החקירה הנגדית בעדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמשכה הבוקר (שלישי) בתיק 2000, העוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס. בנוסף, לבקשת נתניהו, הדיון קוצר בשל לוח זמנים הקשור לעניינים ביטחוניים, והוא יסתיים שעה לפני הזמן.
במהלך הדיון, ביקש התובע יהונתן תדמור מנתניהו להתייחס לדברים שאמר נוני מוזס בחקירתו במשטרה. לפי מוזס, נתניהו רצה שיחצה את הקו בין עיתונות הוגנת לעיתונות אוהדת, כשביקש ממנו שיכתבו עליו דברים טובים, ישבחו אותו ויהללו אותו. תדמור שאל: "איך אדוני מתייחס לדברים האלה של מוזס, לכך שרצית שיחצה את הקו בין עיתונות הוגנת לאוהדת?", בתגובה נתניהו השיב: "לא זוכר שאמרתי דברים כאלה, בוודאי ציפיתי לעיתונות הוגנת. העיתונות הייתה שלילית באותה תקופה, ורציתי דבר אחד: לא לחצות את הקו של אי-הוגנות. זו הייתה הכוונה שלי, למרות שאני לא זוכר ספציפית שיחה כזאת".
תדמור אמר לנתניהו כי מוזס הוא "אדם רציני" וכי הוא מתאר את מה שהיה. לדבריו, מוזס יודע את ההבדל בין חציית קו לעיתונות הוגנת ואוהדת.
בהמשך אמר תדמור כי הנימוק שנתן נתניהו לפגישות עם מוזס לא היה עניין המכירה, אלא "שיחות סרק". נתניהו ענה: "נפגשנו כי הוא היה שחקן עוצמתי באותה תקופה. חד-משמעית אני אומר שכל התקופה הזאת הייתה בניסיונות שלי לעניין אותו במכירת ידיעות אחרונות. לכן באתי אליו כל הזמן. היו עוד, כל הזמן עניין אותי הדבר הזה. אני הרי לא באמת מאמין שהוא ישנה את ה-DNA, זה עמד כל הזמן על הפרק".
לאחר מכן, תדמור שאל: "היו שש פגישות בשלושה חודשים וחצי. מה עמד על הפרק מבחינת מכירה, שהצריך שש פגישות עם מוזס?", ראש הממשלה השיב: "החוק, חוק ישראל היום, נמצא כל הזמן באוויר. אז יש מצד אחד חוק שאני מנסה לבלום, ומצד שני אני רוצה שהוא ימכור את ידיעות, ולכן אני נפגש איתו כמה שצריך".
תדמור טען כי לאורך כל השיחות נושא המכירה היה חלק זניח מהשיחה, והציע כי המכירה לא הייתה החלק העיקרי או המניע המרכזי למפגשים עם מוזס. נתניהו השיב: "המכירה והחוק. שני הדברים".
בהמשך אמר תדמור כי בכל סבב פגישות, ב-2009, 2013 ו-2014 - התקיימו כ-20 מפגשים במצטבר, ושאל כיצד ייתכן שנתניהו נפגש פעמים רבות כל כך עם אדם שאינו מאמין לו ואינו חושב שייצא מכך דבר. נתניהו השיב: "מוזס שחקן מרכזי בפוליטיקה שאני יודע שאני צריך להתמודד איתו".
כשנשאל אם הוא יזם את הפגישות, השיב נתניהו: "אני לא זוכר. לא תמיד". לשאלת תדמור אם השיח עם מוזס לא השיג כל אפקט, השיב נתניהו: "לא הביא למכירה, לא שינה את הקו הבסיסי של העיתון והאתר, שהיה מאוד עוין, ולא הביא להפסקת החרם".
בהמשך, תדמור שאל את נתניהו מה עשה כדי לגרום למוזס להאמין שיעמוד במילתו. לדבריו, מוזס אמר בחקירתו כי קיווה שנתניהו יקדם את חוק "ישראל היום". תדמור הוסיף כי שני אנשים עסוקים מאוד נפגשו כמה פעמים, וטען כי בין נתניהו למוזס נבנתה מערכת יחסים שבה שניהם האמינו שהיא מקדמת זה את זה. הוא שאל את נתניהו מה אמר למוזס שגרם לו להאמין שיעמוד במילתו.
נתניהו השיב כי היו לו אינטרסים משלו, ובהם הקמת ממשלה, וכי רצה להילחם בחוק: "כל הזמן נלחמתי בחוק. בחנתי ניסיונות. הוא רצה לסגור את ישראל היום, אני לא רציתי. לא נתתי לו הבטחה שאעזור לו לסגור את ישראל היום. אם היו לו ציפיות כאלה ואחרות, תשאל אותו".
תדמור הבהיר כי לא מדובר בהבטחות לסגור את העיתון, אלא בהטלת הגבלות עליו, למשל על תפוצה בסופי שבוע. נתניהו השיב כי אמר שיעלה את הנושא בפני שלדון אדלסון, אך לדבריו "הוא זרק את זה מהחלון. זה הכול". בנוסף, תדמור שאל אם נתניהו הבטיח שיפעל להגבלה על העיתון. ראש הממשלה ענה לו: "לא הבטחתי. יש שיחה שבה אמרתי: אני לא יכול לספק את זה. התכוונתי שאי אפשר לדבר על הנושא עם שלדון. אני התנגדתי בתוקף לחוק ופעלתי בעניין".
תדמור שאל מה הקשר של נתניהו לתפוצת "ישראל היום", למודעות ולעיתון מסחרי, ומדוע הוא הקשיב שוב ושוב למוזס בעניינים האלה. ראש הממשלה השיב כי נוני מוזס תקף אותו בצורה ברוטלית, וכי הוא נלחם ברצון ובמאמצים של מוזס לסגור את העיתון. לדבריו, חברי כנסת קיבלו אצל מוזס סיקור אוהד ולא הואשמו בשוחד: "רק אצלי המצאתם שוחד בעיתונות. על מה אתה מעמיד אותי לדין? על מה אני מואשם בתיק 2000? אני רוצה לדעת". נתניהו הוסיף כי אף אחד לא קובע לשלדון דבר, "גם לא נשיא ארצות הברית".
תדמור חזר על השאלה מדוע היה צורך לנהל את השיח עם מוזס. הוא שאל מדוע, אם שלדון הוא אדם שאי אפשר לדבר איתו על כך, מוזס פנה שוב ושוב לנתניהו בעניין "ישראל היום". נתניהו השיב כי מוזס היה יריב פוליטי שלו וכי הוא שלט בקואליציה. לדבריו, היה כאן ניסיון לסגור כלי תקשורת של הימין, "כמו שהיום מנסים לסגור ערוץ טלוויזיה וערוץ רדיו של הימין".
תדמור אמר כי נתניהו לא הסכים שיאכפו את העיתון ואת העומד בראשו באמצעות חקיקה. נתניהו השיב כי מוזס עמד להעביר את החוק בכנסת, וכי הוא עשה "מהלך חצי אובדני" כדי לעצור אותו. לדבריו, המצב הגיע לכך שמוזס גבר עליו ועמד להעביר את החוק בתמיכת חברי כנסת מהליכוד. נתניהו אמר כי חשב מה יוכל לעשות, ואיזו פשרה תשאיר את העיתון בחיים.
לדבריו, הוא עשה כל מה שיכול, אך גם אם הצליח להפיל את החוק, הוא לא חזר לאותו מצב, משום שעדיין היה עליו להקים קואליציה עם אותם אנשים - ולכן המשיך להיפגש עם מוזס.