בצל המחסור ההולך ומחריף ברופאים בישראל, יוצאת לדרך לראשונה תוכנית רחבת היקף להכשרת רופאים ואנשי מקצועות הבריאות מהציבור החרדי. המטרה המוצהרת: להגדיל משמעותית את מספר החרדים המשתלבים בלימודי רפואה ובמערכת הבריאות בישראל.
בין היתר, התוכנית תכלול מכינות קדם-אקדמיות ייעודיות, השלמת פערים במתמטיקה, אנגלית ומדעים, ליווי אישי, מלגות קיום, תמיכה כלכלית, הכוונה מקצועית וסיוע חברתי ותרבותי לאורך כל שנות הלימוד. בנוסף, יופעלו מסלולי הכוונה גם ללימודי מקצועות הבריאות (קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק), החסרים היום, שיכולים לשמש בעתיד כבסיס למסלולי רפואה ארבע־שנתיים.
מאחורי המיזם עומדים קרן קמ"ח, משרד הבריאות, הרשות לפיתוח חברתי־כלכלי של המגזר החרדי, משרד ירושלים ומסורת ישראל, הג'וינט וגורמים נוספים. בראש התוכנית יעמוד פרופסור יוסי מקורי, לשעבר ראש הוועדה לתכנון ותקצוב ודיקאן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שנחשב לאחד מבכירי מערכת הבריאות והאקדמיה בישראל. לדבריו, מדובר במהלך לאומי שנועד להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות של מערכת הבריאות: המחסור החמור ברופאים ובאנשי טיפול.
לדברי פרופ' מקורי, ישראל נמצאת כיום בפיגור משמעותי ביחס למדינות ה־OECD במספר הסטודנטים לרפואה ובמספר הרופאים החדשים שנכנסים למערכת. "נוצרה כאן הזדמנות אמיתית", אמר. "יש אוכלוסייה עם מוטיבציה גבוהה, יכולות מצוינות ורצון להשתלב. התוכנית הזו נועדה להסיר חסמים ולאפשר להם להגיע למקומות שעד היום היו כמעט בלתי נגישים".
פקולטות ייעודיות
מחזור הפעילות הראשון צפוי לכלול כ-280 חרדים וחרדיות בכל המסלולים השונים, החל ממכינות והכשרות ועד ליווי לסטודנטים שכבר התקבלו ללימודי רפואה ומקצועות הבריאות. אלא שגם יוזמי התוכנית מודים שהאתגר עצום.
לפי הנתונים שהוצגו, כיום רק 0.3% מהסטודנטים החרדים לומדים רפואה, לעומת 1.2% בכלל הציבור היהודי- נתון המתורגם לכמה עשרות בודדות של סטודנטים חרדים בשנה. היעד שהציבה התוכנית שאפתני במיוחד: תוספת של כ-2,000 חרדים וחרדיות למקצועות הבריאות והטיפול בתוך חמש שנים.
התוכנית אינה מסלול רפואה נפרד לחרדים, ולא כוללת הקמת פקולטה ייעודית (לימודים לא בהפרדה) או מסלול קבלה מועדף. הלימודים עצמם יתקיימו בפקולטות הקיימות לרפואה ובמוסדות האקדמיים המוכרים בישראל. הדגש, לפי יוזמי המהלך, הוא על "מעטפת" רחבה שתסייע לסטודנטים החרדים להתמודד עם החסמים שמונעים מהם להגיע ללימודי רפואה ולהצליח בהם.
בקרן קמ"ח מדגישים כי אחת המטרות המרכזיות היא לאפשר לסטודנטים החרדים להשתלב בלימודים התובעניים מבלי לוותר על אורח חייהם וזהותם. "הפוטנציאל כבר קיים בשטח, והמשימה שלנו היא לוודא שהוא לא מתפספס בדרך", אמר מנכ"ל הקרן, מוטי פלדשטיין. "התפקיד שלנו יהיה לוודא שבוגרי התוכנית יוכלו לשמור על הזהות החרדית שלהם גם במסגרת לימודים תובעניים כל כך".
תנאי הקבלה הקשים לרפואה בישראל
הקבלה ללימודי רפואה בישראל נחשבת לאחת הקשות בעולם, עם דרישות סף גבוהות במיוחד ותחרות אדירה על מספר מצומצם של מקומות. למרות זאת, בקמ"ח מאמינים כי שילוב תמיכה אקדמית, כלכלית וחברתית יאפשר להגדיל משמעותית את מספר החרדים שיצליחו לעבור את המסלול הארוך והמאתגר. "הרעיון הוא לא ליצור מסלול נפרד", מסבירים ביוזמה, "אלא לתת לסטודנטים החרדים את הכלים והתמיכה בתוך המערכת הקיימת כדי שיוכלו להשתלב ולהצליח בה".
לפי נתוני ה-OECD לשנת 2023 59% מהרופאים בישראל הוכשרו בחו"ל, הנתון הגבוה ביותר בקרב מדינות הארגון. חלק ניכר מהם למד במוסדות שאינם עומדים בסטנדרטים המקובלים, בעיקר במזרח אירופה. לפי התוכנית שגובשה, עד שנת 2027 בישראל ילמדו כ-1,700 סטודנטים לרפואה בשנה אחת, שזה כפול ממספר הסטודנטים שהיו בתחילת התהליך (כ-800 בלבד).
כאמור, כבר בשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"ו), שנפתחה לאחרונה, נרשם שיא חדש של 1,400 סטודנטים חדשים בפקולטות לרפואה ברחבי הארץ, זאת בהתאם ליעדים שהוגדרו.רפורמת "יציב" מ-2019 חסמה את הדרך לקבלת רישיון רפואה לבוגרי מוסדות אלה, צעד חיוני לשמירה על איכות הרפואה, אך כזה שצפוי להחריף את המחסור ברופאים החל משנת 2026.
פרופ' יוסי מקורי, הוסיף: "ישראל ניצבת בפני אתגר משמעותי בהכשרת רופאים. נוצרה כאן הזדמנות אמיתית, אוכלוסייה עם מוטיבציה גבוהה, יכולות מצוינות ורצון להשתלב. התוכנית הזו נועדה להסיר את החסמים ולאפשר ליותר סטודנטים חרדים להגיע לקו הסיום ולהשתלב במערכת הבריאות"