דווח היום (שישי) ב-CNN כי ישראל פרסה בחשאי כוחות צבא ומודיעין מובחרים באזרבייג'ן במהלך המלחמה עם איראן, כחלק מרשת אתרים חשאיים ברחבי המזרח התיכון שנועדה לסייע לפעולות נגד איראן.
לפי ארבעה מקורות המעורים בפרטים, הכוחות פעלו מכמה מוקדים בדרום אזרבייג'ן, סמוך לגבולה הצפוני של איראן, ובנקודה הקרובה ביותר - במרחק של כ-60 מייל בלבד מהעיר האיראנית תבריז, שישראל תקפה במהלך המלחמה.
לפי שניים מהמקורות, יחידות קומנדו מיוחדות הוצבו אף הן באזור וביצעו משימות איסוף מודיעין ופעילות רחפנים. בכך, לפי הדיווח, קיבלה ישראל נקודת תצפית חשובה שאפשרה לה לעקוב אחר המתרחש בצפון איראן במהלך המלחמה. הדבר מדגיש את התפקיד שמילאו שכנותיה של איראן - חלקן באישור וחלקן ככל הנראה ללא אישור - בסיוע לפעולות נגד טהרן ובהסתבכות בתוך העימות.
האתרים באזרבייג'ן היו חלק ממספר רב של אתרים ובסיסים צבאיים חשאיים בכמה מדינות, כך לפי המקורות שדיברו עם CNN, בהן עיראק, איחוד האמירויות וסומלילנד. הכוחות תוכננו בתחילה לשמש כצוותי חילוץ אפשריים במקרה חירום, אך בהמשך הורחב ייעודם והם הפכו לעמדות צבאיות ולאיסוף מודיעין.
יחד, הפריסות שתוארו על ידי המקורות הציבו כוחות ישראליים סביב גבולותיה הדרומיים, המערביים והצפוניים של איראן במהלך המלחמה, והרחיבו את טווח הפעולה של הצבא במאות מיילים, עמוק לתוך שטח איראן. העמדות הקדמיות סייעו לישראל לקיים גלים חוזרים של תקיפות נגד מטרות ברחבי המדינה.
לפי אחד המקורות, הפעילות באזרבייג'ן כללה כמה עשרות חיילים, בהם אנשי כוחות מיוחדים של ישראל, כוח החילוץ והלחימה המוטס המובחר, וכן אנשי מוסד.
דובר שגרירות אזרבייג'ן בארצות הברית מסר ל-CNN בתגובה: "אנו דוחים בתוקף טענות חסרות בסיס בנוגע לשימוש לכאורה בשטחה של אזרבייג'ן לפעולות נגד מדינות שלישיות." לפי CNN, הרשת פנתה לקבלת תגובה גם ממשרד ראש הממשלה בישראל ומצה"ל.
במקביל, לפי אחד המקורות, הרפובליקה הבדלנית סומלילנד שבקרן אפריקה סיפקה לישראל עמדה צבאית נוספת, שאפשרה למטוסים ישראליים נקודת עצירה אפשרית בטיסות ארוכות טווח לאיראן.
לפי CNN, הנוכחות הצבאית באזרבייג'ן העניקה לישראל בסיס נוסף שממנו ניתן היה לבצע משימות חילוץ אוויריות במקרה של הפלת טייסים, וכן עמדות שמאפשרות ריגול אחר איראן. ישראל רואה באזרבייג'ן זה זמן רב שותפה אסטרטגית במאבקה נגד איראן, וההיערכות החלה שבועות לפני תקיפות הפתיחה של המלחמה.
לפי שני מקורות המעורים בתוכניות, באמצע ינואר, בזמן שאיראן דיכאה מחאות רחבות היקף באמצעות הרג המוני של מפגינים, ישראל הכינה מבצע חשאי לאורך גבול אזרבייג'ן-איראן. המקורות תיארו זאת כמבצע מקדים שנועד להניח תשתית לצעדים נוספים, באמצעות הצבת מכשירי האזנה וציוד מודיעיני באזור.
ישראל תכננה לבצע את הפעולה בחסות תקיפות הפתיחה של המלחמה, שתוכננו לאמצע ינואר. אולם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביטל את התקיפות ברגע האחרון, ואמר כי איראן הסכימה להפסיק את הרג המפגינים. למרות זאת, ישראל המשיכה לפעול בעצמה.
פי הדיווח, חיל האוויר הישראלי השתמש במטוסי חמקן ובכוחות מיוחדים כחלק מהפעולה להצבת המכשירים, בזמן שההנהגה המדינית בישראל סברה כי המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן נידון לכישלון. אתר איסוף המודיעין הפך לאמצעי נוסף שבאמצעותו יכלה ישראל לאסוף מידע על תנועות צבאיות ומתקנים איראניים, וכן לספק התרעה אפשרית מוקדמת מפני שיגורי טילים.