משרד הבריאות מחדד בימים האחרונים את הנהלים האוסרים כניסת גורמים חיצוניים בעלי אינטרס שאינו טיפולי לבתים מאזנים, בעקבות תלונות ועדויות על ניסיונות להחתים הלומי והלומות קרב על חוזים משפטיים והסכמי שכר טרחה בזמן שהותם במסגרת טיפולית.
לפי ההנחיה החדשה שהועברה לבתים המאזנים ברחבי הארץ, לא תתאפשר כניסת גורמים חיצוניים שאינם חלק מתוכנית הטיפול של המטופל, אלא אם הביקור נעשה ביוזמת המטופל עצמו או אפוטרופוס מטעמו ובתיאום מלא עם הנהלת הבית המאזן.
המהלך מגיע על רקע עלייה מדאיגה במספר הדיווחים שהצטברו בחודשים האחרונים מאז פרוץ המלחמה ועל רקע הגידול המשמעותי במספר הלומי הקרב ומתמודדי הנפש שפונים למסגרות טיפוליות.
החתימו פגועי נפש על חוזי התקשרות דראקוניים
במערכת בריאות הנפש מספרים כי בתקופה האחרונה התקבלו תלונות על גורמים פרטיים שניסו להגיע לבתים מאזנים ולהציע למטופלים שירותי "מיצוי זכויות", ייצוג משפטי ואף החתמה על חוזים בזמן שהיו במצב נפשי רגיש במיוחד.
הבתים המאזנים הפכו בשנים האחרונות ובעיקר מאז 7 באוקטובר לאחת המסגרות המרכזיות לטיפול בהלומי קרב ובאנשים המתמודדים עם משברים נפשיים חריפים. מדובר בחלופה לאשפוז פסיכיאטרי, שמטרתה לספק סביבה טיפולית פתוחה, מכילה ופחות מוסדית.
אלא שכעת מתברר כי דווקא האופי הפתוח והקהילתי של המסגרות הללו יצר גם פרצה שאפשרה כניסת גורמים חיצוניים אל אוכלוסייה הנמצאת באחד הרגעים הפגיעים ביותר בחייה.
במשרד הבריאות מדגישים כי מטופלים השוהים בבית מאזן אינם תמיד במצב המאפשר קבלת החלטות מושכלת בנושאים משפטיים וכלכליים. רבים מהם מתמודדים עם חרדה קשה, התקפי פוסט טראומה, דיסוציאציה, קשיי שינה, בלבול רגשי ולעיתים גם טיפול תרופתי משמעותי.
לדברי גורמים במערכת, במצב כזה קיימת סכנה ממשית לניצול של מטופלים שאינם מסוגלים להבין באופן מלא את משמעות ההתחייבויות שעליהן הם חותמים.
אוכלוסיות שחשופות במיוחד ללחצים כלכליים
נדב וירש, יו"ר פורום יהלומי קרב, בירך על ההחלטה ואמר לוואלה כי מדובר ב"צעד משמעותי להגנה על הלומי והלומות הקרב בתקופה הפגיעה ביותר בחייהם".
לדבריו, "בית מאזן הוא חלופה טיפולית לאשפוז פסיכיאטרי שמטרתה לאפשר שיקום, יציבות וביטחון, לא מרחב שבו גורמים חיצוניים בעלי אינטרס כלכלי יכולים להגיע למטופלים ולנסות לגייס אותם כלקוחות".
וירש הוסיף כי בפורום התקבלו בתקופה האחרונה עדויות מטרידות על מקרים שבהם הלומי קרב במצב נפשי קשה הוחתמו לכאורה על חוזים "דרקוניים", בזמן שלא היו מסוגלים להבין את המשמעות הכלכלית והמשפטית של ההתחייבות.
"אנשים שנמצאים בבית מאזן מתמודדים פעמים רבות עם חרדה קשה, חוסר יציבות נפשית ומשבר רגשי עמוק", אמר. "במצב כזה החתמה על חוזים משפטיים או הסכמי שכר טרחה היא לא רק בלתי מוסרית, אלא ניצול של ממש של אנשים ברגעי השבר הקשים ביותר שלהם".
במערכת בריאות הנפש מזהירים כי סוגיית הניצול הכלכלי של מתמודדי נפש והלומי קרב צפויה להפוך לאחד האתגרים המרכזיים של השנים הקרובות, במיוחד נוכח העלייה הדרמטית במספר הפונים לקבלת סיוע נפשי מאז תחילת המלחמה.
לפי נתוני משרד הבריאות, מאז 7 באוקטובר נרשמה עלייה משמעותית במספר הישראלים שפנו לקבלת טיפול נפשי, בהם אלפי חיילים, אנשי מילואים ונפגעי טראומה.
גורמים בתחום מזהירים כי אוכלוסיות שנמצאות במשבר נפשי חריף חשופות במיוחד ללחצים כלכליים, שכנוע אגרסיבי וניצול מצד גורמים חיצוניים, במיוחד כאשר מדובר בהבטחות לקבלת פיצויים, הכרה מול המדינה או סיוע במיצוי זכויות.
בפורום יהלומי קרב דורשים כעת לא רק לחדד נהלים, אלא גם לאכוף אותם בפועל: "אנו מצפים שתהיה אכיפה בנושא וטיפול משמעתי בכל מי שינסה לעבור על הבהרת המשרד", אמר וירש. "מדובר בהגנה בסיסית והכרחית על אוכלוסייה פגיעה שחייבת לקבל טיפול ותמיכה, לא לחץ, שכנוע או החתמה בזמן משבר".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בעקבות תלונות על ניצול מטופלים בבתים מאזנים לצורך החתמה על חוזים והליכי מיצוי זכויות, חודדו ההנחיות בנושא כניסת גורמים חיצוניים".
עוד נמסר כי "בית מאזן הוא חלופת אשפוז, ומטופלים השוהים בו אינם תמיד במצב המאפשר קבלת החלטות מושכלת בנושאים משפטיים וכלכליים. משכך, לא תתאפשר כניסת גורמים בעלי עניין שאינו חלק מתוכנית הטיפול. ביקור יתאפשר רק ביוזמת המטופל או אפוטרופוס מטעמו ובתיאום עם הנהלת הבית המאזן".