חצי הכוס המלאה

חרא מדינה, חרא כדורגל, איזה סיבה יש פה למישהו לחגוג, נכון? אז בואו נעצור שניה ונסתכל על הדברים כמו שהם. רמת הכדורגל של קבוצות הצמרת הקבועות בשנים האחרונות, מכבי חיפה והפועל ת"א, ירדה, זאת עובדה. אבל זה לא סותר עובדה אחרת, שקבוצות אחרות בליגה שלנו, ובראשן מכבי ת"א, שהכניסה קצת רוח רעננה לצמרת, צמצמו את הפערים מהגדולות (בעיקר בחלק השלישי של העונה) והעניקו לנו עונה מותחת ומעניינת כמו שמזמן לא היתה לנו. יותר טוב מזה?

אפשר, כמובן, להמשיך ולהסתכל על חצי הכוס הריקה, אותה אנו לוגמים מדי סוף שבוע, אבל בינינו, הכדורגל בארץ הקטנטונת שלנו מעולם לא הגיע באמת לרמות הגבוהות, ומשחקים בקצב הליכה הם לא תופעה חדשה פה. ההצלחות של מכבי חיפה והפועל תל אביב באירופה, מכובדות כשלעצמן, אסור שיתנו לנו אשליה שככה זה נראה (בעבר או בהווה) גם אצלנו. זו הליגה שלנו, עם הקבוצות שלנו, עם המנטליות שלנו, לטוב ולרע.

מבט על חצי הכוס המלאה נותן לנו תמונה קצת אחרת, אולי אפילו אופטימית. לראשונה מזה שנים, תוצאות לא צפויות, המרכיב הראשוני למתח ספורטיבי ולעניין, כבר אינן נדירות כל כך. קבוצות כמו נתניה, ב"ש, מכבי פ"ת, לפעמים אפילו בית"ר המשוגעת והפועל פ"ת שיצאה מהמשבר של תחילת העונה, זיהו לאחרונה את המשבר בקבוצות הצמרת ומנצלות אותו עד הסוף. בנוסף, הן קיבלו זריקת מוטיבציה בעקבות ההחלטה (הטובה מאוד, יש לציין) של ההתאחדות, להעניק 2.5 מליון שקלים, סכום לא מבוטל בליגת העל שלנו, לקבוצה שתסיים את העונה רביעית. המתמודדות על המענק הפכו פתאום שוות ושקולות, ולאחרונה אפילו לעדיפות, על ה"נוצצים" מחיפה ותל אביב, כמעט בכל משחק. ככה זה כשיש על מה לשחק.

את הכדורגל האיכותי באמת, אף אחד הרי כבר לא מחפש בבלומפילד או בקרית אליעזר, את זה אנחנו מקבלים בשפע בשידורים מליגת האלופות, אנגליה וספרד כל השנה, וכל עוד נמשיך לקבל אותם ישיר בטלוויזיה, דיינו. נכון, כשחוזרים לליגה שלנו צריך כמה דקות להסתגל לקצב ולרמה, אבל עם שני המאבקים המשולשים, על האליפות ועל המקום הרביעי, יש לנו דרמה ישראלית משובחת ולא פחות חשוב, סופסוף גם אוהדים ברחבי הארץ, ולא רק מחיפה ות"א, יכולים להרים את הראש בגאווה ולהסתובב עם חזה נפוח. לא מגיע גם להם לפעמים? ותחשבו רק מה היה קורה אם גם ראשון וכפ"ס היו מצליחות להילחם באמת נגד הירידה.

אז לא שהפתעתי אתכם עם איזה גילויים חדשים, אבל נמאס כבר מההתבכיינות הבלתי פוסקת על כל מה שקורה פה. הגיע הזמן להשתחרר מההתמכרות לקיטורים ולהתחיל ליהנות מחצי הכוס המלאה, רק אז, אולי, יהיה לנו סיכוי לראות גם את החצי השני מתמלא קצת.

ושיהיה לכולנו חג עצמאות 55 שמח.