בכל בוקר, עוד לפני הצלצול הראשון, מתחיל טקס קבוע בתיכון טכנולוגי בדרום הארץ. כמה תלמידים נכנסים בשקט לחדר האוכל המאולתר, בודקים אם נשארו כריכים, ומוודאים ששמם "נשמר בצד". עבור חלקם, זו תהיה הארוחה הראשונה של היום ולעיתים גם היחידה עד שעות אחר הצהריים.
"יש ילדים שמתקשרים בדרך ואומרים: 'תשמרי לי ארוחת בוקר'", מספרת רוני (שם בדוי) הבקיאה בנושא לוואלה. "הם יודעים שאם לא יאכלו פה, יהיה להם קשה מאוד לעבור את היום".
בזמן שמערכת החינוך מפעילה בשנה האחרונה תוכנית ארוחות חמות עבור כ-17 אלף תלמידים בבתי ספר לנוער בסיכון שבאחריות משרד החינוך, אלפי תלמידים אחרים, בעלי מאפיינים כמעט זהים נותרים מחוץ למערך ההזנה - רק משום שהם לומדים במסגרות טכנולוגיות שבפיקוח משרד העבודה.
"אי אפשר ללמד מתמטיקה על בטן ריקה"
לפי גורמים בתחום, כיום רק לכ-2,000 תלמידים במסגרות של משרד העבודה יש מענה תזונתי מסודר, בעוד שכ-9,000 בני נוער נוספים אינם זכאים לארוחות כלל. "אם אנחנו לא מביאים להם אוכל, הם יכולים לא לאכול כל היום". רבים מהתלמידים מגיעים ממשפחות המתמודדות עם מצוקה כלכלית קשה, ומיישובים פריפריאליים בדרום ובצפון הארץ.
"אלה לא ילדים שמגיעים עם סנדוויץ' מהבית", אמרה רוני (שם בדוי). "אנחנו יודעים בוודאות שיש תלמידים שקמים בבוקר בלי אוכל". לדבריה, בתי הספר נאלצים להסתמך כמעט לחלוטין על תרומות. מדי בוקר מתקבלות במקום לחמניות, גבינות, ירקות ופירות שנתרמים על ידי ארגונים פילנתרופיים, והתלמידים עצמם מכינים כריכים עבור כלל בית הספר.
"זו פשוט המציאות. אי אפשר ללמוד מתמטיקה על בטן ריקה. אי אפשר לבנות קומה שנייה כשהקומה הראשונה רעועה. אנחנו רוצים לדבר איתם על ערכים, לימודים, שירות משמעותי בצבא, אבל אם ילד מגיע רעב - שום דבר מזה לא באמת יכול לעבוד", אמרה רוני.
"המצב יותר אפליה בין בני נוער בעלי צרכים זהים"
התלמידים בבתי הספר מגיעים מכל רחבי הארץ מצפת עד אשקלון, ולעיתים יוצאים מהבית עוד לפני הזריחה. חלקם נוסעים שעות בתחבורה ציבורית. "יש ילדים שמגיעים בלי שאכלו משהו בערב הקודם אנחנו יודעים שילדים מגיעים רעבים". הארוחות אינן רק צורך פיזי אלא גם עוגן רגשי וחברתי. "לפעמים דווקא סביב שולחן האוכל נוצרים הקשרים הכי משמעותיים", היא מספרת.
הפער בין משרדי הממשלה, מעורר ביקורת גוברת מצד ארגונים חברתיים. יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת "121", שמובילה את שותפות "מתכון להצלחה", אמר כי "המצב יוצר אפליה בין בני נוער בעלי צרכים זהים".
"בישראל 2026 ישנם אלפי בני נוער בסיכון שמקבלים ארוחות חמות בבתי ספר שבאחריות משרד החינוך, בעוד שאלפי תלמידים אחרים, שלומדים בבתי ספר שבאחריות משרד העבודה, אינם זכאים לארוחות כלל למרות שמדובר באותם תנאים וצרכים", הוא אמר.
לדבריו, גם בתוך משרד העבודה עצמו קיימת מדיניות לא אחידה. "יש מסגרות, כמו בתי ספר צמודי מפעל או צמודי בסיסים, שבהן ניתן מענה תזונתי, ולעומתן בתי ספר אחרים לנוער בסיכון שלא מקבלים ארוחות כלל". המשמעות, הוא הוסיף, "היא שהזכות לארוחה חמה לא נקבעת לפי רמת הסיכון או המצוקה של התלמיד, אלא לפי סוג המסגרת שבה הוא לומד".
בתי הספר האלה - מצילים אלפי בני נוער
"הזנה איננה הטבה אלא תנאי בסיסי לשוויון הזדמנויות. אם המדינה מחויבת באמת לצמצום פערים, המדיניות צריכה להיות שוויונית וברורה, וכל נער ונערה בסיכון זכאים למענה תזונתי קבוע ללא תלות בזהות המשרד או בסוג המסגרת", אמר משי.
בשטח, אנשי החינוך מרגישים שהתיכונים הטכנולוגיים עדיין נושאים על גבם סטיגמה ישנה. "פעם הייתה הסללה, ונשאר דימוי של מוסדות פחות טובים", אמר גורם בכיר במערכת. "אבל בפועל, בתי הספר האלה מצילים אלפי בני נוער".
לדבריו, רבים מהתלמידים מסיימים עם בגרות מלאה ותעודת מקצוע בתחומי חשמל, מחשבים וטכנולוגיה, וממשיכים ללימודי הנדסאים ולשירות צבאי משמעותי. "אנחנו רואים פה תהליכים מדהימים. ילדים שמתחילים עם פערים עצומים, ובסוף מסיימים עם ארבע יחידות מתמטיקה ואנגלית, עם מקצוע ביד ועם אמונה בעצמם. מדברים היום הרבה על גיוס חרדים, על השתלבות בשוק העבודה, על צמצום פערים. אבל לפעמים כל ההבדל מתחיל בארוחת בוקר שמישהו דאג להשאיר לילד בצד".
ממשרד העבודה נמסר: "משרד העבודה משתתף מזה שנים רבות בסבסוד ארוחות לחלק מבתי הספר מזה עשרות שנים עפ"י התקצוב הקיים. בשנתיים האחרונות החל משרד החינוך במסגרות המח"טים להשתתף בעלויות ההזנה. על כן, כדי להשוות את התנאים בין בתי הספר, משרד העבודה מצוי בדיונים מול משרד האוצר להרחיב את ההזנה לכלל תלמידי המערכת בבתי הספר המקצועיים של משרד העבודה".