ארצות הברית וישראל סימנו את נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד כגורם מבפנים שישתלט על המדינה - כך דווח היום (רביעי) בניו יורק טיימס, שחשף את התכנית הדרמטית והבחירה יוצאת הדופן בנשיא לשעבר, שהיה ידוע בעמדות אנטישמיות ואנטי-אמריקניות כמי שיוכל להוביל את המשטר החדש. עם זאת, לפי גורמים אמריקאיים שתודרכו בנושא, התוכנית הנועזת - שגובשה על ידי ישראל ושאחמדינג'אד היה מעורב בה - השתבשה במהירות.
אחמדינג'אד נפצע ביום הראשון של המלחמה מתקיפה ישראלית על ביתו בטהרן, שנועדה לשחרר אותו ממעצר הבית שבו היה נתון, כך אמרו הגורמים האמריקאיים ואדם המקורב לאחמדינג'אד . לדבריהם, הוא שרד את התקיפה, אך לאחר שכמעט נהרג הוא התאכזב מתוכנית שינוי המשטר. מאז הוא לא נראה בפומבי, ומיקומו ומצבו הנוכחיים אינם ידועים.
עדיין לא ברור כיצד גוייס אחמדינג'אד להשתתף בתוכנית. אף שבשנים האחרונות הוא הסתכסך יותר ויותר עם הנהגת המשטר והיה נתון לפיקוח הדוק מצד הרשויות האיראניות, הוא היה ידוע במהלך כהונתו כנשיא, בין השנים 2005 ל-2013, בקריאותיו "למחוק את ישראל מהמפה". הוא היה תומך נלהב בתוכנית הגרעין של איראן, מבקר חריף של ארצות הברית והוביל דיכוי אלים של הפגנות נגד השלטון.
לפי ניו יורק טיימס, התוכנית להמלכת אחמדינג'אד, שלא דווחה עד כה, הייתה חלק מתוכנית רב-שלבית שפיתחה ישראל להפלת משטר האייתוללות - על אף שכעת, לאור כישלונה, טוענים בישראל ששינוי השלטון לא היה אחד ממטרות המלחמה.
לא רק שטראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו שגו לגבי משך הזמן שיידרש להגשמת היעדים, הם גם פתחו במלחמה תוך הימור על דמות בעייתית - וזה אנדרסטייטמנט - כמנהיג המשטר החדש. בניו יורק טיימס צויין כי היו בכירים אמריקנים שהיו ספקנים במיוחד לגבי היתכנות החזרתו של אחמדינג'אד לשלטון.
"מההתחלה, הנשיא טראמפ היה ברור לגבי מטרות מבצע 'זעם אפי': להשמיד את הטילים הבליסטיים של איראן, לפרק את מתקני הייצור שלהם, להטביע את הצי שלהם ולהחליש את שלוחותיהם", אמרה אנה קלי, דוברת הבית הלבן, בתגובה לניו יורק טיימס. "צבא ארצות הברית עמד בכל יעדיו או אף מעבר לכך, וכעת מנהלי המשא ומתן שלנו פועלים להשגת הסכם שיסיים אחת ולתמיד את יכולות הגרעין של איראן".
דובר המוסד סירב להגיב לכתבה.
בכירים אמריקניים דיברו בימים הראשונים של המלחמה על תוכניות שפותחו יחד עם ישראל כדי לאתר גורם מתון שיוכל להשתלט על המדינה. הגורמים התעקשו כי קיים מודיעין שלפיו כמה אנשים בתוך המשטר האיראני יהיו מוכנים לעבוד עם ארצות הברית, גם אם אי אפשר להגדירם כ"מתונים".
טראמפ היה מבושם אז מהצלחת הפשיטה של הכוחות האמריקניים ללכידת מנהיג ונצואלה, ניקולס מדורו, ומהנכונות של סגניתו דלסי רודריג לעבוד עם הבית הלבן, מודל שטראמפ כנראה סבר שניתן לשחזר גם במקומות אחרים.
בשנים האחרונות אחמדינג'אד הסתכסך עם מנהיגי המשטר, האשים אותם בשחיתות ונקלע לדיווחים שונים שפקפקו בנאמנותו לאיראן. הוא נפסל במספר מערכות בחירות לנשיאות, עוזריו נעצרו ותנועותיו הוגבלו יותר ויותר לביתו באזור נארמאק שבמזרח טהרן.
נותרו שאלות רבות לגבי האופן שבו ישראל וארצות הברית תכננו להציב את אחמדינג'אד בשלטון, וכן לגבי נסיבות התקיפה האווירית שבה נפצע. גורמים אמריקניים אמרו כי התקיפה, שבוצעה על ידי חיל האוויר, נועדה להרוג את השומרים שפיקחו על אחמדינג'אד כחלק מתוכנית לשחררו ממעצר הבית.
ביום הראשון למלחמה, ישראל חיסלה מהאוויר את המנהיג העליון עלי חמינאי, לצד בכירים איראניים אחרים - כולל כאלו שהבית הלבן זיהה כפתוחים יותר למשא ומתן על שינוי המשטר מאשר הממונים עליהם.
באותו זמן הופיעו גם דיווחים ראשוניים בתקשורת האיראנית שלפיהם אחמדינג'אד נהרג בתקיפה על ביתו. התקיפה לא גרמה נזק משמעותי לביתו של אחמדינג'אד, שנמצא בקצה רחוב ללא מוצא. אך עמדת האבטחה בכניסה לרחוב נפגעה. צילומי לוויין מראים שהמבנה נהרס.
בימים שלאחר מכן הבהירו סוכנויות הידיעות הרשמיות כי הוא שרד, אך "שומרי הראש" שלו, שלמעשה היו אנשי משמרות המהפכה שגם שמרו עליו וגם החזיקו אותו במעצר בית, נהרגו.
מאמר שפורסם ב"אטלנטיק" במרץ, וציטט מקורבים אנונימיים לאחמדינג'אד, טען כי הנשיא לשעבר שוחרר מההגבלות הממשלתיות לאחר התקיפה על ביתו, שאותה תיאר המאמר כ"מבצע בריחה מהכלא בפועל".
לאחר פרסום המאמר, מקורב לאחמדינג'אד אישר ל"ניו יורק טיימס" כי הוא ראה בתקיפה ניסיון לשחררו. לדבריו, האמריקנים ראו בנשיא לשעבר אדם שיכול להנהיג את איראן, ובעל יכולת לנהל את "המצב הפוליטי, החברתי והצבאי של איראן". אחמדינג'אד היה יכול "למלא תפקיד חשוב מאוד" באיראן בעתיד הקרוב, אמר אותו מקורב.
הכחיש את השואה
במהלך כהונתו כנשיא היה אחמדינג'אד ידוע הן במדיניותו ובהתבטאויותיו הקיצוניות והמופרכות, כמו הכרזתו שאין אפילו הומו אחד באיראן והכחשת השואה. הוא אף נאם בכנס בטהרן בשם "עולם ללא ציונות", והיה לאחד המנהיגים העוינים ביותר לישראל מאז הקמתה.
הוא גם הנהיג את המדינה בתקופה שבה איראן האיצה את העשרת האורניום. הערכת מודיעין אמריקאית מ-2007 קבעה כי איראן הקפיאה שנים קודם לכן את עבודתה על פיתוח מתקן גרעיני, אך המשיכה בהעשרת דלק גרעיני שיוכל לשמש לנשק גרעיני אם תשנה את דעתה.
אך לאחר שעזב את תפקידו, אחמדינג'אד בהדרגה למעין מבקר גלוי של המשטר ונקלע לעימות ממושך עם חמינאי.
שלוש פעמים, ב-2017, ב-2021 וב-2024, ניסה להתמודד שוב לנשיאות, אך בכל פעם מועצת שומרי החוקה של איראן חסמה את מועמדותו. אחמדינג'אד האשים בכירים איראניים בשחיתות או בניהול כושל והפך למבקר של הממשלה בטהרן. אף שמעולם לא היה מתנגד משטר מוצהר, המשטר החל לראות בו גורם שעלול לערער את היציבות.
קשריו של אחמדינג'אד עם המערב מעורפלים הרבה יותר, אך ייתכן שטראמפ זכר לו חסד על התבטאויותיו בעבר. בריאיון לניו יורק טיימס ב-2019 שיבח אחמדינג'אד את הנשיא וקרא להתקרבות בין איראן לארצות הברית.
"טראמפ הוא איש מעשה", אמר אז אחמדינג'אד. "הוא איש עסקים ולכן מסוגל לחשב עלות מול תועלת ולקבל החלטה. אנחנו אומרים לו: בוא נחשב את העלות והתועלת ארוכות הטווח של שתי האומות שלנו ולא נהיה קצרי רואי".
אנשים המקורבים לאחמדינג'אד הואשמו בקשרים קרובים מדי עם המערב, או אפילו בריגול עבור ישראל. אספנדיאר רחים משאאי, לשעבר ראש הסגל שלו, הועמד לדין ב-2018, והשופט בתיק שאל בפומבי על קשריו עם סוכנויות ריגול בריטיות וישראליות, האשמה שפורסמה בתקשורת הממלכתית.
בנוסף לכך, כמה נסיעות בשנים האחרונות של אחמדינג'אד הגבירו את הספקולציות סביבו. ב-2023 הוא ביקר בגואטמלה, וב-2024 וב-2025 נסע להונגריה, כך לפי מגזין "ניו ליינס". לשתי המדינות קשרים קרובים עם ישראל.
ראש ממשלת הונגריה באותה תקופה, ויקטור אורבן, מחזיק ביחסים קרובים עם נתניהו. במהלך ביקוריו בהונגריה נאם אחמדינג'אד באוניברסיטה המקושרת לאורבן.
הוא חזר מבודפשט ימים ספורים לפני שישראל החלה לתקוף את איראן ביוני האחרון. וכשפרצה המלחמה, הוא שמר על פרופיל ציבורי נמוך ופרסם רק מעט הודעות ברשתות החברתיות. השתיקה היחסית שלו בנוגע למלחמה עם מדינה שבה ראה במשך שנים כאויבתה המרכזית של איראן עוררה תשומת לב רבה ברשתות החברתיות האיראניות. הדיונים עליו התגברו לאחר הדיווחים על מותו, אולם בשבועות שלאחר מכן הדיון דעך והתמקד בעיקר בבלבול סביב מקום הימצאו.
תכנית השלבים
לפי ניו יורק טיימס, שציטט גורמי ביטחון ישראליים, ישראל תכננה שהמלחמה תתפתח בכמה שלבים - החל בתקיפות אוויריות של ארצות הברית וישראל, חיסול המנהיגים העליונים של איראן וגיוס כורדים להילחם בכוחות האיראניים.
בהמשך, תוכנן שילוב של קמפייני השפעה מצד ישראל יחד עם הפלישה הכורדית, שייצרו חוסר יציבות פוליטית באיראן ותחושה שהמשטר מאבד שליטה. בשלב שלישי, המשטר, תחת לחץ פוליטי כבד ונוכח הנזק לתשתיות מרכזיות כמו החשמל, היה אמור לקרוס, מה שהיה מאפשר את הקמתה של "ממשלה חלופית", כפי שכינו זאת הישראלים.
אך מלבד המערכה האווירית וחיסול המנהיג העליון, מעט מאוד מהתוכנית התנהל כפי שקיוו בישראל, שנראה שהעריכה הערכת חסר את יכולת המשטר לשרוד. למרות זאת, בניו יורק טיימס נכתב שבכירים בישראל המשיכו להביע אמונה בחזונם לכפות שינוי משטר בטהראן.
ראש המוסד, דוד ברנע, אמר למקורביו בכמה שיחות כי הוא עדיין סבור שלתוכנית של הארגון, שהתבססה על עשרות שנות איסוף מודיעין ופעילות מבצעית באיראן, היה סיכוי טוב מאוד להצליח אילו ניתן לה האישור להתקדם.