מדינת ישראל דורשת מתושבי קו העימות בצפון להפגין חוסן, לשמור על שגרה ולהפעיל את מערכת חינוך כסדרה, אך בפועל מותירה את ההורים והתלמידים ללא מענה בסיסי ביותר - הסעות לבתי הספר. "במקום לייצר פיתרון הממשלה פשוט אומרת לתושבים - 'תסתדרו'. זו לא רק הזנחה, זו עדות לחוסר אונים מוחלט של הדרג המקצועי במשרדי הממשלה שלא יודע לתפקד במצב חירום מתמשך", אמר הורה לתלמידת כתה י"ב מישוב בגבול הצפון.
שלשום נבחנה הנערה במבחן בגרות בספרות אליו היו צריכים להסיע אותה הוריה וכמובן גם להחזיר אותה בסיומו, משום שעל פי הנחיות פיקוד העורף ההסעות בוטלו נוכח הסכנה לקיים הסעות ליד הגבול.
כעת ההורים בישובי גבול הצפון נדחקים לפינה בלתי אפשרית: לעזוב את מקום עבודתם ולהסיע את ילדיהם ללימודים בכבישים שהמדינה סבורה שמסוכן לנסוע בהם, או להשאיר את ילדיהם בבית ולהפסיד חומר לימודי. "אם המדינה חושבת, בצדק, בשימור השיגרה והחוסן החברתי של מי שחי כאן, עליה לתמוך בהם באופן אקטיבי ולספק פתרונות וכלים, ולא להסתפק בהנחיות מנותקות מהשטח", אמר אביה של התלמידה.
ההחלטה להשבית את מערך ההסעות ובמקביל להותיר את מוסדות החינוך פתוחים, מובילה למציאות שבה תלמידים רבים נותרים בבית. לילך אזרואל, תושבת אביבים ואם לשלושה ילדים הלומדים בבתי הספר בקיבוצים יראון וסאסא, נאלצה הבוקר להשאיר את שלושתם בבית.
"להפעיל מערכת חינוך ולא לתת הסעות, זה כבר אומר את הכל", אומרת אזרואל. "אנשים עובדים, לכל אחד יש ילדים במסגרות שונות, יש תיכון, יש יסודי. הורה לא יכול לחלק את עצמו גם בהלוך וגם בחזור, ובטח שלא לסכן את עצמו ואת הילדים על הדרך בצירים האלה". לצורך ההמחשה, נסיעה מאביבים ליראון, משם לסאסא וחזרה לאביבים אורכת יותר מ-40 דקות, מרחק נסיעה של כ-40 ק"מ. "בסופו של דבר, מי שהגיעו לבתי הספר הם רק הילדים שמתגוררים בתוך הקיבוצים עצמם, שבהם נמצאים בתי הספר, שאר הילדים פשוט נשארו מאחור", אמרה אזרואל.
יש בגרויות, אין הסעות
אלא שהאבסורד מגיע לשיאו כאשר מדובר בבחינות הבגרות הרשמיות של משרד החינוך. שלשום התקיימו, לדוגמא, בחינות הבגרות בספרות מוגבר ובחינוך גופני. כמובן שאין אפשרות להישאר בבית ולוותר על הבחינה, אולם תלמידי קו העימות שביקשו לגשת אליהן גילו כי עליהם להגיע בכוחות עצמם לבתי הספר שבהם נערכו הבחינות. "בתי הספר עובדים והבגרויות מתקיימות, אבל ביטלו את ההסעות. זה מצב מגוחך. בסופו של דבר אשתי נסעה עם הבת שלנו ברכב הפרטי. המערכת יודעת בדיוק מי התלמידים שאמורים לגשת לבחינה ועליה למצוא פיתרון עבורם", אמר.
מרבית תושבי גבול הצפון מבהירים בפועל כי אין להם כוונה להתפנות וכי הם רואים חשיבות עליונה בהישארות בבתיהם, אך החוסן הקהילתי אינו יכול להישען על גבם בלבד. לא ברור כמה זמן עוד תימשך הלחימה בצפון, אבל ברור שניהול חיים תחת אש מחייב אסטרטגיה ממשלתית ברורה ותפירת פתרונות מותאמים אישית לצרכי הפריפריה. "מערך החינוך אינו יכול לתפקד על הנייר בלבד רק כדי לסמן וי על שגרה מדומה", אמר אביה של התלמידה. "שיגרה אמיתית תיבנה רק כאשר המדינה תתייצב לצד אזרחיה ותעניק להם את הכלים הנדרשים כדי להחזיק מעמד בחזית".