טענה של משפיען הרשת חסן אצטקה, צעיר בן 21 שסיפר בסרטון ויראלי כי הוא מסרב לעבוד משום שלא בחר להיוולד וכי הוריו מחויבים לשאת בהוצאות מחייתו, עוררה גל תגובות שנעו בין לעג ציבורי לדיון פילוסופי רציני סביב תפיסת ה"אנטי־נטליזם". אלא שמעבר לשיח הערכי והחברתי, הטענה מעלה שאלה משפטית אמיתית: האם קיימת בכלל אפשרות חוקית לחייב הורים להמשיך ולפרנס ילד בגיר?
הדין הישראלי אמנם מכיר במצבים מסוימים של תמיכה כלכלית לאחר גיל 18, אך מציב גבולות ברורים לאחריות ההורית. פנינו לעו"ד דותן פלג כדי להבין מהם הגבולות של החובה המשפטית של הורים כלפי ילדיהם.
עו"ד פלג, מה הן טענותיו של הבחור בסרטון, והאם יש להן אחיזה משפטית?
"הוא טוען שהוא נולד ללא הסכמה ושלא בחר בחיים האלה. מאחר שהוריו הם אלו שגרמו לזה לקרות, הוא סבור שהם צריכים לממן אותו גם אחרי גיל 18 - הגיל שבו החוק מחייב הורים לזון את ילדיהם - ועד סוף ימיו. ברמה המשפטית, אין לזה שום אחיזה. אם נקבל את הטענה הזו, אין לה סוף: גם הסבים צריכים לממן את ההורים, וכן הלאה. המשפט אינו תחום שיכול לתת מענה לשאלה פילוסופית כזו. גם אם נניח שיש בסיס לטענה ש'אתם גרמתם לי להיוולד אז אתם צריכים לדאוג לי', המשפט אינו פועל רק לפי מה שנתפס כ'צדק' מופשט. הוא מתחשב באינטרס החברתי, במשאבים הקיימים ובתועלת הציבורית.
השופט צריך להתאים את ההכרעה שלו על המציאות, ולא רק במקרה הזה. הרבה פעמים אנשים אומרים לי, אני רוצה לתבוע את גרושתי או את הגרוש שלי על זה שהוא הרביץ לי ועל כל הנזק שהוא גרם לי. אבל אני אומר להם, אוקיי, תלכו למשפט, תנצחו, יש לכם ממי לקבל את הכסף? לאיש הזה יש כסף לתת? יש לו נכסים, משהו? אז אין סיבה להתחיל תהליך משפטי, כי ההליך לא ייתן לכם כלום".
בעצם מה שאתה אומר זה שאם לצד השני אין כסף או נכסים, אין טעם בכלל להתחיל בהליך משפטי?
"מבחינתי, אכן כך. אני לא פעם אומר ללקוחות שאין טעם לתבוע אם אין ממי לגבות את הכסף בסופו של דבר. תביעה של אנשים פרטיים נשארת פעמים רבות כהחלטה של 'ניצחון על הנייר' ללא משמעות אופרטיבית. אם אדם פושט רגל, התובע בבעיה קשה. לכן עורכי דין ממליצים תמיד לתבוע מישהו עם 'כיס עמוק' - חברה או אדם עם נכסים. בישראל, ברמה האזרחית, אם אין לך כסף לשלם, אתה כמעט תמיד לא תחוייב בפועל. יש לזה חריגים כמו חוב מזונות, שבו החוק מחמיר יותר ולא מאפשר פטור על החוב. גם כשיש עילת תביעה טובה, גביית פסק הדין בפועל עלולה להיות קשה אם לנתבע אין נכסים או יכולת פירעון, ולכן יש לבחון מראש גם את שאלת האכיפה והגבייה."
האם ילד בגיר יכול בכלל לתבוע את הוריו על מזונות בישראל?
"יתכנו במקרים מסוימים תביעות למזונות עבר או להשבת הוצאות בגין תקופת הקטינות, אך הדבר תלוי בנסיבות, בזהות התובע, בסוג ההליך ובדיני ההתיישנות והשיהוי. החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) מחייב הורים לזון את ילדם עד גיל 18 בלבד. אגב, זה נכון גם לגבי הורים מאמצים: אם הם אימצו ילד ואחרי שנה החליטו להחזירו לרווחה, הם עדיין מחוייבים לזון אותו עד גיל 18. לצערי אלו דברים שקורים. אם ילד מגלה את הוריו הביולוגיים בגיל מאוחר, הוא יכול לתבוע אותם רטרואקטיבית, אך קיימת התיישנות שמתחילה להיספר מגיל 18. לכן, במקרים מסוימים עשויות לחול תקופות התיישנות שמתחילות עם ההגעה לבגרות, אך זה תלוי בסוג התביעה ובנסיבותיה, ולכן לא נכון לקבוע באופן גורף שניתן תמיד להגיש תביעה עד גיל 25. אם ה'ילד' מגלה שההורים הביולוגיים שלו עשירים, בהחלט יש טעם להגיש תביעה כזו."
לעו"ד דותן פלג באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד דותן פלג
באיזה מקרים כן קיימת חובת תמיכה כלכלית גם אחרי גיל 18?
"קיימים מקרים חריגים מאוד, לרוב תחת הסוגייה של 'הולדה בעוולה', המתקשרת למה שהבחור בסרטון אומר. לרוב אלה ההורים שתובעים את בתי החולים, אבל גם הילד יכול לתבוע את ההורים שלו. למשל, היה מקרה מפורסם של ילד שנולד בלי גפיים בכלל: בלי ידיים ובלי רגליים. ההורים שלו ידעו את זה במהלך ההיריון, ובכל זאת הביאו אותו לעולם. במקרה כזה, הוגשו תביעות בטענה שנגרם לילד נזק בכך שנאלץ לחיות חיים של סבל מתמשך. בית המשפט נדרש להכריע האם עדיף היה לאותו נער שלא להיוולד כלל מאשר לחיות כך. כשבית המשפט קובע שעדיף היה שלא להיוולד, הוא עשוי להטיל על הוריו לממן את צרכיו של אותו אדם גם מעבר לגיל 18. אבל חשוב להבין - אלו מקרים קיצוניים של סבל גופני. בית המשפט בוחן שאלות של נזק, התרשלות וקשר סיבתי בנסיבות חריגות של מומים קשים והשלכותיהם.
עם זאת, בדין הישראלי חלה התפתחות משמעותית בתחום ההולדה בעוולה, והמסלול המרכזי שהוכר הוא תביעת ההורים בגין התרשלות שהביאה ללידה בנסיבות מסוימות, ולא תביעה עצמאית פשוטה של הילד בטענה שהיה עדיף שלא ייוולד."
האם סירוב לעבוד או להשתלב בשוק העבודה משפיע על הזכאות לתמיכה?
"בגדול לא. אם לאדם יש יכולת להשתלב בשוק העבודה ולהשתכר, הוא אמור לממן את עצמו. אם יש לו יכולת השתכרות מינימלית, האחריות היא עליו - לא המדינה (דרך ביטוח לאומי) וגם הוריו לא מחויבים לדאוג לו."
האם קיימים תקדימים בישראל לתביעות דומות של ילדים נגד הוריהם על עצם הולדתם?
"כן, היו בישראל ובמשפט המשווה דיונים מורכבים סביב טענות הקשורות להולדה בעוולה ולנזקי לידה, אך יש להבחין היטב בין תביעות של הורים, תביעות נגד גורמים רפואיים, ותביעות עצמאיות של ילד - שאינן מסלול פשוט ומוכר בדין הישראלי כיום. בתי המשפט בישראל, בבואם להכריע בסוגיות קיצוניות כאלו, בוחנים מה נעשה במדינות מקבילות לנו כמו ארה"ב ואנגליה, שבהן המשפט דומה למשפט הישראלי. יש מדינות שאפילו כיום עשויות לקבל טענות מסוימות ולחייב הורים לזון את הילד לתקופות ממושכות, אבל כל מדינה והגישה שלה."
איך לדעתך הלך הרוח של דור ה-Z, שמעדיף לפעמים לא לעבוד, ישפיע על הפסיקה בעתיד?
"בית המשפט תמיד לוקח בחשבון את ההשלכות החברתיות של התקדימים שהוא יוצר. אם תביעות כאלה יצליחו, זה עלול למוטט את שוק העבודה. הדור הזה הוא דור מיוחד עם פער מטורף בינו לבין דור ההורים - הם נולדו לתוך עולם של בינה מלאכותית ונגישות מוחלטת, בעוד שאנחנו חונכו על מוסר עבודה צבאי והשקעה טוטאלית. להערכתי, דווקא הטענות הללו יביאו לתוצאה הפוכה: בתי המשפט יצמצמו את האחריות ויאלצו את הדור הזה לקחת יותר אחריות על עצמו. הניסיון ליצור תקדים שמחייב הורים לתמוך בילד בריא רק כי 'לא ביקש להיוולד', עלול בסוף לפגוע דווקא באלו שבאמת זקוקים לתמיכה, כמו הילד שנולד עם מוגבלות קשה, כי המערכת תבקש להציב גבולות נוקשים."
מאחורי המקצועיות המשפטית של עו"ד דותן פלג עומדת קריירה שלמה המוקדשת למימד האנושי. כמי שצמח מתוך עבודת שטח עם נוער בסיכון וניהול מסגרות שיקומיות בבתי חולים לילדים, עו"ד פלג מביא לשולחן הדיונים הרבה מעבר לידע יבש. הוא בוגר האוניברסיטה העברית ומגשר מוסמך, המתמחה בדיני משפחה, פלילי ופונדקאות.
ניסיונו כרכז ועדה ציבורית במשרד הרווחה הפך אותו לאוטוריטה בייצוג משפחות בהליכי רווחה מורכבים. במשרדו הפרטי, הוא מציע ללקוחותיו שילוב נדיר של ניסיון במשרדי הצווארון הלבן המובילים יחד עם הבנה פנימית עמוקה של צרכי הקטין וההורה במפגש עם רשויות החוק והרווחה.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה בשיתוף zap משפטי