זה היה דיון בעל משמעות אסטרטגית עבור הטכנולוגים במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בכל מה שקשור למערכה נגד ארגון חיזבאללה, שהתגאה מיום הקמתו בחומות מידור ומשמעת מבצעית גבוהות.
סביב השולחן במטה המוסד, חודשים ארוכים לפני ה-7/10, ישבו אנליסטים ומהנדסי ביג-דאטה, אדריכלי בינה מלאכותית, לוחמי סייבר, מפתחי פתרונות עבור סוכנים שיחד הצליחו להוביל לפריצה למרחבים סודיים - כולל המיקום המדויק של המזכ"ל חסן נסראללה שהיה מוגן ביכולות טכנולוגיות איראניות-קוריאניות ושיעיות מקומיות.
התשתית שהוצגה באותו דיון לראש המוסד דדי ברנע לא הותירה צל של ספק: בידי הארגון החשאי יכולת להפיק אלפי מטרות אישים מדויקות בו זמנית שבלחיצת כפתור יהפכו למטרות איכות לתקיפה.
גיבוש מתווה המבצע
כשהוא מסופק ומאושר מהפרי הטכנולוגי שצמח והבשיל כתוצאה מתהליך שהוביל בעצמו בכל הכוח כשברקע לא מעט מתנגדים מתוך המוסד, חייך דדי ברנע כשהיה בדרכו לפגישה עם בכירי חיל האוויר. הפגישה התקיימה במטרה לברר מה לעשות בעושר המודיעיני שהונח על שולחנו. מהר מאוד היה ברור לכל הצדדים שאין יכולת שיודעת לתקוף בו זמנית, בפער של דקות, אלפי מטרות, והספקי התקיפה הגבוהים של חיל האוויר ששברו כל תקרת זכוכית לא יעמדו ברף שהציב להם ברנע. בדרך חזרה למטה המוסד הבין ברנע שנדרשת יכולת טכנולוגית אחרת - שוברת שוויון ומשנה את כללי המשחק בשדה הקרב.
על בסיס מודיעין, הערכות וניתוח התהליכים בתוך חיזבאללה, הועלו מגוון רעיונות בתוך המוסד כדי לפגוע בהיקף גדול מאוד של פעילי ומפקדי חיזבאללה. אחד מהם היה הביפרים. הרעיון קסם לברנע שקידם אותו בכל הכוח. בפורומים סגורים הוא אמר, "ברור שעדיף כמה גרם של חומר נפץ במקום פצצה במשקל טון". בניגוד לכל מכשיר אחר, את הביפרים סוחבים אנשי המבצעים של חיזבאללה לכל מקום ובמקרה הפחות טוב כשהוא מצפצף הם ניגשים במהירות לאחוז בו.
אנשי המוסד ביצעו סדרת פעולות נוספות במטרה לקדם את מכירת הביפרים לחיזבאללה. ההזמנה הראשונה עבור 500 ביפרים הגיעה באוגוסט 2023. המוסד נערך להנפיק אותם בדרך מאוד מתוחכמת לגופי הביטחון והזרוע הצבאית של חיזבאללה. לאורך הדרך היו גורמים שחשבו לצמצם את התהליך כי עלותו היתה גבוהה עד שהגיע ה-7.10. הלחץ של חיזבאללה להיות ערוכים למלחמה הגדולה מול ישראל הוליד הזמנה של אלפי ביפרים נוספים.
במטה המוסד לא נבהלו והחליטו להפוך את ההזמנה להזדמנות גדולה אך היה צריך לבצע את הרכבת הביפרים במהירות ובמיומנות גבוהה. ברנע, הנחה לפנות את כל חדר הכושר במטה הארגון ולהפוך אותו למיני מפעל שמרכיב את החלקים, מטמיע את הרכיבים הרגישים וחותם על רמת אמינות 100% כדי להעביר אותם בצורה מתוחכמת לחיזבאללה ללא כל סימון מזהה וטביעות אצבע.
מבצע הביפרים שבוצע בהצלחה גדולה וחיזק את תדמית המוסד בעולם כולו שיקף את התהליכים שקידם ברנע מרגע כניסתו לתפקיד ראש המוסד ביוני 2021. כהונתו של ברנע שילבו את האופי שלו כיוזם בלתי נלאה, חותר למגע ומאוד התקפי אך גם מספיק חזק ובעל השפעה בתוך הארגון כדי להצעיד אותו קדימה ובמהירות בעידן של שינויים רשתיים ודיגיטליים שעבור אחרים שהצטיירו כרעידת אדמה בארגון. אחד האתגרים שזיהה ברנע כבר עם כניסתו לתפקיד היה מספר תהליכים משתלבים: טרנספורמציה דיגיטלית שהעלתה כל פתקית, מידע ומסמך לרשת האינטרנט בשילוב דרכונים ביומטריים ברחבי העולם שצמצמו דרמטית את היכולת להפעיל לוחמי המוסד בחשאי במדינות זרות בדגש על מדינות אויב.
גורם בכיר בקהילת המודיעין העריך כי מה שהביא לנקודת מפנה בחשיבה ובשיטות המוסד היה חיסול מחמוד אל מבחוח, בכיר החמאס, שהיה מעורב בחטיפה וברציחה של החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון ועסק בהברחות אמצעי לחימה לרצועת עזה וחי את חייו בדובאי. מבצע שכלל לפי פרסומים מעורבות מספר גדול של לוחמי מוסד. משם המעבר היה להפעלה של סוכני מוסד (אזרחים זרים שפועלים בהפעלת המוסד). יאמר לזכותו של ברנע כי לא רק שזיהה את הפער המבצעי ואת המענה כאלטרנטיבה אלא דחף לשינוי המוסד מהיסוד בנושא כדי להנביט כמה שיותר יכולות בקצב מהיר. המהלך חייב אותו למנהיגות חרף ביקורת בשולי הארגון בעיקר על שינוי התפיסה הישנה וויתור על תהליכים מסורתיים עליהם גדלו בכירי הארגון.
את היותו של ברנע נץ בגישה ואגרסיבי בפעולה הוא הוכיח בפורומים הסגורים כשהתעקש מול צה"ל מספר פעמים להחריף את התגובות נגד חיזבאללה. גם לאחר הפיגוע במרץ 2023 כשמחבל לבנוני שהצליח לחדור את הגבול מתחת לאף של צה"ל ולהניח מטען חבלה בצומת מגידו ולפצוע אזרח ישראלי באורח קשה. המחבל אומנם נהרג על ידי כוח מסוערב של הימ"מ רגע לפני שחצה חזרה את הגבול ללבנון אך ברנע התעקש שזהו הסימן הכי מובהק לביטחון העצמי המתגבר של נסראללה ולכן חייב להגיב לו בעוצמה אך בצה"ל התנגדו והתגובה היתה רפה מאוד כדי לא לדרדר את האזור לעימות.
ביוני 2023 חצו מחבלי חיזבאללה את הגבול והקימו אוהלים על שטח מדינת ישראל. צה"ל חשש מאוד להגיב וגלגל את האחריות לדרג המדיני והעביר את ההחלטה לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן שהכריע כי על מנת למנוע הסלמה בין ישראל לארץ הארזים יש להשאיר את האוהלים בשטח הישראלי. ברנע, שוב התעקש וטען כי יש להגיב בחריפות להתגרות של חיזבאללה ואף הדגיש שמדובר בעוד סימן לכרסום בהרתעה הישראלית במזרח התיכון שעלולה להתפרש בעיני ארגוני טרור אחרים כחולשה.
מתקפת ה-7/10 הכתה בתדהמה את כל קהילת המודיעין, גם את המוסד, מכיוון שאף מהארגונים והיחידות השונות בישראל לא סיפק התרעה קונקרטית למה שעתיד להתרחש. בטח לא בעוצמה ובאכזריות. השעות והימים חלפו. המזרח התיכון נדרך כלוע תותח שעוד רגע ישגר חימושים לכל עבר.
ברנע מצא את עצמו כמי שעומד בלב סערה ביטחונית-מדינית-מודיעינית וחברתית תוך כדי שהוא מנסה לנצל כל רגע לקדם שלושה תהליכים מרכזיים: הראשון כלל היערכות של המוסד בארצות היעד תוך כדי שהוא מוכיח כי המוסד הוא כבר מזמן לא ארגון של בין מלחמות אלא ארגון חשאי שמכתיב את הקצב לארגון הענק ששמו צה"ל, השני הוא התאמות אחרונות של האגפים והיחידות בארגון למערכה נגד איראן אך לא רק, והשלישי כלל את המו"מ להחזרת מאות החטופים בידי חמאס. משימה רגישה מאין כמוה שהוטלה על ראש ארגון חשאי, כשלצדו ד' ראש אגף תבל במוסד שפעל אז במספר חזיתות תוך כדי מלחמה ולבסוף יצר תשתית איתנה שהבשילה לעסקה הגדולה להשבת כל החטופים חיים ומתים.
כמו כן, במהלך כהונתו, התנהל במבצע חשאי, נועז ורווי סיכונים בשיתוף צה"ל, במהלכו הושבו ארצה שרידיו של חלל צה"ל, צבי פלדמן ז"ל. 43 שנים אחרי אותו לילה נורא בקרב סולטאן יעקוב, הובא פלדמן לקבר ישראל. כמעט במקביל, רשם הארגון הישג יוצא דופן נוסף בהיסטוריה המודיעינית, כשהצליח לשים את ידו במבצע מורכב על הארכיון הסורי הרשמי של אלי כהן ז"ל. אלפי מסמכים, תכתובות וממצאים אותנטיים, שהוחזקו באדיקות ובחשאיות על ידי מנגנוני הביטחון בדמשק במשך עשרות שנים, חולצו והובאו לישראל, קורעים צוהר חדש אל סיפורו של גדולי מרגלי ישראל בדמשק.
המציאות הזו בה מצא את עצמו ברנע ושאר אנשי המוסד עקפה בהיקפה את מלחמת יום הכיפורים 50 שנה קודם לכן, והיא קיבלה תוקף רשמי בקיץ 2024. ראש המוסד העביר לראש הממשלה מסמך ניתוח אסטרטגי חסר פשרות, ברור, שלווה בהמלצה חד-משמעית: זה הזמן להרחיב את הלחימה מעזה, להפנות את המבט צפונה, ולצאת למערכה יזומה ומוחצת נגד חיזבאללה. ברנע זיהה את ההזדמנות מבצעית גדולה ביותר בלבנון באותו פרק הזמן, שלושה חודשים לקיום הבחירות בארצות הברית, ג'ון ביידן יתמודד על כהונה שנייה, וטכנולוגיות במוסד הבשילו לקראת מבצע גדול.
כחודש לאחר מכן, בדיונים הביטחוניים המכריעים, הטיל ברנע את כובד משקלו והתעקש על הפעלת מבצע ה"ביפרים" חרף התנגדות בכירים אחרים.
הרגע ההיסטורי הזה שהצית את הסקרנות של אזרחים ברחבי העולם בכלל וארגוני ביון בפרט הגיע ב-17 בספטמבר 2024, בשעה 15:30 בצהריים. ברחבי לבנון וסוריה נשמעו צפצופים קצרים, ומיד אחריהם שרשרת פיצוצים סימולטניים שזעזעו את הארגון השיעי עד כדי השפלה ואימה. המבצע חסר התקדים הוביל לפגיעה מדויקת ונרחבת בדרג המבצעי והפיקודי של חיזבאללה, כ-4,500 פעילים ומפקדים יצאו מכשירות ברגע אחד. חלקם איבד ידיים, רגליים ואחרים איבדו את מאור עיניהם וצולקו בפניהם לעד. הייתה זו מהלומה שפתחה עשרה ימי לחימה עצימים, ושברה לחלוטין את רוח הלחימה והמשמעת המבצעית של הארגון.
אפקט הדומינו
למחרת, ב-18 בספטמבר, כשהארגון המבולבל ועוד מנסה להבין מאיפה נחתה המכה, הונחת הפטיש השני בעוצמה. המוסד הפעיל את השלב הבא במבצע: פיצוץ אלפי מכשירי הקשר הניידים של פעילי חיזבאללה. גל המטענים השני העמיק את תחושת הפרנויה ואי-הוודאות המוחלטת בקרב פעילי הארגון, שלא יכלו לסמוך עוד על שום פריט אלקטרוני שברשותם. המהלך ביסס את מה שהפך למובן מאליו העליונות הטכנולוגית והמודיעינית המוחלטת של ישראל על אויביה. מומחי המודיעין בישראל מגדירים את המבצע כנקודת מפנה ישראלית שעוד מהדהדת בעולם ויש מי שיאמר שהפכו למקור גאווה.
עשרה ימים בלבד לאחר פיצוץ הביפרים, ב-27 בספטמבר 2024, הגיע אקורד הסיום המהדהד של אותה סדרה. יש מי שמכנה זאת "אפקט הדומינו". מטוסי חיל האוויר הטילו עשרות טונות של חימוש מדויק על המפקדה התת-קרקעית של חיזבאללה בלב רובע הדאח'ייה בביירות. חסן נסראללה, האיש שנתפס כבלתי חדיר במשך עשרות שנים, מי שקרא את ישראל ובטח את צה"ל כספר פתוח, חוסל. המבצע, שבוצע בעוצמה אדירה ובדיוק כירורגי, התאפשר הודות לשילוב זרועות הדוק ויוצא דופן בין צה"ל למוסד אך בעיקר בזכות יכולת של המוסד וסוכניו להצביע על המיקום בו שהה נסראללה.
רק בחלוף שנה, במסגרת טקס פרס ביטחון ישראל בשנת 2025, נחשף בפני הציבור צוהר קטן אל מאחורי הקלעים של אותם ימים דרמטיים. בדברים שנשא ראש המוסד דדי ברנע, הוא רמז על היכולת המבצעית המדהימה שאפשרה את המהלך: שילוב מנצח של טכנולוגיה פורצת דרך, יחד עם סוכנים בשר ודם שפעלו באומץ לב עילאי בלב מעוז חיזבאללה בדאחייה. הם אלו שהביאו, פשוטו כמשמעו, לאיתורו, להפלתו ולסימונו המדויק של נסראללה עמוק בבטן האדמה.
שיא נוסף של הרפורמה מבצעית והטכנולוגית של המוסד נרשם במבצע "עם-כלביא" ביוני 2025. לראשונה בתולדותיו, הוציא הארגון לפועל סדרת מבצעים סימולטניים באמצעות עשרות סוכנים איראנים, אזרחים זרים שגויסו ואומנו על ידי האגף האג"מי החדש. בליל מתקפת הפתיחה, פשטו הצוותים בסנכרון מושלם על מוקדים אסטרטגיים ברחבי איראן, והפעילו מערכות אמל"ח מתוחכמות שהוברחו למדינה מבעוד מועד. באמצעות פגיעה כירורגית במערכות ההגנה האווירית ויעדי הטילים של המשטר, סללו סוכני המוסד את שמי טהרן עבור מטוסי חיל האוויר הישראלי, והבטיחו עליונות אווירית מוחלטת. פרסום התיעודים מליל המבצע בתקשורת העולמית הכה בהלם את גופי הביטחון באיראן, העמיק את הפרנויה השלטונית והוביל למעצר המוני של עשרות אלפי אזרחים בחשד לריגול מהלך ששיתק את מערכות המשטר וקיבע את תמונת הניצחון של המוסד בלב טהרן.
עליית המדרגה הבאה נרשמה בפברואר 2026, במהלך המערכה נגד איראן במבצע "שאגת-הארי". המערכה המשותפת לצה"ל ולארה"ב נגד איראן. לאורך 40 ימי לחימה, הוציא המוסד לפועל אלפי מבצעים חשאיים ברחבי איראן. על הקרקע, רשת הסוכנים של המוסד סיפקה מודיעין אנושי אינטימי בזמן אמת, הפלילה משגרים ואתרי טילים, ואיתרה את מחסומי משמרות המהפכה והבסיג'. נתונים ששום לוויין לא יכול היה לספק. הסוכנים כיוונו את מטוסי חיל האוויר לתקיפות כירורגיות, תיעדו את השמדת המחסומים, וסדקו את מחסום הפחד של הציבור האיראני.
אולם עבור ברנע, זו הייתה רק התשתית ליעד האמיתי: תוכנית תלת-שלבית חסרת תקדים שגיבש המוסד להפלת משטר האייתוללות מבפנים הכוללת את "התוכנית הכורדית" ומערכי השפעה נרחבים. התוכנית המהפכנית, שמימושה צפוי לארוך כחצי שנה לאחר המלחמה, ממתינה כעת לאור ירוק מהדרג המדיני, כשברנע משוכנע שזהו הכלי היחיד שיכול לברוא מזרח תיכון חדש. ברנע גם היה זה שהתעקש כי יש לפגוע בתשתיות לאומיות באיראן כדי לזעזע את אדני המשטר איראני עד כדי הקרסתו, אך הלחץ האמריקני והחשש במערכת הביטחון הובילו לכך שבצה"ל הסתפקו בתקיפת מאגרי נפט בודדים בטהרן. למעט תקיפת חלק משדה הגז המשותף לאיראן וקטאר.
לימים, גורמי ביטחון סיפרו כי בטקס החלפת הפיקוד על המוסד העביר ברנע לא רק את המטה העץ של המוסד אותו עוטפים חבקי מתכת עם שמות ראשי המוסד אלא גם מחט תת עורית עוצמתית המתארת את יכולת ההשפעה על הלכי הרוח במדינות אויב ובהן איראן. תוצאה של יכולות אגף ההשפעה הדיגיטלית בארגון שהחליפו שיטות ישנות ומסורתיות של לוחמה פסיכולוגית.
סגירת המעגל האמיתית
אך את סגירת המעגל האמיתית שלו עשה ברנע לעיני כל, בערב הפרידה החגיגי שנערך לכבודו. על הבמה ובאולם ישבו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ, הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר וכל צמרת קהילת המודיעין הישראלית. כשנתניהו עלה לשאת דברים, הוא בחר לשחזר בצורה תיאטרלית את הדרמה שהתחוללה בלשכתו ברגעים שקדמו להכרעה על מבצע המאה.
כבר בפתח דבריו הבהיר נתניהו כי לא שכח את אלו שהתנגדו למבצע הביפרים בזמן אמת, ועקץ את המפקפקים כשציטט ברוח זו את אחד הבכירים שפנה אליו: "מה אתה נותן למוסד לשחק בצעצועים?", שאל אותי. אבל אני ידעתי שאלו לא צעצועים. אישרתי את המבצע, והוא הפך למבצע הדגל".
מאחורי הציטוט הזה הסתתרה סצנה יוצאת דופן: באותו דיון גורלי, ביקש ראש הממשלה לאחוז בידו את אחד ממכשירי הביפר הממולכדים שהובאו ממטה המוסד ללשכתו. כדי לבחון במו ידיו את עמידותו של המכשיר ואת רמת ההסוואה שלו, הטיח אותו נתניהו בעוצמה רבה בקיר משרדו הפנימי. המכשיר פגע ישירות בלוח העץ המצפה את הקיר, נפל לרצפה, ונותר שלם לחלוטין. נתניהו הביט בביפר, השתכנע שמדובר בפיתוח יציב ומקצועי, ונתן את האור הירוק. העדות החיה לאותו רגע דרמטי קיימת בלשכת ראש הממשלה עד היום. החור שנפער באותו ערב בלוח העץ מעולם לא תוקן, מזכרת אילמת לרגע שבו השתנו חוקי המשחק במזרח התיכון שלאחריו ביצע המוסד רק במבצע שאגת הארי אלפי מבצעים נגד המשטר האיראני ומשמרות המהפכה על ידי סוכנים באדמת איראן.
לאחר מכן עלה ברנע ושיבח את פועלו של ראש הממשלה שאישר כמעט לבדו חרף התנגדויות בצמרת הביטחונית סדרה ארוכה של מבצעים שמנה את הבולטים שבהם תוך כדי שהוא מציין את שמותיהם: חיסול איסמעיל הנייה על אדמת איראן, מבצע הביפרים, חיסול נסראללה חרף מאבק קשה מאחורי הקלעים ואף הדגיש כי נתניהו נתן "רוח גבית.." ודחף למבצעים נוספים. אך כנראה הרגע בו התרגש הכי הרבה היה השלב בו דיבר על משפחתו שלו וארבעת ילדיו. האחד מהם לוחם ביחידה מיוחדת, השנייה מפקדת ולוחמת בחיל הים, השלישית מפקדת בתחום מבצעי התקפי (מפעילת טכמ"ם) בחיל האוויר, והרביעית מפקדת בתחום טכנולוגי-מבצעי-חשאי. כשדיבר אל הקהל, סינן אחד היושבים בקהל, "כמה קשה לקבל החלטות הרות גורל כשאתה יודע שילדייך נמצאים בחזית הלחימה וחלקם בסיכון גבוה... כולל בימים שקדמו לערב הפרידה".
אל לשכת ראש הארגון נכנס כעת האלוף במיל' רומן גופמן. להערכת רבים בצמרת מערכת הביטחון, גופמן הוא זה שיקצור את פירות השלב הבא בתהליכים המבצעיים והטכנולוגיים פורצי הדרך שנזרעו במוסד בשנים האחרונות. אלא שהירושה המפוארת הזו מביאה איתה גם אתגרים חסרי תקדים, ובראשם ארכי-אויב פצוע ומסוכן שממתין בטהרן: מוג'תבא ח'אמנאי. המנהיג האיראני החדש שיעמוד מעתה במרכז תוכניות הסיכול של ראש המוסד הנכנס, כשהוא מונע מרצון לנקמה מדממת על חיסול אביו. האיש שאהב אותו אהבה עיוורת, העריץ אותו באופן קיצוני, ולבסוף מת, פשוטו כמשמעו, בין ידיו. לצד זאת יש עדיין את סוגיית הגרעין שלא נפתרה, מערך הטילים הבליסטיים האיראני וערעור היציבות במזה"ת באמצעות כספי טרור, זירות נוספות מדממות ביניהן לבנון, הח'ותים בתימן ואחרות, ולבטח יתפתחו נוספות.
ברנע, מותיר מאחוריו ארגון קטלני, רשתי, דיגיטלי ותוקפני מאי פעם. כעת, תורו של גופמן לקחת את המכונה הזו כמה קליקים קדימה, להסתכל לאייתוללה החדש בעיניים, לפעול לפרוק פרויקט הגרעין, להיערך לאיומים הבאים ולהוכיח שהחשאיות והתעוזה הישראלית תמיד נמצאות צעד אחד קדימה.