מה שנראה בתחילה כתיק כמעט סגור נגד תושב מרכז הארץ, הסתיים במהפך משפטי חריג לאחר שסרטון שנשלף ממצלמת רכב הטסלה שלו חשף כי דווקא האיש שהציג עצמו כקורבן תקיפה, היה זה שלפי בית המשפט תקף ראשון.
בית משפט השלום בפתח תקווה ביטל צו הרחקה שהוצא נגד תושב האזור, שיוצג על ידי עו"ד יעקב פלהיימר, ואף חייב את שכנו - מגיש הבקשה, בתשלום הוצאות בסך 8,000 שקלים. בהחלטתו קבע בית המשפט כי מדובר בבקשה "קנטרנית" וכי נעשה בה "שימוש לרעה בהליכי בית המשפט".
ברקע להליך עמדה מחלוקת מתמשכת בין שני שכנים תושבי המרכז. לפי הנטען, השכן שביקש את צו ההרחקה נהג להחנות את רכבו על המדרכה ולעיתים אף לחסום את שכנו ביציאה מהחניה הפרטית שלו.
באחד הימים, כך עולה מההליך, נחסם שוב רכבו של השכן ביציאה מהחניה. לאחר שביקש מספר פעמים לפנות את הדרך ולא נענה, יצא מרכבו כדי לפנות פעם נוספת לשכנו. אלא שלטענתו, באותו רגע הותקף לפתע באגרוף בפניו. בתגובה, השיב מכה אחת שלטענתו נועדה להגן על עצמו בלבד.
השכן השני פונה לבית החולים כשהוא סובל מפגיעה בעינו, ובהמשך הגיש תלונה במשטרה בטענה כי הותקף באלימות. בעקבות התלונה והגרסה שמסר, הוצא נגד שכנו צו הרחקה, וההליך המשפטי החל להתקדם לכיוון שנראה בעייתי במיוחד עבורו.
אלא שאז, ימים לאחר האירוע, נזכר השכן כי מצלמת הרכב המותקנת בטסלה שלו תיעדה את המקרה כולו. כשאותר הסרטון והוצג לבית המשפט, התמונה השתנתה לחלוטין.
בדיון הראשון שהתקיים ב-17 בספטמבר 2025, תיאר עו"ד פלהיימר את הסרטון בפני בית המשפט ואמר: "מדובר במצלמה שמותקנת ברכב מסוג טסלה של המשיב, וניתן לראות כיצד המשיב יוצא עם רכבו מחניית ביתו. המבקש מתקרב למשיב וחובט בו בפניו בעוצמה".
השופט ארז מלמד צפה בסרטון מספר פעמים, ובהחלטתו כתב כי התרשם באופן חד משמעי שדווקא מגיש הבקשה היה התוקף. "בניגוד מוחלט לטענות בנו של המבקש, בית המשפט צפה בסרטון יותר מפעם אחת והתרשם שהיה זה דווקא המבקש שניגש לכיוונו של המשיב וחבט בפניו בעוצמה", כתב.
בעקבות הצפייה בתיעוד, הורה השופט על ביטול מיידי של צו ההרחקה. אלא שגם לאחר ההחלטה הברורה, ביקש מגיש הבקשה לקיים דיון נוסף. אלא שהדיון הנוסף רק חיזק את מסקנות בית המשפט. בהחלטה נוספת וחריפה כתב השופט: "הצפייה בסרטון מלמדת כי היה זה דווקא המבקש שתקף את המשיב, בכך שחבט בפניו בעוצמה, והמשיב מנגד רק הגן על עצמו".
בהמשך הוסיף השופט: "לא ניתן להתעלם מהנזק שהיה עלול להיגרם למשיב, אלמלא מצלמת הרכב תיעדה את שהתרחש בפועל", וקבע באופן נחרץ כי "המבקש עשה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. מדובר בבקשה קנטרנית שלא היה מקום להגישה".
בסיום ההליך חויב המבקש בתשלום של 8,000 שקלים, מחציתם למשיב ומחציתם לאוצר המדינה. עו"ד יעקב פלהיימר, שייצג את המשיב לאורך ההליך, אמר לאחר ההחלטה כי מדובר במקרה שממחיש את כוחן של ראיות דיגיטליות בעולם המשפט המודרני. "זה היה אחד מאותם רגעים נדירים שבהם אפשר היה לראות את המהפך מתרחש מול העיניים באולם בית המשפט. התיק כבר כמעט נטה לחלוטין נגד מרשי, ואז הסרטון שאיתרנו ברגע האחרון שינה הכול", אמר.
לדבריו, "בלי התיעוד הזה, הלקוח היה עלול למצוא את עצמו עם צו הרחקה פלילי ממושך ומסובך בתביעת נזיקין כבדה, למרות שבפועל הוא היה זה שהותקף".
עוד הוסיף עו"ד פלהיימר כי "המסר המרכזי מהמקרה הזה הוא חשיבותן של ראיות. חשוב מאוד לייצר, לשמר ולאתר ראיות בזמן אמת. מצלמות רכב, ובפרט מערכות התיעוד המתקדמות שקיימות כיום בכלי רכב חדשים, הופכות יותר ויותר לכלי משמעותי בחקר האמת ובהגנה על אנשים חפים מפשע".
במקרה הזה, כך נראה, לא עדות דרמטית ולא חקירה מורכבת שינו את כיוון ההליך - אלא מצלמת רכב אחת שתיעדה בזמן אמת את מה שבית המשפט הגדיר כ"האמת העובדתית". עבור השכן שכמעט מצא את עצמו עם צו הרחקה והשלכות פליליות כבדות, הסרטון לא רק שינה את התיק אלא, לפי קביעת בית המשפט, ככל הנראה מנע עוול משפטי של ממש.