אלי כהנים נולדה באיראן, ונמלטה עם הוריה בזמן המפכה האיסלאמית ב-1979. טרם נכנסה למסדרונות הממשל, הייתה עיתונאית, וגם לאחר שסיימה את כהונתה חזרה למקצוע והגישה תכנית ברשת אלערביה בשפה האנגלית. השם שלה נשמע מאוד ישראלי או לפחות עברי. וכהנים הינה יהודיה, שלמדה בין היתר גם באוניברסיטה העברית בירושלים וזוכרת מעט עברית מהעת ההיא.
כהנים תפקדה בזמן ממשל טראמפ הראשון כסגנית השליח המיוחד למעקב ולמאבק באנטישמיות במחלקת המדינה. בראיון לוואלה היא אומרת כי האתגר המרכזי סביב המלחמה באיראן הוא להסביר לציבור האמריקני מדוע מדובר גם באינטרס ביטחוני אמריקני ולא רק בסוגיה ישראלית.
בריאיון לוואלה שנערך במוזיאון התנ"ך בוושינגטון, לאחר כנס של כוח המשימה הלאומי האמריקני למאבק באנטישמיות שכהנים נמנית עם מייסדיו, היא התייחסה תחילה דווקא למלחמה באיראן ולשיח שהיא הציתה בארצות הברית.
מאז 7 באוקטובר, ובמיוחד מאז המלחמה עם איראן, נראה שחלקים בשיח האמריקני התלהטו סביב ישראל - לא רק ביקורת על מדיניות, אלא חזרה לטענות ישנות כמו "היהודים שולטים בעולם".
"המלחמה באיראן בהחלט פתחה", אמרה. "לדעתי, את שיחת מדיניות החוץ בתוך השיח הלאומי האמריקני הרחב. יש בהחלט חלק ניאו־בדלני באוכלוסייה שמודאג ממה שהם מכנים 'מלחמות נצח', והם מודאגים מהשאלה אם איראן באמת הייתה איום על ארצות הברית".
לדבריה, זה בדיוק המקום שבו נדרש מאמץ הסברתי רחב יותר. "חלק מהאתגר הוא לתקשר את זה לציבור האמריקני. ואני חושבת שהנשיא טראמפ עשה את זה מהיום הראשון - להסביר שהמשטר הפנאטי והמטורף ביותר לא יכול להחזיק בכלי הנשק המסוכנים ביותר בעולם".
כהנים הוסיפה כי טראמפ "אמר שוב ושוב שהוא לא יאפשר לאיראן להחזיק בפצצה גרעינית, ולא יאפשר לה להחזיק במטריית טילים מעבר לשאיפותיה הגרעיניות". לדבריה, "הרבה מזה היא היכולת להסביר לציבור האמריקני מדוע המלחמה נגד איראן היא למעשה אינטרס ביטחוני לאומי אמריקני".
בכנס המדובר צף הנושא שמכונה "פודקסטיסטן" - קולות הפודקאסטרים כמו טאקר קרלסון, ניק פואנטס ואחרים. כישראלי שחי בארה"ב, זה מפחיד לראות אנשים שהציגו את עצמם כציונים ופתאום יוצאים נגד עצם הרעיון של ישראל.
כהנים הגיבה לכך כי אנשים כמו טאקר קרלסון וניק פואנטס, ולצערי גם אחרים כמו קנדיס אוונס הם אמנם תנועה שולית ואני לא חושבת שהם מייצגים את הרוב הגדול של האמריקנים בשום צורה, אבל הבעיה היא שיש להם יכולת להגיע לקהלים צעירים יותר. חלק מהשאלה שאנחנו מתמודדים איתה בכוח המשימה הלאומי למאבק באנטישמיות היא איך לוודא שצעירים אמריקנים מקבלים מידע מדויק על ישראל ועל יהודים. זה חלק מהמאבק שיש לנו עכשיו".
אלי הדגישה כי "אנחנו מנסים להגיע לאותו קהל צעיר. אבל חלק ממה שהופך את כוח המשימה שלנו לשונה הוא שיש לנו הרבה ארגוני מדיניות תחת המטרייה שלנו - בין אם זה קרן הריטג', ובעבר גם שיתוף פעולה עם מכון America First Policy Institute, לצד מגוון רחב של ארגוני מדיניות, קבוצות אמונה נוצריות וארגונים יהודיים".
לדבריה, המטרה היא לא רק להילחם בשיח אלא להשפיע על מדיניות. "יש לנו מיקוד גדול במדיניות ובעיצוב מדיניות. רבים מאיתנו עבדו בעבר עם בכירים בממשל טראמפ. חלק מהאנשים מכוח המשימה נכנסו לממשל הזה. התקווה שלנו היא להשפיע באמצעות מדיניות".
כהנים סיפרה כי היוזמה נולדה ימים ספורים אחרי 7 באוקטובר. "קיבלתי שיחת טלפון משלושה חברים נוצרים. הם אמרו לי: אלי, אנחנו רואים מה שקורה באמריקה — זו תנועה אנטישמית מפחידה מאוד, אבל היא גם אנטי־אמריקנית. האם תצטרפי אלינו כדי לעשות משהו בנידון?"
לדבריה, היא השיבה מיד בחיוב. "אתה יכול לדמיין שחברים נוצרים שלי מתקשרים אליי כדי להילחם באנטישמיות? כך זה התחיל".