"הסתלק אדם רע מהעולם": המצוד אחר מנהיג חמאס - וחלון ההזדמנויות הקצר

ס', בת 22 בלבד, היא קצינת מדור סיכול במחלקת השתתפות בחיל האוויר. המחלקה אחראית להוציא לפועל את משימות הפיקודים המרחביים לפועל, ולוודא את תקיפת המטרות - משלב התכנון ועד לביצוע.

בשיחה עם וואלה מספרת ס' על חיסול מנהיג חמאס עז א-דין אל-חדאד, על הטיפול במספר זירות שונות ומורכבות - ועל האתגרים שעוד עומדים לפניה.

מה קרה לפני הסיכול הממוקד?

"קיבלנו מהמודיעין את המטרה המופללת, את הרכיב (הבניין, א.ב) שבסוף שם הוא נתקף. קידמנו תכנונים, ואם אנחנו מדברים על אתגרים, אז יש לנו שבע זירות לחימה פתוחות. יש פה אתגר מאוד גדול, לייצר יציבות בין הזירות. בסוף חיל האוויר עובד מאוד קשה ומתאמץ כדי, גם בכל רגע נתון לתת את המענה שצריך לכל זירה. וכאן אני חושבת שהחיל עשה עבודה מעולה. אנחנו קיבלנו בעצם באותו שבוע את המטרה המופללת, לקחנו את זה לתכנון מורכב, מסובך, לא אירוע פשוט".

ומה קורה במקביל?

"אנחנו מתעסקים בכל מיני זירות במדור. גם ברצועת עזה ובזירה הצפונית. אבל כשיש צורך במיקוד מסויים אל מול הרגישות של האירוע, ואל מול היעד הבכיר, תוך כדי מתן תשומת לב מספק לזירה השנייה".

ס' מתארת את עבודת המחלקה בה היא משרתת כזו שמובילה את תכנון המטרה לפני תקיפה וביצוע המשימה. "יש גורם מוביל מבצעי בחיל האוויר, שלוקח את המטרה המופללת אל שלב התכנון ושלב ההיערכות. אנחנו מביאים את התכנון הכי טוב שיש להגיע להישג הנדרש. מאשרים את התכנון הזה, ומשם לוקחים את זה, מעבירים את זה אל תא השליטה ואל שיטת הביצוע מול הטייסת, מול תא השליטה בחיל האוויר ומול שאר הגורמים. מרגע כניסתי לתפקיד לפני שנה השם עז א דין אל חדאד זה שם שחזר על עצמו המון", מרחיבה הקצינה.

מה היה האתגר בסיכול הזה?

"אני חושבת שהאתגר המרכזי היה פה אל מול כמות הזירות והקשב שאנחנו מתעסקים בו. זאת אומרת, הידע של אם זה יקרה ומתי זה יקרה הוא נורא נורא חשוב פה, כי אנחנו מנסים לתעדף כל כך הרבה זירות, והתעדוף לא בדיוק עזר כאן, אבל כמו שאמרתי בהתחלה, חיל האוויר יודע לתת את הקשב כשצריך ברגע הנתון. האתגר גם כאן היה לסנכרן בין המון גופים ובין גורמי ביטחון שונים".

כמה זמן הוא היה על הכוונת?

"זה יעד שהמון המון המון פעמים חיפשנו אותו, ומאוד מאוד רצינו מה שנקרא לסיים עם זה. היה כאן דחף מאוד מאוד גדול מצד החיל, ורצון מאוד מאוד גדול שזה יצליח".

מפקד חיל האוויר האלוף עומר טישלר מעורב בתהליך?

"האישורים שלו, הוא מאוד מאוד רלוונטי בסיפור, לא רק מבחינת האישור מטרה, אלא מבחינת הכל. הוא היה מאוד מאוד מעורב בכל שיטת ההפללה והביצוע של מטרה".

ואיפה את כשזה קורה?

"זה משהו שנערכנו אליו המון זמן. מדובר בחלון הזדמנות שפתחנו אותו גם לפני האירוע עצמו. לאורך כל השבוע היינו בכוננות קצרה ובדריכות מאוד גבוהה בבסיס, המון המון שעות עבודה. עד השעות הקטנות של הלילה. ביום הביצוע ספציפית, גם אני וגם מפקד מדור שלי שמרנו כוננות מתל-אביב, כדי שכשיגיע הרגע נוכל להיות כמה שיותר קרובים ולבוא לראות את זה".

היכן הקושי בתהליך עד לביצוע?

" הקושי הוא להביא פה את התוצאה הכי טובה בזמן הכי קצר שאפשר, כי אנחנו יודעים כמה היעד הזה רגיש וכמה ההזדמנות פה היא כנראה איזה חלון הזדמנות שהוא קצר, ולא בטוח שנספיק, ולא בטוח שנעמוד בו. קצב העבודה מצריך מאתנו לעבוד אל מול כמות הגורמים שהיה צריך לסנכרן וחלון ההזדמנות שהיה לנו, הוא היה האתגר המשמעותי בסיפור הזה".

מה שונה מסיכולים ממוקדים אחרים, שבהם היעד יכול לשהות במבנה במשך שעות ארוכות?

"ידענו שיש לנו סיכוי לאבד את החלון הזה, ולכן לקחנו את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים, ולקחנו את זה, כמובן, כמו כל דבר, בשיא הרצינות, והעבודה היתה מאוד מאוד אינטנסיבית, למשך זמן מאוד מאוד קצוב".

איפה היתה התרומה שלך בסיכול?

"אני חושבת שאסרטיביות. אני יודעת להגיד שאם לא הייתי דוחפת לזה בצורה שדחפתי לזה, זה יכול, לא אגיד להתמסמס, כי זה היה מאוד מאוד חשוב לכל החיל, אבל בסוף הידע של מה קורה עם האירוע הזה הוא רק אצלי. זאת אומרת, המודיעין וגופי הביטחון השונים לא מדברים באופן ישיר עם המתכננים והאנשים שנותנים את הערכות ההישג ומול ציר האישורים. הידע הזה הוא רק אצלי, אם זו לא היתה דחיפה של המדור שלי לקדם את זה כמה שיותר מהר ולהיות מאוד מאוד אסרטיביים לגבי האירוע, אז יכול להיות שלא היינו מצליחים להגיע לשם".

איפה את בשעה 19:45?

"אני בדרך לקריה, מנסה להספיק להגיע. לצערי, לא הספקתי לראות את זה בעיניי, אבל ראינו את זה לאחר מכן. אני רואה את הסרטון, מתרגשת מאוד, כמובן, ולאחר מכן מתחילים לעסוק בתחקיר".

ישר לאחר מכן תחקיר?

"מיד לאחר מכן בונים איזשהו תחקיר ראשוני שיישב אצלנו. גם אני והראש מדור שלי רס"ן ע' מתעסקים בזה יחסית מהר. לא נחים, ממשיכים קדימה".

חוסל מנהיג חמאס. מה את מרגישה?

"התרגשות גדולה, גאווה גדולה, בעיקר בחיל ובמה שהוא מסוגל להביא. אני חושבת שזו היתה סגירת מעגל שהיתה חייבת לקרות, מה שנקרא, ויפה שעה אחת קודם. אבל בעיקר התרגשות וגאווה גדולה אל מול האירוע הזה. יום לאחר מכן כבר היה לנו BDA סופי. ברגע שזה הסתיים זה פחות שלנו. אנחנו כן ממשיכים את זה אחר כך אל מול התחקור בחיל האוויר, אנחנו לא זונחים את זה. זה תמיד נשאר אתנו, ותמיד יש ממה ללמוד ולהשתפר, ומאירועים שקרו גם תקופות לפני זה אנחנו למדים".

איך באמת מחלקים קשב של כלי טיס מסוגים שונים בריבוי זירות וריבוי גדול מאוד של משימות?

"אני חושבת שאל מול השנתיים וחצי האחרונות שאנחנו נמצאים בהן, זה כבר מושרש עמוק בתוך שגרת החיים שלנו, שאנחנו לוקחים כל הזדמנות שיש לנו, ואם נצליח מעולה, ואם לא, אז נצליח בפעם הבאה. ברור שיש אכזבה על כל פעם שזה כמעט קרה וזה לא, אבל לשקוע בתחושה הזאת זה לא תורם לכלום. צריך להרים את הראש ולהגיד, תבוא עוד הזדמנות, ואנחנו חייבים להיות הכי מוכנים, כדי שלא נפספס אותה. ולעניין התעדוף זירות זה קשה, זה מאתגר, אבל חיל האוויר עושה כל מה שהוא יכול, והוא מצליח כדי לתעדף כמה שאפשר בין הזירות ולתת את המענה לכל משימה שצריכת לקבל".

יש משהו אישי בסיכול הממוקד הזה?

" אני חושבת שזה שילוב של שני הדברים. יש פה הפן האישי שלי, שחווה את ה- 7 באוקטובר גם כאזרחית וגם כחיילת במדינת ישראל, ומרגיש את הצורך לתת את הדין לכל מחבל שלקח חלק בטבח, ולמצות אתו את הדין עד הסוף. ויש פה גם חלק שהוא צריך להיות קר ומחושב ולהמשיך קדימה, כי אי-אפשר לשקוע בתחושות האלה ולתת לזה להשפיע עלינו יותר מדי, אחרת אנחנו לא נצא מזה".

מה אמרת לעצמך אחרי הסיכול?

"הסתלק אדם רע מהעולם הזה. זו היתה אחת המשימות בין המורכבות ביותר. חשוב לי להדגיש שאנחנו פה כדי למצות את הדין עם כל מחבל שקח חלק ב-7 באוקטובר, ועם כל מחבל שמעוניין לפגוש אותנו, אנחנו נמצא אותו וניתן לו את מה שמגיע לו".