חבילת צעדים דרמטית להורדת מחירי המזון הטרי לצרכן עומדת במרכזה של הצעת חוק חדשה שהונחה על שולחן הכנסת בימים אלו, סביב חג שבועות חג הקציר והביכורים. "הצעת חוק קידום החקלאות, התשפ"ו-2026", מבקשת להפחית באופן אקטיבי את פערי התיווך בשוק באמצעות שני מנגנונים מרכזיים.
המנגנון הראשון הוא חובת דיווח ושקיפות. רשתות השיווק והסיטונאים הגדולים יחויבו לדווח מדי חודש למשרד החקלאות על מחירי הקנייה מהחקלאים לעומת מחירי המכירה לצרכן. הנתונים יפורסמו לציבור כדי לחשוף את פערי התיווך האמיתיים.
המנגנון השני נוגע למכירה מהמשק לצרכן ללא פערי תיווך. החוק יעודד הקמת קואופרטיבים ומנגנוני מכירה ישירה, ויעניק לחקלאים חופש פעולה מלא להקמת חנויות ממכר ולמכירת מוצרים מוגמרים ישירות במשקיהם, מבלי שהדבר ייחשב לשינוי ייעוד של הקרקע.
הצעת החוק ההיסטורית, המוגשת על ידי חברי הכנסת ינון אזולאי מש"ס ואורי מקלב מדגל התורה, נכתבה על ידי עו"ד גיל עוז, מייסד תנועת "ארצי" לחיזוק החקלאות והמרחב הכפרי. לפי יוזמי ההצעה, מדובר בפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה מוגשת הצעת חוק מקיפה מסוג זה, המבקשת להגדיר את החקלאות הישראלית כתשתית לאומית ואבן יסוד בחוסן ובביטחון המזון הלאומי, בדומה למדינות מפותחות במערב.
כדי להתמודד עם אתגרי האקלים, הרגולציה ועליית מחירי התשומות, ההצעה מחזירה לשר החקלאות וביטחון המזון סמכויות נרחבות בתחומי הליבה. במסגרת זו, כל החלטה של רשות מקרקעי ישראל או מינהל התכנון על גריעה או שינוי ייעוד של קרקע חקלאית תחייב את אישור השר, ותותנה בהקצאת קרקע חלופית בגודל זהה.
בנוסף, שינוי תעריפי המים לחקלאות והחלטות על העסקת עובדים זרים בענף יותנו באישור השר. לצד זאת, המדינה תגבש תוכנית רב-שנתית למדידת יעדים ותקים "קרן חדשנות סביבתית" לתמיכה בטכנולוגיות אקולוגיות מתקדמות.
עוד כוללת ההצעה הקמת מנגנון "ביטחון כלכלי" לחקלאים - ביטוח הכנסה שיכסה עד 100% מעלויות הייצור במקרה של נזקי טבע או תנודות מחירים עולמיות, לצד מסלול פיצויים מהיר שאינו מחייב הוכחת נזק לרוב השטח.
מדברי ההסבר לחוק עולה כי "החקלאות היא הבסיס לחגי ישראל ולתרבות הישראלית", וכי החוק נועד לתקן חוסר יציבות ארוך שנים ולהבטיח את ביטחון המזון של אזרחי ישראל למען הדורות הבאים.