כחלק מאירועי האזכרה שנערכו בסופ"ש האחרון, הגיע רב הקהילה הספרדית של באקו, הרב זמיר איסייב, יחד עם תלמידי בית הספר היהודי וצעירים מהקהילה היהודית, לתפילה סמוך לקברו של אגרונוב במרכז באקו. אגרונוב קבור תחת דגלי ישראל ואזרבייג'ן בשדרת השהידים בבאקו, לצד גיבורים לאומיים נוספים של המדינה.
במהלך הביקור שמעו התלמידים על סיפור חייו של הלוחם היהודי שהפך לאחד מסמלי הגבורה הלאומיים במדינה.
"המורשת שלו היא שיעור באומץ, באחריות ובאהבת מולדת", אמר הרב איסייב במהלך האירוע. "אלברט אגרונוב הוכיח שאפשר להיות יהודי גאה ואזרח נאמן שאוהב את מדינתו ומוכן להקריב למענה".
עבור אזרבייג'נים רבים, שמו של אגרונוב אינו מזוהה רק עם קרב גבורה ממלחמת קרבאך הראשונה, אלא גם עם ערכים של נאמנות, הקרבה ושותפות אזרחית. סיפורו של הלוחם היהודי, שנהרג בזמן שניסה לפנות את גופות חבריו מהקרב, ממשיך להדהד עד היום הרבה מעבר לקהילה היהודית המקומית.
אגרונוב לחם במאי 1992 בקרב על הגנת העיר שושה, אחד הקרבות המרכזיים והקשים במלחמת קרבאך הראשונה. הוא נחשב לאחד מלוחמי השריון הבולטים של הכוחות האזריים, ובמהלך הלחימה השתתף בקרבות טנקים רבים מול כוחות ארמניים. לפי הדיווחים, הצליח לפגוע במספר טנקים וכלי שריון של האויב, ובתקופה ההיא אף הוצב פרס כספי על ראשו.
לפי עדויות של קצינים אזרים שלחמו עמו, במהלך הקרב יצא אגרונוב מתוך הטנק שלו כדי לפנות את גופותיהם של חיילים אזרים שנפלו ונותרו ברחובות העיר. בזמן שניסה לחלץ את החללים, נורה למוות בידי צלף בכביש שושה־לצ'ין ב־8 במאי 1992.
לאחר מותו הוענק לו תואר "הגיבור הלאומי של אזרבייג'ן", אות הכבוד הגבוה ביותר במדינה. הלווייתו הפכה לסמל של כבוד בין־דתי, כאשר רבנים יהודים ואימאמים מוסלמים השתתפו בה יחד.
במהלך השנים הפך אגרונוב לדמות מוכרת בתודעה הציבורית באזרבייג'ן. בית הספר שבו למד נקרא על שמו, ובהמשך הוצבה לוחית זיכרון על בית משפחתו בשכונת אמירג'אן שבבאקו. בשנת 2020 נחנכה בעיר גם אנדרטה גדולה לזכרו.
באזרבייג'ן רואים בסיפורו של אגרונוב הוכחה לכך שזהות יהודית ופטריוטיות אזרבייג'נית אינן סותרות זו את זו. בהקלטה נדירה שפורסמה ימים ספורים לפני מותו, סיפר אגרונוב לעיתונאי כי הוא יהודי שנלחם למען המקום שבו נולד, יחד עם העם האזרי שאיתו גדל.
עבור רבים במדינה, הוא מייצג תפיסה אזרחית שלפיה ערכו של אדם נמדד באומץ לבו, בשירותו ובהתמסרותו למדינה, ולא במוצאו או בדתו.
היחס לאגרונוב משתלב גם במעמדן ארוך השנים של הקהילות היהודיות באזרבייג'ן, בעיקר בבאקו ובקובה, שם חיות קהילות יהודיות במשך מאות שנים בנראות ציבורית גבוהה יחסית ובתחושת ביטחון.
יותר משלושה עשורים לאחר שנהרג בקרב, אלברט אגרונוב ממשיך להיחשב באזרבייג'ן לא רק ללוחם שנפל במלחמה, אלא לאחד מסמליה הלאומיים של המדינה.