלחמה ומצוקת מקומות הכליאה בשב"ס - צה"ל השקיע משאבים רבים בהקצאת כוח אדם ייעודי לכליאה ובהקמת תשתיות כליאה. מתקני הכליאה הצבאיים שהוקמו נועדו לכליאה ראשונית ולצורכי מיון וחקירות מודיעין. בפועל, לאור הפער ביכולות ההכלה של שב"ס, שימשו למעצרים לפרקי זמן ארוכים.
עוד התייחס דובר צה"ל לנושא שחרור הכלואים משדה תימן, וטען כי השחרור בוצע לאחר סדרת דיונים במל"ל, בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים. רשימת הכלואים גובשה על ידי השב".