ירושלים לא תהיה רק הבירה הכלכלית של מדינת ישראל, אלא של האזור כולו

ביום ירושלים, בכיכר ספרא, נדמה שהעיר מספרת את הסיפור שלה בכמה קולות במקביל. מצד אחד, ירושלים של ההיסטוריה, הזהות, האבנים והסמלים הלאומיים. מצד שני, ירושלים שנמצאת בשנים האחרונות בתנועה כמעט בלתי פוסקת: בנייה, תשתיות, רכבת קלה, מתחמי תעסוקה, מוסדות חינוך וחברות הייטק שמגלות מחדש את הבירה.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, מבקש להציג את העיר לא רק כמקום שמגיעים אליו כדי להתרגש, להתפלל או לטייל, אלא כעיר שאפשר לגור בה, לעבוד בה, לגדל בה ילדים ולבנות בה עתיד. "קודם כל, עבודה קשה", הוא אומר כשהוא נשאל איך מובילים שינוי בעיר מורכבת כל כך. "צריך לעבוד קשה כדי להגיע להישגים האלה שאנחנו רואים פה בשנים האחרונות".

לדבריו, השינוי בירושלים אינו מתרחש בתחום אחד בלבד. הוא מחבר בין מגורים, חינוך, תעסוקה, תחבורה ואיכות חיים, ומנסה להפוך את הבירה לעיר שמסוגלת למשוך אליה צעירים, משפחות וחברות גדולות, ולא רק מבקרים ליום חג או לסוף שבוע.

התחום הראשון שעליו ליאון מדבר הוא הדיור. הוא מציג קפיצה מדהימה בהיקפי הבנייה בעיר. "בשנים האחרונות הגענו בממוצע ליותר מ-7,000 היתרי בנייה עבור דירות", הוא אומר, "כשלפני שמונה שנים היה מדובר על 2,000, 2,300 בלבד, זה פי שלושה. בשנה שעברה הגענו כבר ל-8,500 היתרי בנייה עבור דירות. בשטח כבר ניכרת תנופה רחבה: "ברגע זה יש דירות בתהליך בנייה, כ-30 אלף יחידות דיור. זה מספר עצום, זה מספר גדול".

מאחורי המספרים עומדת אחת השאלות המרכזיות של ירושלים: האם צעירים ומשפחות צעירות יוכלו להישאר בעיר. התשובה של ליאון מתחילה במילה אחת: "לבנות. ככל שאני אבנה יותר, ככה יגיעו לפה יותר ויותר צעירים". לדבריו, "העיר הזו היא לצעירים. צעירים יאהבו אותה, כל מי שלא מכיר אותה עדיין יאהב אותה, משום שהיא דואגת לצעירים".

אבל דירה לבדה אינה מספיקה. ליאון מדבר על חינוך, תעסוקה ותחבורה כחלק מאותה הבטחה עירונית. הוא מזכיר ביקור בגן אנתרופוסופי בלב ירושלים, וגם את לימודי היער בעיר. "יש פה את כל סוגי החינוך שקיימים", הוא אומר. "בכל הרמות".

מבחינתו, מערכת החינוך היא לא רק שירות עירוני, אלא חלק מהיכולת של ירושלים לשכנע משפחות צעירות לבנות בה חיים. זוג צעיר לא מחפש רק קורת גג, אלא גם גן טוב, בית ספר מתאים, מקום עבודה, תחבורה נוחה וסביבה עירונית שיש בה תרבות, קהילה ותחושת שייכות.

גם בתחום ההייטק והתעסוקה, ליאון מבקש לסמן שינוי. ירושלים מקדמת מוקדי תעסוקה חדשים ומרחיבה אזורים קיימים, בהם הר חוצבים, הכניסה לעיר ופארק העברית גב ים. "אנחנו בונים עכשיו מיליונים של מטרים של תעסוקה", הוא אומר. "בעקבות זה נביא גם חברות גדולות, חברות הייטק". לדבריו, לצד מיקרוסופט, אפל ומפא"ת, פועלות בעיר גם חברות כמו לייטריקס, מובילאיי ואינטל. "אני חושב שכל צעיר שרוצה לעבוד בהייטק ימצא את מקומו כאן בירושלים".

גם התחבורה היא חלק מרכזי בחזון הזה. "אין ספק שכשאתה בונה היקפי דירות כאלה, אתה חייב לתת מענה בכל מה שקשור לתנועה ולכבישים בירושלים", אומר ליאון, ומצהיר: "ירושלים היא הראשונה שתצא מהפקקים".

לדבריו, רשת הרכבת הקלה תאפשר בעתיד תנועה אחרת בעיר. "תושבי ירושלים או המבקרים בה לא יצטרכו להשתמש בתחבורה פרטית, אלא ברשת הרכבתית שתגיע ממקום למקום". בעיניו, זו אינה רק סוגיה תחבורתית, אלא מהלך שיכול לשנות את הדרך שבה חיים בעיר: לחבר בין שכונות, מקומות עבודה, מוסדות ציבור, מסחר ומוקדי בילוי, ולייצר ירושלים נגישה יותר.

לצד כל אלה, ליאון מדבר גם על האתגר הירושלמי הגדול מכולם: לנהל עיר של כמיליון תושבים, עם חילונים, ציונות דתית, חרדים ותושבי מזרח העיר. "התפקיד שלי זה לדאוג לכך שכולם יחיו זה לצד זה, ולא זה על חשבון זה", הוא אומר. "אפשר להיות ראש העיר של כולם. אני חושב שהוכחתי את זה בשנים האחרונות".

בהמשך הוא מתייחס גם למזרח העיר, ומדגיש את החשיבות של תעסוקה קרובה ונגישה. לדבריו, חלק מהאתגר היה בכך שנשים במזרח ירושלים לא רצו לעבור למערב העיר כדי לעבוד. "אני בהחלט דואג לפתוח מקומות עבודה", הוא אומר, "כי ברגע שאדם, אישה או גבר עובדים, רמת החיים שלהם משתנה, וגם איכות החיים שלהם משתנה".

כשהוא מתבקש להעביר מסר ליום ירושלים, ליאון בוחר בשני משפטים גדולים. הראשון מיועד לירושלמים, לישראלים וליהודים בעולם: "משהו טוב קורה בירושלים". השני כבר מסמן את היעד הבא שלו: "ירושלים לא תהיה רק הבירה הכלכלית של מדינת ישראל, אלא גם בירה כלכלית של האזור כולו".