פגישתו של הנשיא טראמפ בחדר המצב נמשכה כשעתיים, ובסיומה - הנשיא עדיין לא קיבל החלטה בנוגע להסכם עם איראן. כפי שרמז טראמפ בעצמו, הממשל מאמין שהוא קרוב להסכם, אך עדיין נותרו מספר סוגיות שנויות במחלוקת, ובהן שאלת שחרור הנכסים והכספים המוקפאים של איראן.
נשיא ארה"ב הכריז שהוא הולך להתבצר בחדר המצב לצורך קבלת הכרעה סופית, אחרי שפרסם את התנאים שלדבריו יאפשרו חתימה על הסכם עם איראן. אך בטהרן מיהרו להכחיש חלק מהפרטים וטענו כי הנוסח הסופי עדיין עובר אשרור.
הפער בין וושינגטון לטהרן נותר גדול על הנייר, אך מכלול ההתפתחויות ביממה האחרונה מצביע על כך שהצדדים מתקרבים לנקודת הכרעה. מצד אחד, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פרסם הצהרה מפורטת שנשמעה כמעט כמו תיאור של הסכם מוגמר והסרת המצור האמריקני. מצד שני, סוכנויות הידיעות האיראניות מיהרו להכחיש חלק מרכזי מטענותיו. ובתווך, מופיעים סימנים נוספים לכך שבאיראן כבר נערכים למציאות חדשה.
בהודעתו האחרונה הציב טראמפ את התנאים הסופיים מבחינתו: פתיחה מיידית של מצרי הורמוז ללא אגרות מעבר, ויתור איראני מוחלט על נשק גרעיני, פינוי והשמדת האורניום המועשר, והמשך הפיקוח הבינלאומי. טראמפ אף הדגיש כי "לא יועבר שום כסף עד להודעה חדשה" והודיע כי הוא נכנס לחדר המצב בבית הלבן כדי לקבל החלטה סופית.
המסר המרכזי שיצא מהבית הלבן הוא שההחלטה כעת נמצאת בידיו של הנשיא. בכירים אמריקנים אמרו בימים האחרונים כי צוותי המשא ומתן כבר השלימו את מרבית העבודה וכי טראמפ ביקש לעצמו מספר ימים לשקול את ההסכם לפני שייתן אור ירוק. אלא שבטהרן מציגים תמונה שונה. סוכנות הידיעות פארס, המקורבת למשמרות המהפכה, דיווחה כי מקורות איראניים דוחים חלקים מרכזיים מהתיאור שהציג טראמפ. לפי אותם מקורות, נוסח ההסכם נמצא אמנם בשלבים הסופיים של אשרור באיראן, אך הוא מבוסס על עיקרון של "התחייבות תמורת התחייבות".
לדבריהם, אין בהסכם סעיף המחייב את איראן לפתוח את מצרי הורמוז באופן חד צדדי וללא תמורה. לפי הגרסה האיראנית, פתיחת המצר אמורה להתבצע רק לאחר הסרת הסגר ובהתאם להסדרים מוסכמים מראש, שיכללו פיקוח על כלי שיט, בידוק ביטחוני ומתן שירותי אבטחה. גם בנושא הגרעין הפערים ניכרים. בעוד טראמפ מדבר על השמדת החומר המועשר, המקורות האיראניים טוענים כי אין כל סעיף המחייב השמדה של האורניום המועשר. בנוסף, הם טוענים כי אחד הסעיפים המרכזיים מבחינת איראן הוא העברה מיידית של 12 מיליארד דולר מנכסים איראניים מוקפאים.
לטענתם, לצד הכסף נכללת גם דרישה להפסקת אש כוללת בלבנון. המקורות הוסיפו כי איראן לא תהיה מוכנה להיכנס לשום משא ומתן עתידי אם שני התנאים הללו לא ימולאו.
אולם דווקא ההכחשה האיראנית כוללת פרט משמעותי: בניגוד להכחשות קודמות, היא אינה טוענת שהמו"מ קרס או שאינו מתקדם. להפך. עצם הטענה שההסכם נמצא ב"שלבים הסופיים של האשרור" מחזקת את ההערכה שהצדדים אכן קרובים להבנות, גם אם הם ממשיכים להתווכח על הפרטים האחרונים ועל האופן שבו יוצגו לציבור. במקביל, הופיע בטהרן דיווח נוסף שעורר עניין רב.
סוכנות הידיעות תסנים דיווחה על הקמת כוח משימה מיוחד להכנת טקס ההלוויה של "מנהיג המהפכה". לפי הדיווח, ראש מועצת התיאום לתעמולה אסלאמית במחוז טהרן הודיע כי המועד המדויק טרם נקבע ויפורסם כאשר הרשויות הרלוונטיות יקבלו החלטה. הדיווח אינו מעיד בהכרח על אירוע מיידי, אך עצם הפרסום בעת הזו, כאשר המלחמה הסתיימה לכאורה והמו"מ עם ארצות הברית נמצא בשלב רגיש, מעורר שאלות לגבי היערכות המשטר לתרחישים עתידיים. קשה לדמיין קיום אירוע כזה בזמן לחימה פעילה, ולכן עצם העיסוק הפומבי בו נתפס כסימן נוסף לכך שבטהרן מעריכים שהסלמה מחודשת אינה התרחיש הסביר ביותר כרגע.
גם בירושלים עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות. ראש הממשלה הודה השבוע בשיחות סגורות כי לישראל יש השפעה מוגבלת בלבד על תוצאות המשא ומתן בין וושינגטון לטהרן. לכן, למרות הסתירות בין גרסת טראמפ לגרסה האיראנית, התמונה הרחבה ברורה יותר מאי פעם: שני הצדדים עדיין מתווכחים על נוסח, על כסף, על אורניום ועל מצרי הורמוז - אבל הן בוושינגטון והן בטהרן כבר מדברים בשפה של הסכם, ולא בשפה של מלחמה. השאלה שנותרה פתוחה היא האם טראמפ יחליט שהמסמך שעל שולחנו עונה על הקווים האדומים שהציב, או שיחזיר את הצדדים לסבב נוסף של מו"מ.