אמריקנים שנישאו לאזרחים זרים יודעים היטב שאהבה לבדה אינה מספיקה כשמדובר במערכת ההגירה לארצות הברית. הנישואין הם רק נקודת הפתיחה של תהליך ארוך, מורכב ויקר, שבסופו עשויה להיות תלויה זכות השהייה הקבועה בארצות הברית. עכשיו, אחרי שנים שבהן ניתן היה לנהל חלק גדול מהתהליך הזה מתוך גבולות ארה"ב, שינה ממשל טראמפ את הכללים מהיסוד. מאות אלפי מגישי בקשות עלולים לגלות שהדרך לגרין קארד עוברת עכשיו דרך יציאה מהמדינה.
שינוי מדיניות ההגירה לארה"ב עבור מגישי בקשת גרין קארד
ב-22 במאי 2026 הודיעה רשות ההגירה ואזרחות ארצות הברית (USCIS) על מדיניות חדשה: מי שנמצא בארצות הברית באשרת שהות זמנית ומבקש לקבל גרין קארד, יידרש לחזור לארצו ולהגיש את הבקשה שם, דרך שגרירות אמריקנית מקומית. החריגים למדיניות זו יינתנו רק ב"נסיבות יוצאות דופן". זהו שינוי משמעותי לכאורה לגבי שינוי סטטוס (Adjustment of Status) שהפך בעשורים האחרונים לנתיב הנפוץ ביותר לגרין קארד בתוך גבולות ארצות הברית. "מדובר בשינוי שמחייב כל מי שמתכנן לפנות לנתיב הזה לבחון מחדש את האסטרטגיה שלו", אומר עו"ד מיכאל דקר, ממשרד דקר פקס לוי, המתמחה בדיני הגירה לארצות הברית. "חשוב להבין: זה לא ביטול של הזכות לגרין קארד דרך נישואין. זה שינוי בדרך שבה מגישים את הבקשה".
הסכנות שבדרך
עד לשינוי המדיניות, מי שנישא לאזרח אמריקני והיה נוכח כחוק בשטח ארצות הברית, יכול היה ברוב המקרים להגיש בקשה להתאמת סטטוס (Adjustment of Status) מבלי לעזוב את הארץ. הוא נשאר בביתו, המשיך לעבוד ולנהל חיים רגילים, קיבל היתר עבודה זמני בתהליך, ועמד לראיון בפני קצין USCIS (רשות ההגירה האמריאית) בתוך ארצות הברית. התהליך לקח בין שמונה חודשים לשנתיים, תלוי בעומס ובנסיבות.
כעת, לפי המדיניות החדשה, הנתיב המרכזי עובר לעיבוד קונסולרי (Consular Processing) בחו"ל. המשמעות היא שמבקש הגרין קארד יידרש לעזוב את ארצות הברית, להגיש את בקשתו בשגרירות האמריקנית במדינת מוצאו, ולחכות שם לאישור. הבעיה היא שיציאה מארצות הברית יכולה ליצור מה שמכונה "בר של נוכחות בלתי חוקית". מי ששהה בארצות הברית ללא מעמד חוקי לתקופות מסוימות, עלול לגלות כשיוצא שאין לו דרך לחזור. "זה אחד הסיכונים שאנשים לא תמיד מודעים אליו", מסביר עו"ד דקר. "לפני שיוצאים מהארץ, חייבים לבדוק האם יש בעיית נוכחות בלתי חוקית בעבר. מי שיש לו כזו ויוצא, עלול לקבל איסור כניסה של שלוש שנים או עשר שנים, בהתאם לאורך תקופת השהייה הבלתי חוקית".
מי בכל זאת יכול לפנות להליך בתוך ארצות הברית
ה-USCIS לא סגר את הדלת לחלוטין. המדיניות מציינת שחריגים יינתנו ב"נסיבות יוצאות דופן", אך לא מפרטת בדיוק מה הן. זה מותיר שיקול דעת רחב בידי קציני ההגירה, ויוצר חוסר ודאות מסוים. מה שכן ידוע הוא שנשארים מסולים שבהם ניתן להתאים סטטוס בתוך ארצות הברית, גם אחרי השינוי.
בני זוג של אזרחים אמריקניים שנמצאים בארצות הברית ושהותם הייתה חוקית לאורך כל הדרך, ייתכן שיוכלו לטעון לחריג. בנוסף, קטגוריות הגנה מסוימות, כמו מחזיקי מעמד TPS (מעמד הגנה זמני) ומחזיקי אשרות VAWA (חוק אלימות כלפי נשים), שמורות להליך פנימי. גם מי שנמצא בארצות הברית עם אשרת עבודה בתוקף ועמד תמיד בתנאי האשרה, יוכל לבחון את האפשרות. "בסופו של דבר, כל מקרה נבחן לגופו", מדגיש עו"ד דקר. "אין כלל גורף שאומר שכולם חייבים לצאת. יש מצבים שבהם ההליך הפנימי עדיין אפשרי, ויש מצבים שבהם הוא פשוט לא מתאים".
למשרד עו"ד דקר, פקס, לוי באתר zap משפטי
לאתר של משרד עו"ד דקר, פקס, לוי
מה עושים עכשיו?
השינוי לא חל באופן מיידי על בקשות שכבר הוגשו ונמצאות בשלבים מתקדמים של הטיפול. אבל מי שמתכנן להגיש בקשה בקרוב, צריך לשנות גישה. הצעד הראשון הוא ביקורת יסודית של היסטוריית הכניסות והיציאות של מבקש הגרין קארד. כל תקופה של שהייה ללא מעמד חוקי צריכה להיות מזוהה ומוערכת לפני שמקבלים כל החלטה. הצעד השני הוא הבנת סוג הזכאות. האם מדובר בנישואין לאזרח אמריקני או לתושב קבע? ההבחנה חשובה מאוד, כיוון שלבני זוג של אזרחים יש עדיפות משמעותית בתהליך. הצעד השלישי הוא הכנת התיק בצורה מיטבית לקראת הראיון הקונסולרי, כאשר המוקד עובר לשגרירות האמריקנית במדינת המוצא. "ראיון קונסולרי שונה מראיון ב-USCIS", מסביר עו"ד דקר. "הקצינים בשגרירויות עובדים לפי פרוטוקולים שונים, השאלות לפעמים שונות, ויש חשיבות גדולה לאיך מגיעים מוכנים".
המדיניות החדשה הגיעה כחלק מסדרת צעדים שנוקטת ממשלת טראמפ כדי להגביל את ההגירה החוקית, לצד הצעדים הידועים יותר נגד הגירה בלתי חוקית. על פי נתוני המשרד לביטחון המולדת האמריקני, כ-1.4 מיליון אנשים קיבלו מעמד תושב קבע (גרין קארד) בארצות הברית בשנת הכספים 2024. שינוי המדיניות עלול להשפיע על מאות אלפים מהם בכל שנה. גורמים משפטיים רבים הביעו ספקות לגבי החוקיות של המדיניות, וכבר נוהלו דיונים על עתירות משפטיות שעשויות לערער אותה. אבל עד שלא יינתן פסיקה, המדיניות בתוקף ואנשים שמצויים בתהליך צריכים לפעול לפיה.
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה בשיתוף zap משפטי