ניהאיה אבו ג'אבר, אישה בשנות ה-40 לחייה מכפר קאסם, נרצחה הערב (חמישי) ביריות בעת שישבה ברכבה בעיר, על רקע כבוד המשפחה. הדיווח על הירי התקבל במוקד מד"א בשעה 21:39, וצוותי רפואה שהוזעקו למקום נאלצו לקבוע את מותה בזירה.
זמן קצר לאחר הרצח, ובתום פעולות חקירה ראשוניות, עצרו שוטרי מחוז מרכז שניים מקרובי משפחתה בחשד למעורבות ברצח. החקירה עדיין בראשיתה, ובמשטרה פועלים כעת לברר את חלקו של כל אחד מהחשודים.
בעוד חוקרי מחוז מרכז ממשיכים בחקירת הרצח, לוואלה נודעו כעת פרטים חדשים על הימים שקדמו לירי הקטלני. מהמידע שהגיע לידי וואלה עולה כי אבו ג'אבר הותירה אחריה שורה של סימני אזהרה מדאיגים, שלפי מקורביה העידו כי חששה לחייה וסברה כי נשקפת לה סכנה ממשית.
קרובי משפחתה סיפרו בשיחה עם וואלה כי כשבועיים לפני הרצח, לדבריהם, בנה הקטין של אבו ג'אבר פרסם ברשתות החברתיות הצהרה שבה כתב כי הוא מתנער מאמו. באותו פרסום נכתב בין היתר: "הצהרה זו נכתבה על פי רצוני האישי, ללא כל כפייה או לחץ".
מכת מדינה: האלימות בחברה הישראלית
במקביל, פרסמה אבו ג'אבר מסר חריג ברשתות החברתיות, שבו טענה כי נשקפת סכנה ממשית לחייה. "זה האדם שמתכוון לרצוח אותי", כתבה. בהמשך טענה כי קיבלה שיחות איומים, וכי מאחוריהן עומדים משפחת ארגון פשיעה מוכרת ואדם נוסף, שאותם הזכירה במפורש. לטענתה, הרקע לאיומים קשור לרצונה להינשא.
הפרסומים הללו, שנחשפים כעת לראשונה בוואלה, צפויים לעמוד במוקד החקירה. החוקרים יידרשו לבחון האם מי מהגורמים הרלוונטיים נחשף לאותם מסרים בזמן אמת, האם בעקבותיהם הוגשה תלונה למשטרה, והאם ניתן היה לזהות מהם אינדיקציה לסכנה ממשית הנשקפת לחייה.
בשלב זה לא ידוע אם אבו ג'אבר פנתה למשטרה בעקבות האיומים שעליהם כתבה, אך ככל שנחשפים הפרטים על הימים שקדמו לרצח, הולכת ומצטיירת תמונה מטרידה של אישה שהביעה בפומבי חשש לחייה ואף הצביעה, לטענתה, על הגורמים המאיימים עליה.
פרמדיקית מד"א אנסטסיה סטלמחוב וחובש מד"א אבינועם מור סיפרו: "האישה הייתה ברכב כשהיא מחוסרת הכרה, ללא דופק וללא נשימה עם פציעות חודרות קשות בגופה. ביצענו בדיקות רפואיות אך לצערנו הרב לא נותר לנו אלא לקבוע את מותה".
המעצרים שבוצעו זמן קצר לאחר הרצח מספקים לחוקרים קצה חוט משמעותי, אך אינם עונים על השאלה שממשיכה להדהד כעת. לפי מקורביה, אבו ג'אבר התריעה, חששה ואף הצביעה על מי שלטענתה מאיים עליה. כעת ינסו החוקרים לברר האם אותן אזהרות היו סימנים מוקדמים שניתן היה לזהות בזמן, לפני שהסתיימו ביריות שהביאו למותה.