הפיצוץ המבוקר בקואליציה חשף לא רק את המשבר הפוליטי סביב חוק הגיוס, אלא בעיקר את עומק השבר בתוך החברה החרדית עצמה. בהנהגה החרדית מבינים שככל שמתקרבים לבחירות, חייבים להגיע לציבור עם הישג - או לפחות עם תחושה שהעתיד יכול להיראות אחרת.
ברחוב החרדי, תחת מה שמכונה "סכנת המעצרים", ולצד הסנקציות הכלכליות שכמעט ואין משפחה שלא נפגעה מהן, הלחץ הציבורי הפך כמעט מוחשי. אם המעצרים הם "צרת רבים", את הפגיעה בכיס אי אפשר לנחם. התחושות הללו האיצו את ההליכה לאקט החריג של "פירוק הגוש". במפלגות החרדיות מאמינים שהשילוב בין מהלך דרמטי כזה לבין בחירות בימי הסליחות, עשוי לצופף שורות - ולהחזיר מצביעים הביתה.
אם ש"ס של אריה דרעי משחקת על כל המגרש, מול בנימין נתניהו ומול הבייס המסורתי שלה, ובמקביל משדרת לציבור החרדי כי הייתה חלק ממהלך הפיזור, הרי שביהדות התורה, המורכבת מ"דגל התורה" ו"אגודת ישראל", התמונה שונה.
"הם לא מהמאוכזבים שיעברו למפלגה אחרת בגוש - הם פשוט לא יצביעו"
ב"דגל התורה" מורגש בעיקר תסכול. ציר גפני-נתניהו רחוק מאוד מחיבור דרעי-נתניהו, שם הבייס הוא חרדי בלבד, ואירוע הגיוס הוא אבן הראשה. החלק החסידי ברשימה, "אגודת ישראל", נחשב לחוליה החלשה בפאזל הזה - ושם החשש גדול במיוחד. במפלגה חוששים מאדמו"רים שיאפשרו בפועל "חופש הצבעה" בגרסה החרדית: לא לקרוא להצביע, ואז "איש הישר בעיניו יעשה", כלומר יחליט אם להצביע למפלגה חרדית או להישאר בבית.
"יש שם קולות שאומרים שסאטמר והפלג הירושלמי צדקו", אומר גורם במפלגה. "מבחינתם, הנציגות החרדית בכנסת נכשלה בתפקידה. הם לא מהמאוכזבים שיעברו למפלגה אחרת בגוש - הם פשוט לא יצביעו", הוסיף.
התחושה הזאת מסבירה גם את הלחץ בימין. בשורת שיחות ניסו בכירים לשכנע חברי כנסת מתנדנדים שלא ללכת רחוק מדי, כשחלקם משוכנעים שהכול מתואם עם החרדים. "כולם מרוויחים כרגע", אומר גורם בקואליציה. "החרדים לא הצביעו על חוק שקשה לציבור שלהם לבלוע, ונתניהו יכול להגיד לבייס שלו שלמרות הנאומים שלו - זה לא עבר", אמר.
ובינתיים, עד שיוחלט אם הולכים לבחירות מוקדמות, אף אחד לא מבזבז זמן
סקר של מכון "אסקריא" בדק בקרב מצביעי הליכוד את שאלת השריונים האפשריים. בין השמות הבולטים שעלו: עו"ד דוד פטר, עו"ד איציק בונצל, תא"ל גל הירש, יוסף חדאד ועו"ד ציון אמיר. שלושה עורכי דין, תא"ל במילואים שנמצא בפרופיל ציבורי גבוה, וחדאד - שמסתמן כאחד השמות האהודים בימין, אפילו יותר מדמויות כמו יוסי כהן, דדי שמחי, טליק גואטה ופרופ' משה כהן אליה, שעקף אותם בהצבעה.
סקר נוסף, שנשלח ביום חמישי למצביעי ימין מאוכזבי הקואליציה, בחן אפשרות להקמת מפלגה ימנית חדשה שלא תשב עם מפלגות חרדיות או ערביות. בין האפשרויות שנבדקו: מפלגה בראשות איילת שקד, לצד אפשרות לחבירה ליועז הנדל ולאביגדור ליברמן. בין השמות שעלו כמועמדים אפשריים לרשימה: מנחם קלמנזון, עליזה בלוך, דן אילוז ועמיחי אתאלי.
בין ניסיונות ההרגעה, הסקרים והמהלכים הפוליטיים שמאחורי הקלעים, דבר אחד עדיין לא הוכרע: האם הגוש יצליח לייצר יציבות שתימשך גם אחרי הבחירות - או שהפירוק כבר יצא לדרך ונמצא על המסלול המהיר.