פרקליטות המדינה הודיעה היום (שלישי) לבאי-כוחו של ראש הסגל של ראש הממשלה צחי ברוורמן, כי היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה שוקלים להעמידו לדין פלילי בעבירות של מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט, וזאת בכפוף לשימוע שייערך לו.
החלטת היועמ"שית מגיעה כשבוע לאחר שבית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי, כאשר דחה את בקשת המשטרה לקבל את חומרי הגלם מהריאיון שערך עומרי אסנהיים עם פלדשטיין - בו חשף האחרון כי ברוורמן הוא זה שנפגש איתו לכאורה בחניון באותו לילה. כזכור, במהלך הריאיון סיפר פלדשטיין כי באותה פגישה שהתקיימה באוקטובר 2024 בחניון הקריה בתל אביב, ברוורמן עידכן אותו על החקירה הסמויה המתנהלת בצבא בעקבות הדלפת המסמכים המסווגים לבילד.
לפי פלדשטיין, ברוורמן הציג לו רשימת חשודים שנחקרו בפרשה, והציע "לכבות" את החקירה. בעקבות הריאיון נפתחה בלהב 433 חקירה נגד ברוורמן, ימים ספורים לפני שהיה אמור להתחיל לכהן כשגריר ישראל בבריטניה, בחשד לשיבוש מהלכי משפט. במסגרת החקירה העידו שורה של בעלי תפקידים בכירים - בהם הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, ראש אמ"ן שלומי בינד וכן ראש המוסד המיועד, ומי ששימש כמזכירו הצבאי של נתניהו, רומן גופמן.
לאור בקשת המשטרה, היועמ"שית העניקה אישור לגבות עדות מראש הממשלה בנימין נתניהו - אך לבסוף המהלך לא יצא לפועל, לאחר שנתניהו לא נענה לבקשת החוקרים לתאם מועד כאשר טען שבשל לו"ז המלחמה הוא אינו פנוי. כמו כן, המשטרה דרשה לקבל את חומרי הגלם מאותו ריאיון, כשלבקשה זו הצטרף גם אוריך שעתר לבית המשפט. בהמשך אסנהיים סירב להעביר את החמורים, וכן בית המשפט השלום בראשל"צ דחה את הבקשה.
לאחר מכן, ערעור המשטרה לבית המשפט המחוזי מרכז התקבל, שהורה לאסנהיים למסור את החומרים. אסנהיים ערער לעליון, ובשבוע שעבר, במהלך דיון בנושא בהרכב השופטים בראשות הנשיא יצחק עמית, השופט אלכס שטיין והשופט חאלד כבוב - העליון קיבל את הערעור וקבע כי "יש להרחיב את היקף החיסיון העיתונאי, שהוכר בפסיקה, כך שחיסיון זה יחול גם ביחס למידע שנמסר לעיתונאי 'שלא לציטוט' או לחומרי גלם שהושגו נוכח יחסי אמון שנרקמו בין העיתונאי ובין המקור".
החלטת היועמ"שית אם כך מגיעה מבלי שיש בידי המשטרה את חומרי הגלם המלאים מהראיון ומבלי שנגבתה עדות מנתניהו - כשהחשוד בפרשה , צחי ברוורמן, שימש כראש לישכתו בעת שהתבצעו לכאורה המעשים.
על פי החשד והודעת הפרקליטות, בסוף שנת 2024 נודע לברוורמן כי מתנהלת חקירה סמויה בעניין מסירת ידיעה מודיעינית, מה שלאחר מכן תיוודע לציבור כ"פרשת הבילד".
סמוך לאחר שנודע לברוורמן על החקירה, הוא ביקש מאלי פלדשטיין, ששימש כיועץ תקשורת לראש הממשלה, להיפגש עימו בדחיפות בבסיס הקריה בת"א. השניים נפגשו בלילה ברכבו של פלדשטיין בחניון הקריה. לפי החשד, ברוורמן הקריא לפלדשטיין מספר שמות שהיו כתובים על דף, ובהם שמו של הנגד ארי רוזנפלד, ושאל אותו אם הוא מכיר מי מהשמות. עוד אמר לו שמתקיימת חקירה, ושאל אותו: "זה קשור אליך? זה קשור אלינו? כי אם כן אני יכול לכבות את זה". פלדשטיין השיב בשלילה והשניים נפרדו.
לימים הפכה החקירה לגלויה עם מעצרם של פלדשטיין ורוזנפלד והוגש נגדם כתב אישום חמור, המייחס לרוזנפלד את מסירת הידיעה הסודית לפלדשטיין, ולפלדשטיין את העברתה לפרסום בעיתון ה"בילד" יחד עם אחרים.