"אני לא מאמין שאני מדבר עליו בלשון עבר": משפחתו של סמ"ר אדם צרפתי נפרדת

מאז שעות הבוקר (שני) זרם בלתי פוסק של מנחמים פוקד את בית משפחת צרפתי בראש העין. חברים, שכנים, בני משפחה ומכרים מגיעים בזה אחר זה, מחבקים, בוכים ומתקשים לעכל את הבשורה הקשה על נפילתו של סמ"ר אדם צרפתי בקרב בדרום לבנון. בתוך הבית, בין התמונות, הזיכרונות והדממה הכבדה, יושבים הוריו ומנסים למצוא מילים לאובדן שאי אפשר להכיל.

על פי הודעת צה"ל, שהותרה לפרסום הבוקר, אדם נפל במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון. באותה תקרית נפצע לוחם נוסף באורח קשה ושני לוחמים נוספים נפצעו באורח קל. הפצועים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים ומשפחותיהם עודכנו.

אימו, מלי, מתקשה לעצור את הדמעות. שוב ושוב היא חוזרת אל דמותו של בנה, אל החיוך, אל הלב הגדול ואל התחושה שהעולם איבד אדם נדיר.

"הוא היה הילד האהוב שלי, אהוב גם על ידי המשפחה וגם על ידי חבריו", אמרה בקול שבור. "כל כך עצוב שאנחנו מאבדים ילדים כל כך טובים וכל כך ציוניים. מלחמות שלא מסתיימות וכל פעם זו אמא אחרת שמקבלת הודעה. אף אחת לא צריכה לעבור את זה, אבל לצערי אני עוברת את זה", אמרה בכאב.

לרגע האם עוצרת, מביטה סביב, וממשיכה. "העולם הפסיד ילד מהמם. אם רק הייתם זוכים להכיר אותו, הייתם מבינים איזו אבדה לעולם. היו בוכים איתי כולם. לא רק ילד טוב, זה הילד הכי טוב. ילד מלא אור ואהבה. זה היה קצר. זה היה 20 שנה. 20 שנה טובות".

לצידה יושב האב, שי, ועדיין מתקשה להאמין שהבן שעליו הוא מדבר כבר לא ישוב הביתה. "אני בן אדם חרדתי מטבעי, ולהגיד לך שלא תיארתי לעצמי סיטואציה כזו, בחלומות הכי קשים תיארתי", סיפר בכאב. "אבל אתה אף פעם לא מוכן לזה. אני לא מאמין שאני מדבר עליו בלשון עבר".

בקול חנוק האב מנסה לספר מי היה אדם. "אדם היה הילד הכי מדהים. חברות הייתה המוטו שלו. הוא לא הספיק כלום. הוא סיים את בית הספר לפני שנתיים ואחרי שבועיים הלך לצבא".

לדברי האב, בנו היה מסוג האנשים שתמיד שמים את עצמם אחרונים. "הוא היה ילד של אהבה שחיפש רק טוב ותמיד לקח על עצמו דברים. תמיד התנדב ראשון. הוא אהב חברה ולהיות בחברה מאוד", סיפר האב. הוא הוסיף: "חברים היו המשפחה שלו. אם הייתי אומר משהו על אחד מהם, הוא ישר היה מגן עליו. 'זה אח שלי', הוא היה אומר".

מחוץ לבית ממשיכים להגיע מנחמים. חלקם הכירו את אדם מילדות, אחרים שירתו לצדו, וכולם מספרים על אותו צעיר צנוע, אהוב ומלא נתינה. הערב, בשעה 18:00, יובא אדם למנוחות בבית העלמין הצבאי בראש העין, שם ילוו אותו בני משפחתו, חבריו ואוהביו בדרכו האחרונה.

"זה היה קצר", אמרה אמו. "20 שנה בלבד". משפט אחד שמזקק את גודל הטרגדיה שנחתה על המשפחה ואת החלל העצום שהותיר אחריו צעיר שכל מי שהכיר אותו מתקשה להאמין שכבר איננו.