מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (שלישי) דוח מקיף העוסק במוכנות מדינת ישראל לעידן הבינה המלאכותית (AI). הדוח כולל שני מסמכים מרכזיים: השוואה בינלאומית של היערכות ממשלות לבינה מלאכותית ומיפוי ראשון מסוגו של מוכנות הגופים הציבוריים בישראל לאימוץ הטכנולוגיה.
מהממצאים עולה כי ישראל נהנית מיתרונות משמעותיים בתחומי המחקר, הפיתוח וההון האנושי, אך עדיין חסרה תוכנית לאומית ארוכת טווח ומקיפה שתסדיר את פעילות המדינה בתחום.
השוואה בינלאומית: ישראל חזקה בחדשנות, חלשה בתכנון ארוך טווח
הדוח הבינלאומי נערך במסגרת ביקורת מקבילה של ארגון EUROSAI, שבו מכהן אנגלמן כנשיא. בביקורת השתתפו מוסדות ביקורת מ-12 מדינות, ובהן צרפת, איטליה, שווייץ, פולין, אסטוניה וישראל. הביקורת בחנה את היערכות המדינות בתשעה תחומים, ובהם אסטרטגיה לאומית, תקצוב, רגולציה, תשתיות, אבטחת מידע, הון אנושי וממשל נתונים.
לפי הדוח, ישראל נכנסת למהפכת הבינה המלאכותית מעמדת פתיחה טובה בזכות אקו-סיסטם טכנולוגי מפותח, יכולות מחקר ופיתוח מתקדמות וכוח אדם איכותי. לצד זאת, נמצא כי הממשלה טרם אישרה תוכנית לאומית כוללת בתחום, הכוללת יעדים, לוחות זמנים, תקציבים ומנגנוני בקרה.
בדוח מצוין כי בספטמבר 2025 אימצה הממשלה את המלצות ועדת נגל והחליטה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, אולם עד לסיום הביקורת טרם אושרה תוכנית לאומית מקיפה ליישום התחום. עוד עולה כי קיימים פערים בין תקציבים שאושרו לבין מימושם בפועל, בעיקר בתחומי תשתיות המחשוב המתקדמות, ובהן מחשוב-על ותשתיות לאימון מודלים גדולים של בינה מלאכותית.
בנוסף, מצביע הדוח על קשיים בתחום ממשל הנתונים, ובהם חסמים בירוקרטיים, מערכות מידע שאינן מתממשקות ותהליכי שיתוף מידע מורכבים, המקשים על שימוש יעיל בנתונים ממשלתיים לצורכי בינה מלאכותית.
מיפוי ראשון של המגזר הציבורי
במקביל, פרסם משרד מבקר המדינה ממצאי שאלון שנערך בקרב 70 גופים ציבוריים, ובהם משרדי ממשלה, רשויות סטטוטוריות, יחידות סמך, בתי חולים, קופות חולים ועיריות גדולות. מהנתונים עולה כי ב-77% מהגופים ההנהלה מייחסת חשיבות רבה או רבה מאוד לשילוב בינה מלאכותית, ב-63% קיים גורם האחראי לתחום, וב-72% מופעלות תוכניות הכשרה לעובדים.
עוד דווח על 144 פרויקטים בתחום הבינה המלאכותית ב-47 גופים ציבוריים. לפי הנתונים, 42% מהפרויקטים תומכים בפעילות הליבה של הארגונים ו-34% מיועדים לשיפור השירות לציבור.
עם זאת, הדוח מצביע על פערים משמעותיים בהיערכות הארגונית. רק 18% מהגופים אימצו אסטרטגיה או מדיניות מסודרת בתחום הבינה המלאכותית, 34% טרם החלו בגיבוש אסטרטגיית נתונים, ו-41% פועלים ללא מסגרת פורמלית של ממשל נתונים. עוד נמצא כי ל-58% מהגופים לא הוקצה תקציב ייעודי לקידום פרויקטים בתחום בשנים שנבדקו.
בנוגע לשלב ההטמעה, 68% מהפרויקטים שנבחנו עדיין נמצאים בשלבי פיתוח או פיילוט, בעוד שרק 32% הוטמעו בפועל.
מסקנת הדוח
לפי מבקר המדינה, המגזר הציבורי בישראל נמצא בשלב מעבר ממודעות והתנסויות ראשוניות לשלב המחייב הסדרה, תשתיות, תקצוב ומדידה. בעוד שקיימת הכרה רחבה בחשיבות הבינה המלאכותית ונרשמת פעילות הולכת וגוברת בתחום, טרם נוצרה תשתית ממשלתית אחידה שתאפשר מעבר מהתנסויות נקודתיות להטמעה רחבה, בטוחה ומדידה של הטכנולוגיה בשירות הציבורי.