הלוויתו של סרן מעוז ישראל רקנטי, בן 24 מאיתמר, מפקד מחלקה בגדוד 12 בחטיבת גולני, יצאה היום (ראשון) מהר הרצל, ובה דיברה אחותו של החלל, תהילה שהספידה את אחיה האהוב.
"מעוזי אחי האהוב הלב בוכה", אמרה בכאב. "חשבתי שלהשם יתברך יש מספיק מלאכים מהמלחמה הזאת. אבל כנראה שהיה צריך עוד אחד ניצלת ככ הרבה פעמים והפעם הקדוש ברוך הוא לקח אותך קרוב אליו האמת שאני מבינה אותו. היית ילד מלא בקסם וחן מיוחד מאז שנולדת בכל מקום היית אהוב כלכל כך
יחד מנהיג יצירתי כיפי מלא בשובבות ובלי טיפת חוצפה הכל עשית בחן ומתיקות, אח רגיש עם לב טוב , זהב טהור".
"תמיד עשית הכל בשקט ובצניעות תדר שקט של נתינה תמיד מסתכל סביבך ועוזר בלי לעשות סיפור. היית דוד מטורף אהוב ושרוף על האחיינים. ההודעה האחרונה שלי ממך הייתה: 'תהילה תשלחי קצת תמונות שלהם', שלחתי וכתבת לי אני שרוף עליהם", המשיכה.
"שמת את כל הלב שלך כשהיית איתם. כמה שמחה וצחוקים הכנסת לבית היית הכי מקצוען הכי אנושי הכי לב היית בדרך לבנות בית עם רוני, תלינו את ההזמנה על הדלת ממש באותו רגע שנלקחת רוני אנחנו איתך מחבקים אותך מתפללים עליך שהשם יחזק אותך וישלח לך נחמה גדולה".
שחר, אחיו של החלל והספיד: "מעוז, עלית בסערה השמיימה במעלות קדושים וטהורים. בסערת הקרב
במשך שנתיים וחצי נשאת בקרבות. בשבת האחרונה של חייך זיכה אותנו הקדוש ברוך הוא להיות יחד כל המשפחה אצל אבא ואמא. באחד הדיונים שהתפתחו אמרת שאתה תמיד אומר לחיילים שלך להיות מקצוענים".
"התבשרנו על הסתלקותך ממש לפני הדלקת נרות", סיפר. "הייתה שבת מייסרת וכואבת אבל המשפט הנחרץ שאמרת לפני שבוע לא הפסיק להדהד והשתדלתי מאוד להיות מקצוען בעבודת השם. חשבתי שדווקא במצב כזה כשמושכים את הכאב לבד אפשר להעמיק ולהתבונן בשקט באור שלך היו בך צדדים שונים כל כך. גיבור שבגיבורים לא מפחד משום דבר נכנס פעם אחר פעם לתוך הסכנה, מקצוען ובאותו זמן עדין כלפי חייליך וכל הסובבים אותך".
"בתוכך בער הטוב היית אדם שחי בשקט ובצניעות את הטוב והוא נשפך ממךץ למנהיגי המדינה: יש לכם תפקיד למלא את המדינה בקודש וטוב כמו מעוז, ולרוני: הנפילה מאיגרא רמה של ציפיה לשלמות ובניין הבת אל הבור העמוק שנפלנו עליו. הקשר שלכם זכה לניצחיות, מהגובה הזה חייך יבנו".
"אבא ואמא: מעוז לא גדל בחלל ריק, נמשיך מכאן לעשות טוב . ואתה מעוז אהוב שלנו, נוח בשלום אמץ טוב", חתם.
רוני, ארוסתו של רקנטי שהייתה צפויה לעמוד יחד איתו תחת החופה בעוד חודש, ספדה: "מעוז שלי מלאך שלי, איך אפשר לסכם אותך במילים אתה בטח שונא את זה שמדברים עליך אבל מגיע לעם ישראל לדעת מי אתה. בפעם הראשונה שנפגשנו הדבר הראשון ששמתי לב אליו זה העיניים היפות שלך והטובות שלך כל פעם כשקצת התעצבנתי עליך הייתי מסתכלת עליך וזה היה עובר בשניה. מעוז כל מי שפגש אותך פעם ראשונה התפעל מהשקט הפנימי שלך כשהצעת לי נישואין זה היה הדבר הכי פשוט ויפה נלחצתי מההכנות והיית אומר לי מילה אחת: 'רוני, בנחת'. כל כך חיכיתי שנתחתן תבוא אלי לכיסא כלה ותחייך אליי. רציתי כבר להקים איתך בית, רציתי לראות אותך אבא".
"תמיד אמרתי לך שתהיה אבא מושלם ביום חמישי נסענו ביחד לחתונה של בת דודה שליף קמת לרקוד , ראית את אח שלי הקטן והרמת אותו על הכתפיים. היית נראה כל כך מאושר ושמח אמרת בוא נרקוד עוד קצת. הבן אדם עם הלב הכי גדול שהכרתי איך אהבת את עם ישראל. אף פעם לא שפטת אף אחד
הבטחת לי כל פעם מחדש שלא יקרה לך כלום. אתה במקום הכי גבוה על כיסא הכבוד תעשה משהו למעלה אנחנו צריכים את העזרה שלך".
"תמיד שמחת לעזור, אז אנחנו מבקשים. מעוז תודה על שנה. ידעת איך לגרום לי להרגיש אהובה אני אוהבת אותך כל כך, הגוף כואב והלב שורף אבל אנחנו חזקים ונמשיך לחיות במדינה שאתה כל כך אוהב. אני חזקה אל תדאג לי, תדאג לכל עם ישראל בבקשה תנוח על משכבך בשלום. אתה צריך לנוח, עבדת כל כך קשה. אני מתגעגעת כל כך", אמרה בכאב.
צה"ל הודיע אמש כי סרן מעוז ישראל רקנטי, בן 24 מאיתמר, מפקד מחלקה בגדוד 12 בחטיבת גולני - נפל בקרב בדרום לבנון בשל פגיעת רחפן נפץ. מעוז, שהותיר אחריו הורים ושישה אחים, היה מאורס לרני לאה קלרמן שלמדה במדרשה ביישוב - ועמד להינשא לה בעוד כחודש ולהקים בית בישראל.