ועד ראשי אוניברסיטאות המחקר (ור"ה) מפרסם היום (חמישי) את הדו"ח החצי-שנתי הרביעי של צוות הפעולה למאבק בחרם האקדמי, החושף תמונת מצב מדאיגה של החרפה והתמסדות המאבק נגד המדע הישראלי - ומזהיר כי ישראל עלולה למצוא את עצמה מחוץ ל"מועדון המדעי" היוקרתי בעולם.
הדו"ח, הסוקר את התקופה שבין אוקטובר 2025 לאפריל 2026, מצביע על כך שלמרות הפסקת האש במלחמת "חרבות ברזל" והמעבר למבצע "שאגת הארי", מגמת החרם אינה דועכת - אלא משנה את פניה.
בעוד שבשנים 2024-2025 אופיינה התופעה בגל חרמות שהופנו בעיקר נגד חוקרים בודדים, הנתונים הנוכחיים מלמדים כי בחודשים האחרונים מוקד החרם עבר לזירה האסטרטגית של מוסדות אקדמיים ואגודות מקצועיות.
לפי הדו"ח, נראה כי מרבית החוקרים שביקשו להחרים את ישראל כבר פועלים בהתאם לעמדתם, והמאבק התקבע כפעילות מאורגנת שמטרתה לבודד את ישראל מהסכמים בינלאומיים רחבים.
בור"ה מציינים כי ההערכה הראשונית הייתה שהפסקת האש בעזה תצמצם את השיח ואת גילויי החרם - אך בפועל קרה ההפך. לטענת מחברי הדו"ח, ארגוני החרם מנצלים את המשך הלחימה בלבנון ואת המתיחות מול איראן, לצד הטינה הגוברת לממשל טראמפ בקרב צעירים פרוגרסיביים בארצות הברית ובאירופה, על מנת להעמיק את העוינות כלפי ישראל, הנתפסת כבעלת בריתה הקרובה ביותר של וושינגטון.
הממצא הבולט ביותר בדו"ח הוא זינוק של 150% בדיווחים הקשורים לתוכנית המחקר האירופית היוקרתית "Horizon Europe", המהווים כיום כרבע מכלל מקרי החרם המדווחים. הנתונים הללו מצטרפים למגמת עלייה שנרשמה כבר בפברואר 2025, אז דווח על גידול של 66% בתלונות לעומת השנה הראשונה למלחמה.
לפי פילוח הנתונים לשנת 2026:
41% מהמקרים עוסקים בהשעיית שיתופי פעולה אקדמיים מפורשים
29% נוגעים לשיבוש פיזי של הרצאות וכנסים
9% כוללים הערות אנטישמיות גלויות ופגיעה במענקי מחקר
בלגיה ממשיכה להוביל את טבלת הדיווחים המצטברת, ואחריה מדורגות הולנד, אנגליה, ספרד ואיטליה. באיטליה, כך לפי הדו"ח, נרשמה עלייה חדה במיוחד המושפעת מהשיח הפוליטי הפנימי סביב הלחימה.
מחברי הדו"ח מדגישים כי ארגוני החרם מצליחים להתאים את עצמם לנסיבות המשתנות ומנצלים מנופי לחץ מדיניים וביטחוניים כדי להעמיק את הבידוד האקדמי של ישראל. לדבריהם, האווירה העוינת באירופה מושפעת הן מהמתיחות הביטחונית מול לבנון ואיראן והן מהסתייגות גוברת בקרב מקבלי החלטות ביבשת ממדיניות החוץ של ממשל טראמפ - מדיניות שישראל מזוהה עמה באופן הדוק.
לכך מצטרפת, לפי מחברי הדו"ח, ביקורת חריפה באירופה על מהלכים פנימיים בישראל, ובהם חוק "עונש מוות למחבלים" והתבטאויות של נבחרי ציבור, שמעוררים באיחוד האירופי שאלות בנוגע לערכים המשותפים - תנאי מרכזי להמשך השתתפותה של ישראל בהסכמי "הורייזון".
"נזק בלתי הפיך למעמדה של ישראל כ'אומת הסטארט-אפ'"
בור"ה מזהירים כי מצב זה עלול להפוך לאיום ממשי לקראת חידוש ההסכמים לשנים 2027-2028. לדבריהם, שיתופי פעולה בילטרליים עם מדינות באסיה או באירופה אינם יכולים להוות תחליף לתוכנית מחקר רחבת היקף ופורצת דרך כמו "הורייזון".
לסיכום, צוות הפעולה של ור"ה, הכולל מומחים מתחומי הממשל, המשפט והמידע - קורא ל"פעולה משותפת ופרו-אקטיבית של כלל גורמי המדינה במטרה לשמור על מעמדה הבינלאומי של ישראל". "הצוות ממשיך להפעיל כלים משפטיים מול מוסדות באירופה, בשיתוף משרדי עורכי דין בבריסל, ומנטר באופן שוטף את רשתות החרם כדי לספק מידע בזמן אמת", נמסר.
כמו כן, בארגון מתריעים כי ללא היערכות ממשלתית מתואמת והשקעה עקבית בהסברה ובחיזוק קשרים בינלאומיים, ישראל עלולה למצוא את עצמה מחוץ למועדון המדעי היוקרתי בעולם - מצב שעלול לגרום, לדבריהם, לנזק בלתי הפיך למעמדה כ"אומת הסטארט-אפ".