משרד הבריאות מפרסם היום (שני) את דו"ח העישון לשנת 2025. על פי ממצאי הדוח מצטיירת תמונה מדאיגה כל היקף העישון בישראל. לאור הסיכון, משרד הבריאות הציג את צעדי המדיניות המשמעותיים שקידם בשנה האחרונה, בהם אזהרות גרפיות על מוצרי עישון, חיזוק האכיפה, הרחבת שירותי הגמילה והטמעת מדדי עישון במערכת הבריאות.
בישראל, למרות מאמצי משרד הבריאות וגופים נוספים להורדת שיעורי העישון, השיעורים נשארים דומים כבר כעשור . לפי נתוני הסקרים מ- 2025 , 23.1% מהמבוגרים מדווחים על שימוש קבוע בסיגריות טבק. בחלוקה לפי מין ומגזר נמצא כי שיעור המעשנים הוא 46.2% בקרב גברים באוכלוסייה הערבית, 27.5% בקרב גברים באוכלוסייה היהודית, 15.7% בקרב נשים באוכלוסייה היהודית ו- 13.0% בקרב נשים באוכלוסייה הערבית.
בקרב בני-הנוער אנו רואים עלייה בהתחלות העישון, במיוחד דרך "מוצרים התחלתיים" כדוגמת הסיגריה האלקטרונית ושקיקי הניקוטין.
על פי ההערכות, כ- 15 מיליון בני-נוער בני 13-15 בעולם כיום, משתמשים קבועים בסיגריה אלקטרונית. על פי המחקר שערך ארגון הבריאות העולמי, 1 מכל 3 מהילדים האלה יהפוך למעשן טבק קבוע. בישראל, גיל התחלות העישון יורד בחדות והסקרים מראים כי גילאי התחלות השימוש במוצרי העישון הוא כבר בכיתות ה'-ו'. באוכלוסייה הערבית, רבע מהילדים התנסו במוצר עישון לפני גיל 10 , וביהודית 9% התנסו לפני גיל 10. באוכלוסייה החרדית הצעירה השימוש נרחב וגיל התחלות העישון נמוך יותר מהאוכלוסייה היהודית הכללית.
עוד על פי הדו"ח, 23.1% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנים. בשנת 2022 ניתן לייחס לעישון כ-12,386 מקרי מוות בישראל, מהם 894 כתוצאה מעישון פסיבי. 28.9% מהאוכלוסייה היהודית ו-48.5% מהאוכלוסייה הערבית נחשפים לעישון כפוי.
בנוסף, לראשונה, שיעור בני הנוער שהתנסו בסיגריות אלקטרוניות גבוה משיעור המתנסים בסיגריות רגילות. 17% מהתלמידים דיווחו כי עישנו סיגריה אלקטרונית לפחות פעם אחת במהלך החודש האחרון.
העלייה מתחדדת כשכ-20% מהתלמידים בישראל דיווחו כי התנסו בסיגריה אלקטרונית, לעומת כ-19% שהתנסו בסיגריות רגילות.
כצעד מרכזי במאבק בעישון ובדומה למדינות רבות בעולם, הוביל משרד הבריאות את התקנות המחייבות סימון אזהרות גרפיות על מוצרי עישון. החל מאוגוסט 2026 יתווספו אזהרות גרפיות לאזהרות המילוליות הקיימות על מגוון מוצרי עישון, תוך קביעת גודל אחיד של 75% משטח האריזה לכלל המוצרים, במטרה למנוע תפיסה מוטעית של מוצרים כ"מופחתי סיכון".
הדוח מצביע גם על עלייה בשיעורי ההתנסות בסיגריות אלקטרוניות בין השנים 2023-2025 בקרב תלמידים יהודים וערבים ובקרב תלמידות ערביות. כמו כן, שיעור הגברים הערבים הבוגרים המעשנים עומד על 46.2% - פי שניים משיעור העישון בכלל האוכלוסייה.
שר הבריאות חיים כץ הגיב לממצאי הדו"ח והדגיש: "העישון ממשיך להיות אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים לבריאות הציבור ובהתאמה המשרד פועל לצמצם את היקף התופעה. הנתונים בדוח מחייבים אותנו להמשיך לפעול בנחישות למניעת חשיפה של ילדים ובני נוער למוצרי עישון, תוך חיזוק צעדי המניעה, האכיפה וההסברה".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הצטרף לדבריו: "הנתונים בדוח ממחישים כי העישון ממשיך להיות אחד מגורמי התחלואה והתמותה המשמעותיים בישראל, ובמיוחד בקרב ילדים ובני נוער. בשעה שהשימוש בסיגריות אלקטרוניות בקרב צעירים נמצא בעלייה מדאיגה וגיל החשיפה למוצרי עישון וניקוטין ממשיך לרדת, צעדי חקיקה משמעותיים שיזם משרד הבריאות להגנה על הציבור עדיין אינם מקודמים בוועדת הכספים. מדובר בצעדים מקצועיים המבוססים על ידע מדעי וניסיון בינלאומי, שנועדו לצמצם התמכרות, תחלואה ותמותה. עיכובם פוגע ביכולת של המדינה להגן על בריאות הציבור. משרד הבריאות ימשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותו כדי לקדם את המאבק בעישון ולהגן על הדור הצעיר".
ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי: "מצב החירום המתמשך בישראל זה שבע שנים עלול גם הוא להביא לבחירה בהתנהגויות סיכוניות כמו עישון, הפוגעות בבריאות כמו עישון, כדרך מסוכנת להתמודדות עם המתח והחרדה. התנהגויות אלו מובנות מכורח המציאות, אולם פוגעות בבריאות הגוף והנפש, ועל כן יש לנקוט בפעולות שונות כדי לצמצם את תוצאותיהן ואת פגיעתן האפשרית. בהתאם לכך, מבקש משרד הבריאות להדגיש את חשיבותה של מניעת העישון בכלל וכן דווקא בימים אלה, תוך שתחום זה מהווה נושא מרכזי בתוכניות הרב-שנתיות של המשרד, לרבות השקעת תקציב ייחודי להן".
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הדגיש כי: "במקום להתקדם, מדינת ישראל צוללת לאחור. מצב העישון כיום הוא בנקודת השפל הקיצונית ביותר של העשור הנוכחי. אנחנו חווים כעת את המשבר החמור והמדאיג ביותר מזה שנים. מגיפת העישון מכה בעוצמה חסרת תקדים, ושוברת שיא של תסריט אימה. אנחנו בחריגה מהעולם, שיעור העישון בישראל גבוה בכ-30% מהממוצע העולמי. קצב היציאה ממעגל המכורים באמצעות גמילה נמוך ב-50% בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD".
"מוצרים חדשים ומפתים בטעמים וריחות מתוקים מרעילים את גופם ואת עתידם הבריאותי של דור שלם של בני נוער וילדים. דור שמצטרף ונשאב לתוך מלכודת ההתמכרות הקטלנית אשר כבר הורגת כ- 22 ישראלים מדי יום (שהם כ-8,000 איש בשנה). מדובר בכמעט חצי אוטובוס של אנשים שחלו בסרטן הריאה, במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), באוטם שריר הלב, בשבץ מוחי, בסרטן הגרון ובעוד מחלות. מערכת הבריאות מתמודדת עם עומס רב של מטופלות ומטופלים עם נזקים פיזיולוגיים הנובעים משימוש בטבק. המאבק להפחתת שיעורי העישון הוא צורך חיוני ומחייב שילוב זרועות של הכנסת, הממשלה, המשטרה והרשויות המקומיות. עלינו להציב בעדיפות עליונה את המלחמה בגורם התמותה והתחלואה המוביל בישראל הניתן למניעה".