מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת החוק המכונה "חוק שי-לי עטרי", שנועד להעניק לנפגעות ולנפגעי עבירות מין זכות להשמיע את עמדתם בפני בית המשפט לפני קבלת החלטה על איסור פרסום שמו של חשוד.
החוק נולד בעקבות אחד המאבקים המתוקשרים ביותר שנוהלו בשנים האחרונות סביב עבירות מין וגבולות צווי איסור הפרסום. במרכזו עמדה שי-לי עטרי, שניהלה מאבק משפטי וציבורי לחשיפת שמו של יובל וילנר, החשוד באונס, לאחר שבמשך שנים היה שמו אסור בפרסום.
הפרשה החלה בעקבות תלונה שהגישה עטרי, שלפיה נאנסה בשנת 2011. עם חידוש החקירה בשנת 2022 הוצא צו איסור פרסום על שמו של החשוד. בשנת 2025 פתחה עטרי במאבק לביטול הצו, בטענה כי לפרסום שמו של החשוד יש חשיבות ציבורית וכי הדבר עשוי לאפשר לנפגעות נוספות להתלונן. רק לאחר חודשים ארוכים של הליכים משפטיים, שהגיעו עד לבית המשפט העליון, ובצל מחאה ציבורית רחבה, הוחלט להסיר את הצו ולהתיר את פרסום שמו.
כעת מבקשים יוזמי החוק להפוך את אחד הלקחים המרכזיים שעלו מאותה פרשה לחוק מחייב. על פי ההצעה, בטרם יקבל בית המשפט החלטה בבקשה לאיסור פרסום שמו של חשוד בעבירת מין, תינתן לנפגעת או לנפגע הזדמנות להביע את עמדתם ולהישמע בפני בית המשפט.
לאחר אישור ההצעה במליאה אמרה עטרי: "היום הכנסת הזכירה דבר שהיה אמור להיות מובן מאליו: כשדנים בהחלטה שמשנה את החיים של נפגעות ונפגעים, כדאי גם לשמוע אותם. אני מקווה שזה יהיה הרגע שבו המערכת תתחיל להבין שנפגעים הם לא הערת שוליים בהליך הם חלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממנו".
הצעת החוק אושרה לאחר שגובשה על ידי ח"כ מירב בן ארי וח"כ יעקב מרגי, בשיתוף שי-לי עטרי ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. במקביל מקודמת יוזמת חקיקה נוספת, בהובלת ח"כ עדי עזוז ובשיתוף עטרי, המבקשת לקבוע כי בקשה לצו איסור פרסום מצד חשוד בעבירות מין תיתמך בחוות דעת של פסיכיאטר בלבד. יוזמי ההצעה סבורים כי המהלך יסייע למנוע שימוש לרעה בצווי איסור פרסום ככלי להסתרת זהותם של חשודים בעבירות חמורות.
עזוז התייחסה להצעת החוק הנוספת ואמרה: "לא ייתכן שעברייני מין ישתמשו בצו איסור הפרסום כדי לפגוע פעם נוספת בנפגעת העבירה. מי שלא רוצה שיפרסמו את שמו שלא יאנוס".
ח"כ בן ארי אמרה כי "החוק הזה נולד מתוך מאבקה האישי והאמיץ של שי-לי עטרי, אבל הוא נוגע לנפגעות ונפגעים רבים. הצעת החוק הזו מבקשת להבטיח שלנפגעות ולנפגעים יהיה מקום בהליך, לא כצופים מהצד אלא כמי שזכויותיהם ועמדתם נשמעות ונלקחות בחשבון".
עו"ד מיה אוברבאום, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אמרה כי "לא ניתן להעלות על הדעת שהחלטה כל כך גורלית לחייהן, כמו איסור פרסום שמו של הפוגע שפגע בהן, תתקבל מבלי שהן תהיינה שותפות ותוכלנה להביע את עמדתן".
הצעת החוק תועבר כעת לדיונים בוועדות הכנסת לקראת המשך הליך החקיקה. אם תאושר גם בקריאות הבאות, היא תחייב את בתי המשפט לאפשר לנפגעות ולנפגעי עבירות מין להשמיע את עמדתם לפני קבלת החלטה בבקשות הנוגעות לאיסור פרסום שמם של חשודים, סוגיה שהפכה בשנים האחרונות לאחת מנקודות המחלוקת הבולטות בין זכויות חשודים לבין זכויות נפגעי עבירה.