חודש הגאווה בישראל נפתח אתמול (חמישי) עם מצעד הגאווה בירושלים בהשתתפות כמה אלפי אנשים. 2000 שוטרים, לוחמי מג"ב ומתנדבים, התפרסו סביב מסלול המצעד - שהשנה שונה בשל עבודות הרכבת הקלה, כדי לאבטח את האירוע שנחשב לרגיש, נפיץ ומורכב במיוחד - 11 שנה אחרי הרצח של שירה בנקי על ידי ישי שליסל, באירוע שנצרב עד היום בזיכרון הלאומי כאחד משיאי הקנאות הדתית במדינה.
באחת הכניסות עמדה בשקט השוטרת רס"מ מיטל ארניאס, וכמי שלקחה חלק משמעותי בתוכניות האבטחה של המצעד, בדקה והשגיחה שהכל מתנהל כמתוכנן, לארניאס, המשמשת בתפקיד מש"קית הקהילה הגאה - הראשונה בתפקיד זה במשטרת ירושלים, היה חשוב במיוחד שהאירוע כולו יעבור בשלום וללא אירועים חריגים.
בשנה האחרונה עבדה קשה כדי לשקם ולהחזיר את האמון במשטרה של הקהילה הגאה בירושלים. היא יודעת שיש לפניה עוד דרך ארוכה ועבודה רבה, אחרי שנים של תסכול, כעסים ותחושות קשות של הקהילה הגאה בעיר מול הרשויות השונות, כולל המשטרה, אך בטוחה שהצליחה לגרום בשנה האחרונה לשינוי כלשהו ולהבנה בקהילה הגאה שיש בצד השני מי שמקשיב להם, זמין עבורם ומוכן לסייע בכל מה שנדרש.
"עבורי, מצעד הגאווה בירושלים הוא לא עוד אירוע, אלא משימה רגישה במיוחד", היא אומרת ומוסיפה: "כשראיתי אתמול את אלפי הצועדים בגן סאקר הרגשתי גאווה אמיתית על כך שכל אחד ואחת יכלו לצעוד בביטחון מלא ובחופש ביטוי מוחלט ועל כך שהצלחנו להבטיח שכולם יחזרו הביתה בשלום".
ארניאס, תושבת מעלה אדומים, אמא לשני ילדים קטנים שסיימה לאחרונה זוגיות בת כחמש וחצי שנים עם אישה ואוהדת שרופה של קבוצת ביתר ירושלים, היא כאמור השוטרת הראשונה שמונתה לתפקיד הרגיש של מש"קית הקהילה הגאה בעיר ירושלים - עיר מורכבת ולא פשוטה, שבה מתערבבים ומשתלבים זה בזה שלושת הדתות, על כל המשמעויות הכרוכות בכך.
באופן מפתיע, עד למינויה לפני כשנה, לא היה תפקיד כזה במשטרת ירושלים. בתפקידה הקודם שירתה באגף התנועה במשטרת ירושלים וגם שם פרצה דרך כשהייתה האישה הראשונה ששירתה ביחידת האופנועים הכבדה. תפקידה הנוכחי הוא למעשה לשמש כמתווכת בין הקהילה הגאה למשטרת ירושלים ועל כך היא אומרת בשיחה עם וואלה: "זה תפקיד מאוד מאתגר, במיוחד בעיר ירושלים, עם מגוון הדתות, האנשים והאוכלוסיות המתגוררות פה".
בתפקידה היא יוצרת קשר עם ארגוני הקהילה הגאה, משמשת עבורם כתובת לכל בעיה ועניין, מלווה אותם בהגשת תלונות במשטרה, באירועי תקיפה על רקע להט"בי ומגדרי, פועלת כדי לחזק את שיתוף הפעולה בין הקהילה למשטרה, מעבירה הדרכות לשוטרים ואף מלווה ונותנת מענה לשוטרים מהקהילה, כמוה.
"כשמוניתי לתפקיד הדבר שהיה חשוב לי הוא לחזק את האמון בין הקהילה הגאה למשטרה ולייצר שיתופי פעולה. בעבר הקהילה לא כל כך סמכה על המשטרה, אבל אני מרגישה שבשנה האחרונה שאני בתפקיד, הם כן פונים יותר, כי הם יודעים שיש אוזן קשבת, הם יודעים שאכפת לי ושהם יקבלו יחס שוויוני ופרטני", אמרה.
עוד הוסיפה כי "יצא לי ללוות בשנה האחרונה כמה קורבנות שהותקפו על רקע היותם להט"בים או על רקע זהותם המגדרית. במקרים כאלה אני יוצרת קשר עם הקורבן, נפגשת איתו, מלווה אותו לתחנת המשטרה כדי שיגיש תלונה".
לדבריה, "יש גם מקרים שהם פוחדים, או מתביישים ולא רוצים להיחשף, ואז אני גובה מהם את העדות בעצמי אצלם בבית או במקום שבו הם מרגישים בטוחים. לא כולם רוצים להגיש תלונה ואני מסבירה להם תמיד כמה זה חשוב להגיש תלונה במשטרה כדי שיפתחו תיק, יטפלו ויתפסו את מי שפגע בהם".
כאמור, לקראת מצעד הגאווה שהתקיים אתמול, היא נטלה חלק משמעותי בבניית ואישור התוכניות ומספרת שהנושא העיקרי שעלה בשיחות ובמפגשים המקדימים עם חברי הקהילה הגאה והבית הפתוח בירושלים, לא היה הפחד מפגיעה פיזית על ידי מתנגדי המצעד, אלא דווקא החשש מפני התנכלות של השוטרים למשתתפים שיגיעו עם שלטי מחאה כאלה ואחרים - כפי שקרה בשנה שעברה. אז, שוטרים החרימו שלטי מחאה של משתתפים נגד השר בן גביר. "המשטרה הפיקה לקחים משנה שעברה, והשנה השוטרים תודרכו להישאר סובלניים, והונחו שלא להתעסק בפוליטיקה ולאפשר את חופש הביטוי", היא אמרה.
כעת אחרי שהאירוע מאחוריה, כולל הדאגה והמתיחות המתלווים לאבטחת אירוע שכזה, היא יכולה להתפנות ולפעול להמשך חיזוק הקשר ושיתופי הפעולה בין המשטרה לקהילה הגאה ואומרת: "אני יודעת שעד לא מזמן לא היה קשב לקהילה, לא היה מי שיענה לצרכים שלהם וחשוב לי שידעו שיש למי לפנות, יש מי שנותן מענה ראוי לקהילה ויש כל הזמן אוזן קשבת עבורם".