בצל השתתפות המשטרה במעצרי חייבי הגיוס החרדים, בימים האחרונים מתקיימים דיונים בקרב חברי הכנסת החרדים ובבתי הרבנים באשר לצעדי המחאה הבאים מול המדינה והמשטרה. לטענת גורמים במפלגות החרדיות, מאז "המשטרה נכנסה לעניינים", כהגדרתם, נשקלים צעדים חסרי תקדים ובהם חרם צרכני, פגיעה כלכלית בחברות גדולות ואף צעדים פיננסיים רחבים.
אחד מהרעיונות שעלו היה חרם צרכני על חברות מזון גדולות במשק, כאשר אחת הדוגמאות שהוזכרו היא תנובה. "לפחות 15 אחוז מהמגזר החרדי קונים תנובה. אם חודש אחד לא קונים - זה פוגע. אחר כך יעברו חברה-חברה", אמר אחד הגורמים המעורבים בשיחות. לדבריו, במוצרים בסיסיים החרדים צורכים יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה. "ילד חרדי אוכל את הבסיס, לא מותרות. אם תנובה תיתקע עם מלאים - היא לא תצעק?", ציין.
לדבריהם, המטרה אינה לפגוע בחברות עצמן, אלא לייצר לחץ ציבורי וכלכלי על המדינה באמצעות גופים עסקיים גדולים. "אנחנו צריכים גופים חזקים שיעמדו מול המדינה ויגידו לה: 'תרגיעו את החרדים'" אמרו.
"כשאין חוק - הם נהיו הרבה יותר קיצוניים"
בין ההצעות שנבחנות עלו גם רעיונות של דחיית תשלומי משכנתאות באופן גורף. "מבחינת הקריטריונים זה עומד בהם", טען אחד הגורמים. לדבריו, "אנחנו הולכים לקרבות רחוב. הפכו את המיינסטרים החרדי להכי קיצוני שיש".
לדבריהם, "יש יותר ממיליון ורבע חרדים במדינה, ומדינת ישראל מוזמנת לראות מה ההשלכות של מלחמת כל בכל מול ציבור כל כך גדול".
עוד נטען כי במשך תקופה ארוכה ניסו הזרמים הליטאיים לבלום מהלכים קיצוניים מתוך אמונה שניתן יהיה להגיע להסדרה באמצעות חוק גיוס. "עכשיו, כשאין חוק - הם נהיו הרבה יותר קיצוניים", אמרו. עם זאת, הודגש כי צעדים דרמטיים ייצאו לפועל רק אם יקבלו גיבוי רשמי של מועצות גדולי התורה. "אם הליטאים יחתמו ובראשם הרב דב לנדו - כולם ילכו אחריהם".
אחרי ההנחיה של המפכ"ל בסוגיית עיכוב עריקים עד להגעת מצ"ח, כעת דני לוי הנחה לבדוק עם הייעוץ המשפטי האם ניתן להחריג מההנחיה חרדים המגיעים לתחנות המשטרה להגיש תלונה ויתגלו כעריקים.
אחרי שבשבוע שעבר הנחה המפכ"ל את מפקדי המחוזות במשטרה לשוב ולשתף פעולה עם המשטרה הצבאית בסוגיית העריקים החרדים, לאחר שבג"ץ הורה לו לעשות כן, כעת מבקש המפכ"ל לבדוק אם ניתן למתוח את גבולות ההנחיה.
אתמול קיים המפכ"ל לוי הערכת מצב עם סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה. באותו כינוס ביקש דני לוי מהייעוץ המשפטי של המשטרה ומאגף החקירות והמודיעין, לבדוק האם ניתן כאמור להחריג מההנחיה שקובעת כי במפגש אקראי בין שוטר לעריק, על הראשון לעכב את האחרון כשלושים דקות, ולהזעיק את מצ"ח.
את החרדים המגיעים לתחנות המשטרה להגיש תלונה, בכל נושא שהוא, ואשר עלולים להתגלות, בבדיקה במחשב כעריקים חייבי גיוס, יש לעכבם עד להגעת מצ"ח. במשטרה מציינים כי ההנחיה לבדוק את הנושא ניתנה לאחר שעלה חשש כי בעקבות ההנחיה החדשה על העיכוב, חרדים לא יגיעו לתחנות המשטרה להתלונן על פגיעה שנעשתה להם, מחשש כי יעוכבו ויוסגרו לידי המשטרה הצבאית.
בהערכת המצב דן המפכ"ל גם בהנחיה של ח"כ גפני אתמול שלא לשתף פעולה עם המשטרה והנחה את רב המשטרה לקיים מפגשים תכופים עם רבני המגזר החרדי מכלל הפלגים וכן הנחה את סמפכ"ל המשטרה להוביל צוות עם רב במשטרה שיפעל לחיזוק הקשר ושיתופי הפעולה עם המגזר החרדי - זאת למרות הנחיית גפני, שעד כה, לא עוררה הדים בשטח עצמו.
יו"ר דגל התורה, חבר הכנסת משה גפני, הוציא אתמול מכתב לנציגי דגל התורה ברשויות המקומיות בכל רחבי הארץ - ודרש מהם "להפסיק לאלתר את שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל, לרבות השיטור העירוני, עד להודעה חדשה - "שלא נהיה חלילה שותפים לפגיעה בתורה הקדושה ובלומדיה".
דרישתו של גפני מגיעה בעקבות הנחיית מפכ"ל המשטרה דני לוי, לפיה על השוטרים לעכב עריקים בעת מפגש אקראי עימם, וכן לדווח למשטרה הצבאית ולהמתין עם המעוכב עד להגעת נציג מצ"ח. מדיניותו החדשה של דני לוי הגיעה לאחר פסיקת בג"ץ בנושא סוגיית האכיפה וחוק הגיוס, ולאחר שלפני כחצי שנה נודע כי המשטרה אינה מבצעת מעצרים של עריקים.
בקרב ההנהגה החרדית מעריכים כי המשך העימות מול המשטרה צפוי להוביל להסלמה נוספת. "אם המשטרה תירגע - זה ינמיך את הלהבות. אם לא, זה רק הסיפתח", אמר אחד הגורמים. לדבריו, "אם יעלו רעיונות קיצוניים יותר - גם הם יתקבלו בברכה בבתי הרבנים. יושבים עכשיו ושוברים את הראש מה יהיה הכי אפקטיבי".
לדבריהם, "החברה הישראלית צריכה להחליט אם היא הולכת בקו של היועמ"שית או שמבינים שאת המשבר הזה פותרים בהידברות ולא בכוח". עוד הוסיפו כי "על סנקציות כלכליות ומחיר למשתכן לא היו מפרקים את החבילה - המעצרים הם הקו האדום".