פסיכיאטר בכיר ומומחה לחקר המוח טוען כי דקלום של תפילה עתיקה עשוי לשנות פיזית את המבנה של המוח האנושי. ד"ר דניאל אמן, שהתארח לאחרונה בפודקאסט פופולרי, פירט את המדע מאחורי אמירת "תפילת האדון" (המכונה גם "אבינו שבשמיים"), תפילה נוצרית יסודית שלימד ישו את תלמידיו לפני כאלפיים שנה.
נוסח התפילה הוא:
"אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם,יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ.
תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ,
יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּבַשָּׁמַיִם כֵּן בָּאָרֶץ.
אֶת לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן לָנוּ הַיּוֹם.
וּסְלַח לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ,
כְּפִי שֶׁסּוֹלְחִים גַּם אֲנַחְנוּ לַחוֹטְאִים לָנוּ.
וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן,
כִּי אִם חַלְּצֵנוּ מִן הָרָע".
(Our Father, who art in heaven ,hallowed be thy name ;thy kingdom come ;thy will be done ;on earth as it is in heaven. Give us this day our daily bread. And forgive us our trespasses, as we forgive those who trespass against us. And lead us not into temptation; but deliver us from evil. For thine is the kingdom, the power and the glory, for ever and ever. Amen.)
צפו בהסבר שלו:
לא סתם התפילה הזו נראית לכם מוכרת
עבור הקהל היהודי, מילות התפילה הזו רחוקות מלהיות זרות. חוקרים רבים כבר הצביעו על כך שתפילת האדון היא בעלת דמיון רב למקורות יהודיים עתיקים מתקופת הבית השני, ובפרט לתפילת הקדיש. שתי התפילות עוסקות באותן שאיפות רוחניות - קידוש שם שמיים וביאת מלכותו. חלקים נרחבים מתפילת האדון דומים מאוד לנוסחים יהודיים קדומים שרווחו בארמית. שתיהן משלבות אוניברסליות ואישיות: קריאה לכלל הציבור יחד עם בקשה לצרכים אנושיים יומיומיים.
הדמיון ניכר גם ל"תפילה קצרה" של התנא רבי אליעזר בן הורקנוס המופיעה בתלמוד הבבלי. שתי התפילות פותחות בהכרה בריבונותו של האל, כשאצל רבי אליעזר ההכרה היא שהרצון מתבצע "בשמים ממעל". שתיהן מדגישות את החשיבות של עשיית הרצון האלוהי ("עשה רצונך"), ועוברות במהירות לאחר דברי השבח לבקשה אישית, מעשית וקצרה.
חיווט מחדש של מערכת העצבים המרכזית
הוא הסביר שהמדע המודרני מנסה להסביר מה קורה בראש של המתפללים כשהם חוזרים על המילים והמוטיבים העתיקים הללו. ד"ר אמן ניתח את התפילה שורה אחר שורה. "כבר בהתחלה, המילים 'אבינו שבשמיים, יתקדש שמך' מפעילות את קליפת המוח הקדם-מצחית", הסביר. לדבריו, שורות הפתיחה הללו עשויות להפעיל את מערכות ההיקשרות של המוח ולעזור להעביר את התודעה מתגובת איום למצב רגוע יותר המזוהה עם ביטחון ויציבות רגשית.
השורות הבאות בתפילה עוסקות בבקשה ללחם חוקנו היומי. לטענת ד"ר אמן, הבקשה הזו מרגיעה את מערכת העצבים מכיוון שהיא ממקדת את המוח בצרכים המיידיים של ההווה, במקום לאפשר לו לשקוע בחרדות מפני העתיד. "אחת השורות החזקות ביותר מבחינה נוירולוגית היא הבקשה למחילה, כפי שאנחנו מוחלים לאחרים", הוסיף אמן, והסביר כי רבים נוטים לדלג על הפסוק הזה מבלי להבין עד כמה פעולת הסליחה קריטית לבריאות הנפש.
הפסיכיאטרית הנוצרית ד"ר אפריל ג'וי התייחסה גם היא להשפעות הנוירולוגיות של התפילה, והסבירה כי המשפט "תבוא מלכותך" עשוי לכוון את המוח לעבר תקווה ואפשרויות עתידיות, על ידי הפעלת מסלולים הקשורים למוטיבציה וחשיבה ממוקדת מטרה. לדבריה, הקבלה והשחרור של השליטה מורידים את רמות הלחץ ומונעים חשיבה שלילית אובססיבית.
כאשר מגיעים לבקשת ההצלה מפני הרע, ג'וי טוענת כי הדבר מרגיע את האמיגדלה - האזור במוח שאחראי על עיבוד פחד וחרדה. מילות הסיום, שמפנות את תשומת הלב למשמעות ותכלית, מסייעות לייצר תחושות של שלווה והתחדשות רגשית, הקשורות לכימיקלים מווסתי מצב רוח במוח כמו דופמין וסרוטונין.
למרות שהפסיכיאטרים מתארים את השפעות התפילה במונחים נוירולוגיים מוחלטים, מדענים אחרים מסייגים ומזכירים שחלק מהטענות הללו עדיין נחשבות לתיאורטיות, וטרם הוכחו באופן חד-משמעי בסריקות מוח בזמן אמת. עם זאת, עולם המחקר כבר הוכיח לא פעם שתפילות חזרתיות ומדיטציה אכן מסוגלות להשפיע באופן דרמטי על רמות הלחץ, הוויסות הרגשי והקשב שלנו, ולהפחית משמעותית את הפעילות באזורי הפחד במוח.
