מלקמו פנטה עלה לישראל לפני יותר מ-20 שנה מתוך חלום להתחיל חיים חדשים. היום, כשהוא אזרח ישראלי, נהג אוטובוס, אב לילדים ומשלם מיסים, הוא מבקש רק דבר אחד: לפגוש שוב את אביו המבוגר ולהכיר לילדיו את הסבא שמעולם לא פגשו. אך החלטת רשות האוכלוסין וההגירה הפכה את החלום המשפחתי הזה לסיפור כואב של בירוקרטיה, מרחק וגעגוע.
פנטה עלה לישראל מאתיופיה בשנת 2004 יחד עם אמו, במסגרת החלטת ממשלה. אביו ושני אחיו למחצה נותרו מאחור. במשך השנים נשמר הקשר ביניהם בעיקר דרך שיחות טלפון ותמונות שנשלחו מרחוק - ברכות בחגים, עדכונים על הילדים, וגעגוע מתמשך שלא הצליח להיסגר.
בינתיים, חייו של פנטה בישראל לא היו פשוטים. אמו חלתה והפכה לסיעודית, והוא נאלץ לעזוב את לימודיו כדי לעבוד ולפרנס את המשפחה ולטפל בה. "בזמן שאחרים בנו את החיים שלהם, הוא נשא על הכתפיים שלו את כל האחריות", סיפרו בני משפחתו. רק לאחר פטירת אמו הצליח פנטה לשוב לאתיופיה ולפגוש שוב את אביו. המפגש, אחרי שנים ארוכות של נתק פיזי, היה מטלטל. האב הזדקן, השנים ניכרו בו, ופנטה הבין שהזמן אוזל.
מאותו רגע נולד החלום: להביא את אביו לביקור קצר בישראל. לא כדי להשתקע, לא כדי לקבל מעמד, אלא כדי שישב בבית של בנו, יחבק את נכדיו ויראה כיצד נראים חייו של הילד שעזב לפני יותר משני עשורים.
לדבריו, מאחר שאביו אינו יודע קרוא וכתוב, אינו דובר עברית או אנגלית ומתגורר באזור מרוחק באתיופיה, הוא ביקש ששני אחיו למחצה ילוו אותו במסע הארוך לישראל. "הם אמורים לסייע לאבי להגיע לשדה התעופה, לעבור את הטיסות, הבידוק והמעברים, ולשהות לצדו במהלך הביקור", אמר. פנטה התחייב לממן את כל השהות בישראל, לארח את בני המשפחה בביתו ואף להפקיד ערבות כספית משמעותית כדי להבטיח את חזרתם לאתיופיה בתום הביקור. אלא שאז הגיעה החלטת רשות האוכלוסין וההגירה.
תחילה נדחתה הבקשה כולה. בהמשך אושרה כניסתו של האב בלבד, לחודש אחד ובכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך 20 אלף שקלים. שני האחים, שאמורים ללוות את האב המבוגר, סורבו. כך נוצר מצב חריג: המדינה מאשרת את כניסתו של האב הקשיש, אך מונעת את כניסתם של בניו שאמורים לסייע לו להגיע לישראל ולעבור את המסע. "אני רק רוצה שאבא שלי יראה איפה אני חי", אמר פנטה. "שיישב איתנו לשולחן. שיכיר את הנכדים שלו לפני שיהיה מאוחר מדי".
עו"ד אסף וייצן, ממשרד ורשה וייצן המייצג את המשפחה, תקף את ההחלטה: "אם המדינה עצמה מאשרת שהאב יכול להיכנס לישראל, איך אפשר באותה נשימה לטעון שהאחים שמלווים אותו הם סכנה הגירתית? מדובר באדם מבוגר שלא יודע לקרוא ולכתוב, לא דובר שפה זרה ולא מסוגל לבצע מסע כזה לבדו".
לדבריו, "זו החלטה קשה ולא אנושית. אזרח ישראלי נורמטיבי, עובד ותורם לחברה, מבקש לארח את אביו ואת אחיו לביקור קצר. במקום לראות את הסיפור האנושי, מתייחסים למשפחה כאל חשודים מראש". כעת מתכוונת המשפחה להגיש ערר נוסף בתקווה שההחלטה תשונה לפני שהזמן, המרחק והחיים עצמם יהפכו את המפגש המשפחתי הזה לבלתי אפשרי.
תגובת רשות האוכלוסין וההגירה: מר מלקמו פנטה נכנס לישראל בשנת 2004 יחד עם אמו, במסגרת החלטת הממשלה.הפונה הזמין את אביו, הנשוי בשנית, וכן את שני אחיו מצד האב, לאירוע משפחתי.
לאחר בחינת הבקשה, הוחלט לאשר את כניסת האב בלבד, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך 20,000 ש"ח, המיועדת להבטחת יציאתו מן הארץ בתום הביקור. עם זאת, מבחינת כלל הנתונים האישיים, הוחלט לדחות את הבקשה לכניסת שני האחים. וזאת לאחר שעלה חשש מוצק להשתקעות שלא כדין".