עסקים שנשרפו, הותקפו או נסחטו על ידי ארגוני פשיעה מצאו את עצמם בשנים האחרונות לא רק מול עבריינים אלא גם מול חברות הביטוח. בדיון חירום סוער שהתקיים היום (שלישי) בוועדת הכלכלה של הכנסת, נחשפה המציאות שמטלטלת מאות בעלי עסקים ברחבי הארץ: פוליסות שמתבטלות ימים אחרי אירועי הצתה או ירי, עסקים שנותרים בלי כיסוי ביטוחי ובעלי חברות שטוענים כי הם רגע לפני קריסה.
הדיון, שיזם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, עסק במשבר הביטוחי שנוצר סביב תופעת הפרוטקשן והחשש של חברות הביטוח לבטח עסקים המאוימים על ידי ארגוני פשיעה. במהלך הדיון נשמעו עדויות חריגות מצד בעלי עסקים מהצפון ומהדרום, שתיארו כיצד מצאו את עצמם לבד מול האיומים ובלי רשת ביטחון כלכלית.
מושיקו סגל, בעל חברת הסעות מהצפון, סיפר לחברי הכנסת: "הציתו לנו שלושה אוטובוסים וירו על הרביעי. שרפו לי את הרכב הפרטי ליד הבית. יום אחרי הדיווח לביטוח קיבלתי מכתב שבעוד 21 יום הפוליסה מבוטלת. הבנקים לא יתנו לי אשראי בלי ביטוח. ב-21 לחודש אני שולח 100 עובדים הביתה. מה אתם רוצים שאעשה? שאלך לשלם פרוטקשן? אני לא רוצה, אבל איך אני נשאר לבד?".
גם יריב בן עמי, חקלאי ממטולה, הגיע לדיון עם בקבוק בנזין ומצית והציג אותם לחברי הוועדה. "זה הדבר הכי רווחי שיש", אמר. "זה עולה 10 שקלים ועל זה העבריינים מקבלים 30 אלף שקל בחודש דמי חסות. אירוע כזה עלה לנו 15 מיליון שקל, אתם לא באירוע".
ח"כ סימון דוידסון חשף במהלך הדיון כי גם הוא עצמו חווה פרוטקשן בעבר. "אני לא מאחל את זה לאף אחד מהשונאים שלי", אמר. "אם לא תשלם לא יהיה לך עסק. את מי הם מסיעים? ילדים בצפון, משרד הביטחון, מפעלים. אם לא תהיה חברת הסעות אנשים לא יגיעו לבית ספר ולעבודה - מה אתם מצפים?".
לצד העדויות הקשות, התפתח גם עימות סביב שאלת האחריות. ח"כ ליברמן תקף את הממשלה ואמר כי "המדינה הפקירה את האזרחים פעמיים. פעם אחת כשלא הצליחה לספק ביטחון אישי, ופעם שנייה כשהיא לא מספקת כיסוי לנזקים". לדבריו, אם המדינה ידעה להפעיל את חברת הביטוח הממשלתית "ענבל" בזמן המלחמה כדי לסייע לחברות תעופה וספנות, אין סיבה שלא תעשה זאת גם עבור בעלי עסקים שנפגעים מפרוטקשן.
במקביל לדיון, מקודמת בכנסת גם הצעת חוק חדשה של ח"כ קארין אלהרר, המבקשת לחייב את חברת הביטוח הממשלתית "ענבל" לשמש "מבטח מוצא אחרון" לעסקים שנפגעו מפרוטקשן וסורבו על ידי חברות הביטוח הפרטיות.
לפי ההצעה, בעלי עסקים שיקבלו סירוב משלוש חברות ביטוח פרטיות יוכלו לקבל כיסוי ביטוחי דרך המדינה במקרים של נזקי פרוטקשן, בהם הצתות, ירי, השחתת רכוש ואיומים. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בעלי עסקים בישראל סובלים כיום "פגיעה כפולה" - גם מעבריינים שפוגעים ברכושם וגם מחברות הביטוח שמסרבות לבטח אותם בשל רמת הסיכון.
חברת הכנסת אלהרר מסרה: "אירועי הפרוטקשן הפכו להיות מכת מדינה. בתקופה האחרונה המדינה נכשלת פעמיים - הן בהגנה מפני עבריינים והן במענים הביטוחים. לא ניתן להמתין עד שתהיה תוכנית סדורה שתביא תוצאות ברמת אכיפת החוק. המדינה חייבת להבטיח באופן מידי מענה כלכלי לאזרחים שומרי חוק שרוצים לפרנס את משפחתם".
מנגד, באוצר וברשות שוק ההון הזהירו כי מדובר בבעיה מורכבת. נציג רשות שוק ההון, שמואל זקן, אמר כי "ברגע שיש איום - הוודאות לנזק שואפת למאה אחוז", ולכן מבחינה כלכלית חברות הביטוח מתקשות להמשיך לבטח. באוצר אף טענו כי שיפוי ממשלתי עלול "לנרמל" את תופעת הפרוטקשן במקום למגר אותה.
מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, הבהיר בדיון כי חברות הביטוח אינן יכולות לבטח סיכון שנחשב כמעט ודאי. "אם אנחנו יודעים שהולך לקרות נזק ברמת ודאות גבוהה - אי אפשר לבטח את זה", אמר, והשווה את המצב להסדרי הביטוח שמפעילה המדינה במקרי טרור.
במהלך הדיון טענו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כי מדובר במשבר לאומי. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' אמר כי היקף הנזק למשק מהפשיעה נאמד בכ-20 מיליארד שקלים בשנה, בעוד שחבר הכנסת צבי סוכות הזהיר כי "הגליל והנגב נכבשו על ידי ארגוני פשיעה".
בסיום הדיון דרש ליברמן לקבל כבר עד מחר תשובות מראש רשות שוק ההון ומהחשבת הכללית באוצר, והבהיר כי בכוונתו לקיים דיון נוסף בתוך שבועיים. "לא ייתכן שחברת ביטוח תבטל פוליסה בהתראה של 21 יום ותשאיר אזרח להתמודד לבד", אמר.
אם הצעת החוק תאושר, זו תהיה הפעם הראשונה שבה המדינה תיקח על עצמה באופן רשמי לשמש רשת ביטחון כלכלית לעסקים שנפגעו מפרוטקשן וסורבו על ידי חברות הביטוח. אלא שלצד התמיכה במהלך, כבר כעת ברור כי הדיון סביבו מציף שאלה גדולה יותר: האם מדובר בפתרון לבעלי עסקים שננטשו להתמודד לבד או בהודאה של המדינה בכך שהמאבק בפרוטקשן עדיין רחוק מסיום.