זה היה אמור להיות עוד יום עבודה שיגרתי בחייו של הרופא הוותיק, אך באותו בוקר, מבלי שקיבל על כך הודעה מוקדמת, מצא עצמו התובע מתמודד לבדו עם עומס מטופלים חריג, כמעט לבדו. עבור הרופא, שהקפיד על שגרת עבודה מסודרת לאורך שנים, לא היה מדובר בלחץ רגיל. הלחץ הנפשי, תחושת חוסר האונים והפגיעה בכבוד המקצועי שחש, הצטברו במהלך היום לכדי מצוקה חריגה.
באותו לילה הוא לא הצליח להירגע, לא עלה בידו לישון, ובשעות הבוקר המוקדמות הופיעו הסימנים הראשונים של אירוע מוחי. הרופא שזיהה לאורך שנים תסמינים אצל מטופליו, זיהה הפעם את הסימנים אצל עצמו.
המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה על הסף. הטענה המוכרת: גורמי סיכון כרוניים, רקע רפואי, צירוף מקרים. אבל עו"ד אורן סודאי לא קיבל את התשובה הזו. הקו שהציב היה ברור: לא מדובר במתח רגיל הנלווה ליום עבודה, ובוודאי לא במתח רגיל הנלווה לעבודת רופא - אלא באירוע חריג שחרג ממהלך העניינים הרגיל, גם ביחס לסטנדרט המקצועי הגבוה ממילא של רופא ותיק. הקשר הסיבתי, טען סודאי, אינו תיאורטי - הוא נמצא ברצף העובדות עצמו.
מה שהתחיל כתביעה רגילה בבית הדין האזורי לעבודה הפך במהירות למסע משפטי רב־שנים. הביטוח הלאומי לא ויתר על שום מהלך אפשרי: ערעורים לבית הדין הארצי, בקשות, השגות, התנגדויות, סבבי שאלות הבהרה, ניסיונות להחליף מומחים - סבב אחר סבב. כל פעם שנדמה היה שההליך מתקרב לסיום, נפתחה חזית חדשה.
עו"ד סודאי לא ויתר והמשיך להוביל את ההליך בנחישות, סבב אחר סבב, ערעור אחר ערעור - מתוך הכרה שתיקים מסוג זה דורשים לעיתים שנים של התמדה עד שמכלול הראיות והנסיבות מתגבש לכדי הכרה משפטית של ממש.
לאורך ההליך מונו שלושה מומחים רפואיים לבחינת שאלת הקשר הסיבתי. השניים הראשונים לא תמכו בעמדת התובע, או הותירו את התמונה עמומה. המומחה השלישי - שמינויו לבד היה הישג מורכב - קבע בתחילה כי לא קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין השבץ המוחי. עו"ד סודאי בחר שלא לקבל את חוות הדעת כמילה האחרונה, ופנה לשלב הבא: הוא הגיש למומחה שאלות הבהרה ממוקדות ונוקבות, שכל אחת מהן הצביעה על נקודה ספציפית ברצף העובדתי: עיתוי האירוע, ההיעדר המוחלט של גורמים מקבילים, שאלת ההסתברות, ההבדל בין נטייה כללית לבין הטריגר הקונקרטי - וההכרה הרפואית שדווקא רופא מנוסה אינו מתפרק תחת לחץ של יום עבודה ממוצע.
ואז קרה הלא יאומן: המומחה השלישי חזר בו. בתשובותיו לשאלות ההבהרה קבע במפורש כי אכן קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין השבץ המוחי - וזאת חרף גורמי הסיכון הרפואיים שהיו לתובע מלכתחילה. קביעה זו שמטה את הקרקע מתחת לעמדת המוסד לביטוח לאומי, שנסוג ובית הדין לעבודה חתם את העניין בפסק דין שהכיר באירוע המוחי כפגיעה בעבודה. לא הכרה שניתנה מרצון - הכרה שניתנה משום שלא הייתה עוד דרך אחרת.
מכאן עבר התיק לוועדה רפואית, שתקבע את שיעור הנכות שנותר לתובע בעקבות האירוע. שיעור זה יכריע על היקף הזכויות, הן ביחס לשנים הרבות שחלפו מאז האירוע והן ביחס לעתיד. בתיקים שבהם ההכרה ניתנה לאחר שנים של מאבק, הפן הכספי המצטבר נוטה להיות משמעותי - אך ההיקף המדויק יתברר רק לאחר החלטת הוועדה.
למשרד עו"ד סודאי את סודאי באתר zap משפטי
מה היה המפתח להצלחה בתיק שבו אפילו המומחה השלישי שלל בתחילה את הקשר הסיבתי?
"זה היה תיק שדרש ממני לא לוותר בשום שלב," אומר עו"ד סודאי. "רופא מנוסה אינו לוקה בשבץ מוחי כתוצאה מיום עבודה ממוצע - וזה היה הבסיס לכל הטיעון. כשהמומחה השלישי קבע בתחילה שאין קשר סיבתי, לא ראיתי בכך סוף פסוק. ידעתי שיש שאלות שצריך לשאול, שאלות שיאלצו אותו להתמודד עם הנסיבות הספציפיות של התיק ולא עם תמונה כללית בלבד. ניסחתי שאלות הבהרה ממוקדות - כל אחת מהן הצביעה על נקודה קונקרטית ברצף האירועים: העיתוי, היעדר גורמים מקבילים, ההבדל בין נטייה רפואית לבין טריגר ממשי. כשמציגים את הדברים נכון, התמונה משתנה. וזה בדיוק מה שקרה. בתיקים מסוג זה צריך לדעת לא רק להילחם - אלא גם לאן מכוונים את המאבק, ולהחזיק בכך עד הסוף, גם כשנדמה שהדלת נסגרה."
פסק הדין נושא חשיבות עקרונית: דחק נפשי חריג בעבודה עשוי, בנסיבות המתאימות, להיחשב גורם ממשי להתפרצות אירוע מוחי - גם כאשר קיימים גורמי סיכון רפואיים מקבילים, ואף כאשר מדובר באיש מקצוע המורגל בלחצים. אין די בהצבעה כללית על גורמי סיכון כדי לשלול קשר סיבתי, וחוות דעת רפואית ראשונית אינה בהכרח המילה האחרונה.
עבור עובדים שספגו אירוע רפואי קשה לאחר עומס חריג בעבודה - התיק הזה הוא תקדים מעשי.
משרד עורכי הדין סודאי את סודאי פועל מאז 1998 תחת הובלתו של עו"ד אורן סודאי, ומתמחה במגוון תחומים: נזקי גוף, רשלנות רפואית, דיני עבודה, מקרקעין, ירושות וצוואות, תוך שילוב מקצועיות משפטית עם יחס אישי ומסור לכל לקוח. המשרד ממוקם בנהריה ומלווה במקצועיות ובמסירות את לקוחותיו לאורך כל שלבי ההליך המשפטי.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי