המשטרה דחתה את בקשת חופש מידע לקבלת נתונים על חיפושים שנערכו בשנים האחרונות על מפגינים, בטענה כי הנתונים אינם מצויים בידיה, ובעקבות זאת - הוגשה השבוע עתירה לבית המשפט.
מכון זולת, התנועה לחופש המידע והוועד הציבורי נגד עינויים, עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עורכת הדין יערה וינקלר-שליט, בדרישה לחייב את המשטרה למסור את הנתונים, כולל פילוחים וקטגוריות ביחס לחיפושים שנערכו בשנים 2020 ועד דצמבר 2025 וכן את ההנחיות, הנהלים, הפקודות והמסמכים העוסקים בסוגיית ביצוע חיפוש על הגוף על ידי שוטר. בית המשפט הורה למשטרה להגיב לעתירה עד חודש ספטמבר.
העתירה הוגשה כאמור לאחר שבקשת חופש מידע שהוגשה למשטרה - נדחתה. המשטרה השיבה כי "אין דרך מיחשובית לקבל נתונים אלה", הפנתה את המבקשים לאתר המשטרה, שם לטעתה מפורסמים נהלי החיפוש על גופו של אדם והודיעה כי היא בוחנת בימים אלה את עדכון הנוהל.
בעתירה שהוגשה לבית המשפט מזכירות העותרות את הדיווחים הרבים שהתקבלו בשנים האחרונות אודות חיפושים בעירום שבוצעו על ידי שוטרי משטרת ישראל במהלך הפגנות חוקיות וגם לאחריהן. "במקרים לא מעטים עלה הדבר לכדי אלימות משטרתית ופגיעה בכבודם ופרטיותם של מפגינים ואזרחים", נכתב בעתירה.
בין היתר, מוזכרים בעתירה את החיפושים בעירום שנעשו על גופן של שתי אזרחיות שנעצרו במהלך מחאה מול ביתו של ניר ברקת בירושלים, החיפוש בעירום שנעשה על גופו של מורה שמחה נגד השר בן גביר בטקס סיום באוניברסיטה העברית, החיפוש בעירום על גופן של מפגינות שנעצרו במהלך חסימת איילון והחיפוש בעירום על גופו של אוהד הפועל תל אביב, רק בן 15, שנעצר לפני משחק.
"הסירוב הינו אמצעי להסתרת פעילות שלטונית פסולה"
בתגובה לטענת המשטרה כי אין לה דרך מחשובית להשיג את הנתונים, נכתב בעתירה: "העותרות חוששות כי אין מדובר בכשל נקודתי אלא בדפוס פעולה מדאיג ושיטתי, אשר תכליתו, כך על פני הדברים, הרתעת אזרחים ואזרחיות מהשתתפות במחאות חוקיות מפאת החשש שיהיו נתונים לחיפושים על גופם, לעיתים תוך הפשטה והשפלה של ממש, והכל שלא כדין ושלא לצורך".
"במציאות הנוכחית, שבה מנגנוני ההגנה על הדמוקרטיה מותקפים באופן תדיר, לרבות על ידי שרים, חברי כנסת, אנשי תקשורת ועוד, נראה שגם זכויות האדם לכבוד, פרטיות וחופש ביטוי הוצבו כמטרות לסיכול, לצד הפגיעה האנושה בשקיפות השלטונות מעצם הסתרת המידע על שימוש בכוח המשטרה", נכתב.
"יודגש כי חומרת הדברים אינה מתמצה בעצם הסירוב החלקי או המענה הלאקוני. מכלול הנסיבות, לרבות טיב המידע המבוקש, עיתוי הסירוב ואופיו, מעלים כולם יחד חשש ממשי כי הסירוב אינו אלא אמצעי להסתרת פעילות שלטונית פסולה, החורגת מהוראות הדין", נכתב עוד.
"מדובר באמצעי חריג"
עוד נכתב בעתירה: "המידע המבוקש בעתירה זו נועד להציג לציבור תמונה מהימנה וחשובה בנוגע להפעלת כוח משטרתי נגד מפגינות ומפגינים בעת מחאות חוקיות ולאחריהן. סמכותה של משטרה לבצע חיפוש על גופו של אדם ובפרט חיפוש בעירום היא מן הסמכויות הפוגעניות והרגישות ביותר הנתונות לרשות שלטונית".
עוד נכתב כי "הדין והפסיקה מדגישים כי מדובר באמצעי חריג, שיש להפעילו רק כאשר מתקיימת הסמכה מפורשת ותכלית ראויה ובהתקיים חשד קונקרטי המצדיק פגיעה כה קשה בזכויות יסוד. טרם הגשת עתירה זו ובמהלכה התגבשה אצל העותרות תמונת מצב עובדתית מטרידה מאוד המשקפת החמרה עקבית ושיטתית באופן שבו מתייחסת המשטרה למפגינות ומפגינים במרחב הציבורי, בין היתר באמצעות ביצוע חיפושים מיותרים, פוגעניים ומשפילים שכל מטרתם להרתיע אזרחים ואזרחיות מהשתתפות בהפגנות נוספות ואחרות".
ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה.