בית משפט השלום בקריות קיבל אתמול (שני) תביעה שהגישו עורכי הדין מוטי לוי ואופיר עמר נגד תחנת עכו, בגין המעצר המקומם. "התנהלות קפקאית של המשטרה", כתבו עורכי הדין למפכ"ל המשטרה בעקבות האירוע התמוה, שבו נעצר אילן (שם בדוי), תושב עכו בן 45, נשוי ואב לילדים, ללא הרשעות פליליות.
השופט יובל וסרקרוג חייב את המשטרה לשלם לו פיצוי של 14 אלף שקלים, בנוסף ל-2,500 שקלים שכר טרחת עורך דין והחזר אגרה.
האירוע התחיל כששוטרים הופיעו בפתח דירתו של האיש בצהרי יום שישי אחד ביולי 2025, בטענה שהוא לא מתייצב למתן גזר דין, למרות שכלל לא התנהל משפט נגדו. אשתו ההמומה, שפתחה להם, מסרה כי הוא יצא להביא את ילדם הקטן מהגן. גם לכך הם לא האמינו, ואחרי שבהסכמתה ערכו חיפוש אחריו בדירה, הם השתכנעו, התקשרו אליו והורו לו לשוב מיד הביתה. כך עשה.
כבר כשיצאו להמתין לו, הם פגשו אותו בכניסה לבניין, עצרו אותו והעבירו אותו בניידת לתחנה, שם בחקירה הקצרה מסר כי כנראה מדובר בטעות. "לא קיבלתי שום זימון", התעקש. "לא פנו אליי ולא קיבלתי שום מכתב ולא טלפון, לא שיניתי כתובת ולא כלום", מסר לחוקרת. "לא קיבלתי שום זימון לשום התראה", והדגיש בפניה: "לדעתי חלה טעות שצריכה להיבדק, למה לא קיבלתי הזמנה לדיונים".
זה לא עזר לו. שוטרים לקחו אותו מעכו לבית המשפט התורן, בית משפט השלום בחיפה, ושם, שעות ספורות לפני שבת, אף ביקשו את הארכת מעצרו בארבעה ימים, לא פחות, כאמור לחקירת אי-התייצבותו לגזר דין במשפט שכלל לא היה ולא נברא.
בדו"ח המעצר שנערך על ידי השוטרים נכתב כי הוא "עלול לסכן את ביטחונו של אדם והציבור" וכי יש לשוטר יסוד סביר להניח כי הוא "עומד להימלט מן הדין", שכן הוא "לא מתייצב לקבלת גזר דין".
סגנית נשיאת בתי משפט השלום במחוז חיפה, השופטת אביגיל זכריה, מינתה לו סנגור, עיינה במערכת "נט המשפט" ובו במקום ציינה כי "אין כל תיק בעניינו". גם בעניין שבו התנהל בעניינו הליך מול תחנת עכו להסדר, היא לא מצאה כל אסמכתא לזימון כלשהו. היא שחררה אותו לאלתר תוך נזיפה חמורה לתחנת עכו.
"אין לי אלא להתפלא על עצם הבאת החשוד למעצר", קבעה. "אין מנוס מלקבוע כי אין חשד סביר ביחס לבקשת המעצר שבפניי, ועל כן אני מורה על שחרור החשוד ללא תנאי". את תחנת עכו היא מכירה היטב מבית משפט השלום בעיר, שם היא מכהנת ביומיום, והיא הורתה לטוען המעצרים שבא לפניה ושמע את הערותיה גם מחוץ לפרוטוקול, כי יעביר את רוח הדברים לקצין הממונה ולראשת שלוחת הסדר מותנה.
"המשטרה הטעתה בלשון המעטה את שופטת המעצרים בהצגת מצג עובדתי כוזב", טענו עורכי הדין מוטי לוי ואופיר עמר, שבמסגרת מאבקו של האזרח לצדק פנו רשמית למפכ"ל המשטרה בטענה כי מדובר ב"מעצר שווא" שניתן היה למנוע בקלות.
במכתבם תיארו כיצד האיש "הושפל לעיני שכניו וילדיו והובל באזיקים כאחרון העבריינים, למרות שמדובר באדם ללא עבר פלילי". הם תבעו את משטרת ישראל בעילות של רשלנות, תקיפה, לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
בכתב הגנה ארוך, המשטרה באמצעות פרקליטות מחוז חיפה, לא טענה בשאלת אחריותה, אלא תטען רק בשאלת הנזק ו"האשם התורם", והעלתה שלל טענות בהכחישה את עצם זכאותו של האזרח לקבל פיצוי כלשהו ממשטרת ישראל בגין מעצר השווא. בית המשפט, כאמור, סבור אחרת.