אחרי חיסול אל־חדאד: מי יירש את הנהגת חמאס - ואיך זה ישפיע על המו"מ?

חיסולו המוצלח של מפקד חמאס ברצועת עזה על בסיס מודיעין אמ"ן ושב"כ ופעולה מוצלחת של חיל האוויר מעלה כעת שתי שאלות מרכזיות: מי יכנס לנעליו של עז א דין אל חדאד ברצועת עזה? ומי יוביל את חמאס מחוץ לרצועה?

הדמויות המרכזיות עד כה היו עז א-דין אל-חדאד, מוחמד עודה, ח'ליל אל חיה וחאלד משעל - כעת, מספר בכירים מסתמנים כיורשיו של אל חדאד שהשאיר ואקום פיקודי בחיסולו.

עז א-דין אל-חדאד מכונה גם אבו סוהיב, נחשב עד לחיסולו לאחד המפקדים הצבאיים הבכירים והוותיקים ביותר בזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, ושימש עד לחיסולו של אחמד סינואר כמפקד חטיבת עזה.

אל חדאד, היה גורם קיצוני ביותר נגד ישראל ושימש כאחד מאדריכלי טבח 7 באוקטובר. היה זה שקרא להפסקת אש כשטנקים של צה"ל הגיעו לליבת העיר עזה, ומנגד התנגד לפירוק הזרוע הצבאית, הרצועה ומסירת הנשק - וראה קו אדום. על פי ההערכה בישראל, חיסולו יכול להביא לריכוך עמדת חמאס.

לפי הערכות ראשוניות, המועמד המוביל להחליף את אל חדאד הוא מוחמד עודה, חבר במועצה הצבאית וראש מטה המודיעין של חמאס ברצועת עזה. עודה, ניצל בעבר יותר מפעם אחת במלחמה מסיכול ממוקד של צה"ל. בעבר היה עודה במעגלים הקרובים יותר לצמרת חמאס ברצועה והיה חשוף ואף לקח חלק בתהליך קבלת ההחלטות הרגיש לפני 7 באוקטובר. לאחר חיסול הבכירים ברצועה, היווה גם גורם לייעוץ עבור עז א דין אל חדאד.

עודה נתפס במערכת הביטחון בישראל ובזירה הפלסטינית כדמות מפתח המגשרת בין הדרג הפוליטי של חמאס לשאר מנגנוני הביטחון. עוד מעריכים בישראל כי עודה מחזיק בהשפעה רבה על גדודי עז א דין אל קאסם ונתפס בעיניהם כדמות מרכזית. לכן, משחוסל אל חדאד נוכחותו של עודה קריטית בכל הנוגע להסדרים פנים-פלסטיניים או אזוריים במיוחד בתהליך מול שליח ארצות הברית ניקולאי מלדנוב.

עמדתו לגבי פירוז הרצועה מורכבת. לפי הערכות בישראל הוא מבין את הלחץ הכלכלי וההומניטרי הכבד על רצועת עזה ואת הצורך בוויתורים מסוימים לצורך הישרדות שלטונית של חמאס כשהרשות הפלסטינית נושפת בעורפם - כשמנגד הוא רואה בנשק "תעודת ביטוח" יחידה מול ישראל. תפקידו כרגע הוא קריטי לייצוב השורות ומניעת התפרקות של מסגרות צבאיות מקומיות בעקבות אובדן מפקדים בכירים.

אך באותה נשימה טוענים גורמים במערכת הביטחון כי הסיכול המוצלח יעודד את המליציות החמושות לאתגר עוד יותר את פעילי חמאס בקרבות בשטח.

חליל אל-חיה ממקום מושבו בקטאר ובעל חסינות ברורה אחרי החיסול הכושל של ישראל בקטאר, נחשב כיום לאחד המנהיגים הפוליטיים המשפיעים ביותר בחמאס, מקורב מאוד להנהגה הצבאית ולציר האיראני. אל-חיה מוביל קו מדיני-אידיאולוגי קיצוני וקשה נגד ישראל, ובכל הנוגע לסוגיית פירוק הנשק הוא התבטא פומבית פעמים רבות ואמר ש"נשק ההתנגדות" אינו עומד לדיון, והגדיר אותו כנכס לאומי פלסטיני.

יחד עם זאת הוא השתמש לא אחת בזרוע הצבאית כקלף מיקוח מול המתווכים (מצרים, קטאר ומלדנוב) כדי להשיג הקלות במצור וסיוע כלכלי, תוך שהוא מנסה לתמרן בין הדרישות הבינלאומיות לבין השמירה על הזרוע הצבאית. חשוב להדגיש כי כרגע הוא הדמות הבכירה ביותר.

ח'אלד משעל, בעבר יו"ר הלשכה המדינית, מייצג את הראייה האסטרטגית היותר פרגמטית ולכן הוא מאתגר את הקו של חליל אל חיה ומתחרה בו על עמדת ההשפעה.

משעל למוד הניסיון מבין היטב את הדינמיקה הבינלאומית ואת הלחץ האמריקני והאזורי לפירוק נשק כתנאי לשיקום רחב של הרצועה וללגיטימציה פוליטית. גם הוא מסרב לוותר על הנשק אבל בשונה ממקבילו יותר פתוח לשמוע הצעות יצירתיות כמו שילוב אש"ף בשלטון רצועת עזה.

ללא כל קשר לחיסול עז א דין אל חדאד נקלע המו"מ בהובלה של ניקולאי מלדנוב שליח ארה"ב למבוי סתום וסרבנות מצד חמאס למסור את הנשק לפי הערכות בישראל המו"מ לא צפוי לקרוס.

על פי הערכות מבוססות במערכת הביטחון הישראלית, המשא ומתן בערוצים החשאיים ודרך המתווכים צפוי להמשיך כנגד כל הסיכויים. אבל מנגד החיסול שינה את הדינמיקה לחלוטין. מצד אחד תחושת הנקם של חמאס תגדל כולל הרצון להתעקש ולאחוז בנשק ומנגד ישראל תאבד סבלנות ותציג עמדה ברורה: הסכם או חזרה ללחימה כדי להלום בחמאס בנקודה החלשה שבה אין לזרוע הצבאית מנהיג ברורה ומי שיכול להוביל אותה ברגעים קשים ושלוט ברחוב הפלסטיני ברצועה כולה. רוחות המלחמה מורגשות היטב במסדרונות פיקוד הדרום שמכינה את כלל הכוחות לא רק לתגובה של חמאס על הסיכול אלא לחזרה ללחימה.