מהפכה בשיקום פצועי צה"ל - אבל יו"ר הוועדה מודה: "היא הוקמה באיחור"

כמעט שנה לאחר שהוקמה בעקבות גל הפצועים חסר התקדים ממלחמת "חרבות ברזל", הגישה היום (ראשון) הוועדה הציבורית לבחינת המענה הלאומי לטיפול ושיקום פצועי ופצועות צה"ל ומערכת הביטחון, בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, את המלצותיה לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

הוועדה מציעה שורה של שינויים מרחיקי לכת באופן שבו מדינת ישראל מטפלת בפצועי מערכת הביטחון, ובראשם מינוי איש קשר אישי לכל פצוע, הרחבת המענים לנפגעי נפש, הקמת רשות עצמאית לשיקום פצועים בתוך משרד הביטחון, פישוט הליכי ההכרה והזכויות והרחבת הסיוע לבני משפחות הפצועים.

אלא שלצד ההמלצות, יו"ר הוועדה עצמו מותח ביקורת על העיתוי שבו הוקמה. "הוועדה קמה באיחור. היה צריך להקים אותה לפני כן", אמר מור יוסף. "המלחמה יצרה מציאות חדשה לחלוטין, והיה ברור כבר בשלב מוקדם שאנחנו עומדים בפני אתגר שיקומי חסר תקדים".

הנתונים שהוצגו לוועדה ממחישים את גודל האתגר: כיום מטפל אגף השיקום בכ-87 אלף פצועי ופצועות מערכת הביטחון מכלל מערכות ישראל. מתוכם כ-31 אלף מתמודדים עם פגיעות נפשיות ופוסט טראומה. מאז ה-7 באוקטובר נקלטו באגף השיקום כ-25 אלף פצועי מלחמה, כאשר לדברי מור יוסף, כ-70% מהם כבר הוכרו כנכי צה"ל.

"המספרים האלה משנים לחלוטין את תפיסת השיקום בישראל", אמר. "אנחנו כבר לא מדברים על אלפים בודדים, אלא על עשרות אלפי אנשים שיזדקקו לליווי במשך שנים ארוכות".

אחת הסוגיות המרכזיות שבהן עסקה הוועדה היא משבר בריאות הנפש בקרב הפצועים. לפי נתוני אגף השיקום, כ-15,500 מפצועי המלחמה, שהם 62% מכלל הפצועים - מתמודדים עם חרדה, דיכאון, קשיי הסתגלות או פוסט טראומה.

מור יוסף הביע דאגה מיוחדת מזמני ההמתנה לקבלת טיפול. "אי אפשר לקבוע לפצוע זמן המתנה של שישה חודשים לפסיכיאטר. רוב הפצועים כבר מוכרים למערכת וזקוקים למענה מיידי. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שהמלצנו על הרחבה משמעותית של שירותי בריאות הנפש ושל כוח האדם בתחום".

בהתאם לכך, המליצה הוועדה על הקמת מחלקה פסיכיאטרית ארצית ייעודית לפצועי צה"ל, הרחבת מגוון הטיפולים המוצעים למתמודדי נפש, כולל טיפולים משלימים ואלטרנטיביים, וכן הקמת "בית מאזן" בקהילה למתמודדים עם תחלואה כפולה של פוסט טראומה והתמכרויות.

אחת ממטרות העל של הוועדה הייתה צמצום המאבק הבירוקרטי שעמו מתמודדים פצועים רבים בדרך להכרה ולמיצוי זכויות. "אנחנו מניחים שככל שהמערכת תהיה נגישה יותר ותדע לתת זכויות באופן יזום, כך יפחת הצורך של הפצועים להיעזר בעורכי דין", אמר מור יוסף.

ברוח זו ממליצה הוועדה על מתן זכויות "בדחיפה", כלומר באופן אוטומטי ככל האפשר, על מינוי איש קשר אישי לכל פצוע ועל הרחבת השימוש בוועדות רפואיות המבוססות על מסמכים רפואיים בלבד, ללא צורך בהופעה פיזית של הפצוע.

בנוגע לפגיעות נפשיות, הוועדה ממליצה שלא למהר לקבוע נכות סופית. "חוות הדעת המקצועיות מלמדות שנכות נפשית מתגבשת בדרך כלל רק לאחר שנה", הסביר מור יוסף. "לכן המלצנו שבמהלך השנה הראשונה יקבל הפצוע את מלוא הליווי, הטיפול והמעטפת הנדרשים, גם אם טרם נקבעו אחוזי הנכות הסופיים שלו".

המלצה זו נועדה למנוע מצב שבו פצועים נותרים ללא מענה בתקופה הקריטית שלאחר הפגיעה, כאשר מצבם הרפואי והנפשי עדיין אינו יציב.

אגף השיקום יהפוך לרשות עצמאית הוועדה ממליצה לבצע שינוי מבני משמעותי ולהפוך את אגף השיקום לרשות עצמאית בתוך משרד הביטחון, בעלת סמכויות מורחבות ותקציב ייעודי. בנוסף, ממליצה הוועדה לאפשר לכל פצוע לבחור האם לקבל את הטיפול הרפואי באמצעות אגף השיקום או דרך קופת החולים שלו, כאשר המימון ימשיך להגיע ממשרד הביטחון.

המלצות נוספות כוללות הקמת "בית לחיים" לפצועי ראש קשים, הרחבת הסיוע לקטועי גפיים, פיתוח מענים ייעודיים לנשים פצועות, חיזוק הסיוע לחיילים בודדים שנפצעו והרחבת המעטפת לבני המשפחה. גם קופות החולים ילוו את הפצוע.

כמו כן, כל פצוע יוכל לבחור ביחס לכל טיפול האם לקבלו באמצעות האגף כפי שעשה עד כה או על-ידי קופת החולים אליה הוא משתייך, במימון מלא וליווי של אגף השיקום, בכך יינתן מענה רפואי לפצועים שקופת החולים נגישה יותר עבורם. עבודת הרופאים תתמקד בתכלול מקרים מורכבים, התמקצעות בנושאי השיקום ושיפור תנאי העסקתם.

לפי הוועדה, יידרש כדי לממש את כלל ההמלצות תוספת של 2 מיליארד שקלים ו-500 מיליון שקלים חד פעמי לצורך יישום המלצות הוועדה.

לצד ההתלהבות מהמלצות הוועדה, מור יוסף מדגיש כי העבודה האמיתית רק מתחילה.

"הדבר הכי חשוב עכשיו הוא שההמלצות יעברו בהחלטת ממשלה", אמר. "היום הגשנו את מסקנות הוועדה לשר הביטחון ולשר האוצר. השרים מגויסים לנושא ותומכים בהמלצות. נעשה הכול כדי שהנושא יהיה על סדר היום הציבורי ושההמלצות לא יישארו על הנייר".

לדבריו, הצלחת המהלך תימדד לא במספר העמודים בדוח אלא ביכולת של המדינה להעניק לעשרות אלפי הפצועים ובני משפחותיהם מערכת שיקום נגישה, מהירה ומותאמת למציאות החדשה שנוצרה מאז ה-7 באוקטובר.

שר הביטחון, ישראל כ"ץ, הוסיף: "מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר שיקומי חסר תקדים שיחייב אותנו לטפל בשנים הקרובות בכ-100 אלף פצועי ופצועות מערכת הביטחון, מתוכם עשרות אלפים המתמודדים עם פגיעות נפשיות ופוסט-טראומה. מיד עם כניסתי לתפקיד הנחיתי לבצע עבודת מטה מקיפה לבחינת צורכי השיקום העתידיים של פצועי מערכת הביטחון, ובהמשך, יחד עם שר האוצר, הוריתי על הקמת ועדה ציבורית בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, כדי לגבש המלצות שיתאימו את מערך השיקום למציאות החדשה שנוצרה מאז ה-7 באוקטובר".

עוד הוסיף, "המציאות הזו מחייבת אותנו לבצע שינוי עמוק, להרחיב את המענים, לקצר הליכים ולהעמיד את הפצוע במרכז. לוחמינו ולוחמותינו הקריבו למען ביטחון המדינה, וחובתנו היא להבטיח להם ולבני משפחותיהם את מעטפת השיקום המקיפה ביותר. בכוונתי לפעול לקידום מהיר של המלצות הוועדה ולמימושן, מתוך הבנה שכל יום של עיכוב פוגע במי שנשאו ונושאים בנטל הכבד ביותר למען מדינת ישראל. אני מבקש להודות לשר האוצר, לפרופ' שלמה מור יוסף ולחברי הוועדה על העבודה המקצועית והמסורה".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, המשיך: "יש לנו חוב מוסרי ולאומי עמוק למי שנתנו הכל למען ביטחון ישראל ונפצעו בגוף או בנפש. עבודת הוועדה מבטאת מהפכה באופן שבו המדינה עוטפת את פצועי צה"ל ואת בני המשפחות שלהם. מהפכה בשירות, מהפכה ביעילות, מהפכה בסל השירותים ומהפכה במענה השלם והשיקומי של הפצוע ושל בני המשפחה שלו. אני גאה על הזכות להיות חתום על המהפכה ההיסטורית הזו ומודה לידידי שר הביטחון ולחברי ועדת מור יוסף על עבודת הקודש המשותפת בחודשים האחרונים למען ביטחון ישראל ועתידה ולמען לוחמי צה"ל ופצועיו".

עו"ד עידן קלימן יו"ר ארגון נכי צה"ל וחבר ועדת מור יוסף, הדגיש: "ההמלצות בדו"ח מור יוסף הן קריטיות לשיקום הפצועים, אך בלי החלטת ממשלה ליישום מיידי הן תהיינה עוד מסמך שיישאר על המדף. ארגון נכי צה"ל מברך על הגשת דו"ח הוועדה הציבורית בראשות פרופ' שלמה מור יוסף ועל ההמלצות המקיפות לחיזוק מערך השיקום בישראל".

עוד הוסיף כי "אולם כעת, נדרש הדבר החשוב ביותר: החלטת ממשלה ויישום מיידי. ועדות, דוחות והסכמות הם צעד חשוב, אבל כל עוד ההמלצות אינן מאושרות בהחלטת ממשלה ואינן מתורגמות לתקציב ולביצוע - הן לא משנות את המציאות של הפצועים. אסור שהדו"ח הזה יהפוך לעוד מסמך שמעלה אבק במגירה".

לדבריו, "אם אכן יאומצו ההמלצות במלואן, מדובר באחד השינויים הגדולים ביותר שבוצעו במערך השיקום הישראלי מאז הקמת אגף השיקום, שינוי שנולד מתוך אחת המלחמות הקשות בתולדות המדינה וצפוי להשפיע על חייהם של עשרות אלפי פצועים עוד שנים רבות קדימה".