מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב ונחשף היום (שלישי) מציג שינוי מגמות בחברה הערבית בישראל - הן ביחס למדינה והן ביחס להשתלבות פוליטית ואזרחית.
נכונות לשרת
בדבר סוגיית השירות, 75.8% מהמשיבים תומכים בכך שבוגרי י"ב ערבים, בנים ובנות, יוכלו להתנדב לשירות אזרחי מטעם המדינה שאינו בתחום הביטחון. לפי הנתונים, כמעט מחצית מהם אף הביעו תמיכה רבה ברעיון, ורק 23.2% התנגדו לכך. ההסכמה לרעיון הולכת ועולה עם הגיל, וגם בקרב צעירים בני 34-18 ניכרת תמיכה מוצקה בו. לא נמצאו הבדלים לפי מגדר - אחוזי ההסכמה של הגברים ושל הנשים לא הראו הבדל משמעותי.
מנגד, נמצא כי ההסכמה לרעיון הולכת ופוחתת עם העלייה ברמת ההשכלה. למרות זאת, גם בקרב בעלי השכלה אקדמית התמיכה בו מוצקה: 64.9% מבעלי תואר ראשון ו-68.3% מבעלי תואר שני ושלישי תומכים בו.
הבדלים מובהקים נמצאו לפי כוונות ההצבעה בבחירות הקרובות. שיעור התמיכה הגבוה ביותר לשירות לאומי נרשם בקרב ערבים תומכי המפלגות היהודיות (98.4%), ואחריהם בקרב תומכי רע"מ (83.7%). נרשמה תמיכה במידה פחותה יותר גם בקרב תומכי חד"ש-תע"ל (66.9%). תומכי בל"ד מביעים את ההסתייגות הרבה ביותר ויותר ממחציתם מתנגדים לרעיון .
ייצוג פוליטי
הסקר חושף גם נתון פוליטי משמעותי: 77.2% מהמשיבים תומכים בכך שמפלגה ערבית תצטרף לקואליציה אחרי הבחירות הבאות. 43.3% אמרו כי מפלגה ערבית צריכה להצטרף לכל ממשלה שתקום, בעוד 33.9% תומכים בכניסה לממשלת מרכז-שמאל בלבד. רק 18.3% מתנגדים לכך.
במקביל, הסקר מצביע על אפשרות לטלטלה פוליטית של ממש: אם הרשימה המשותפת תתאחד, שיעור ההצבעה בחברה הערבית עשוי לזנק ל-67%, והרשימה עשויה להגיע ל־16.3 מנדטים - יותר מהשיא שנרשם בבחירות 2020.
עוד עולה מהמחקר כי 63.7% מהמשיבים מאמינים בשותפות פוליטית ערבית-יהודית, אף שרובם סבורים כי הציבור היהודי עצמו אינו תומך בכך ופסימיות זו אף מתחזקת בחצי השנה האחרונה. יתרה מכך, רוב משתתפי הסקר סבורים כי היחסים בין האזרחים הערבים ליהודים כיום אינם טובים.
בכלל, תמונת המצב האישית והחברתית נותרת קשה. 76.9% מהנשאלים דיווחו כי תחושת הביטחון האישי שלהם חלשה, כאשר האלימות והפשיעה בחברה הערבית היא הגורם המרכזי המשפיע לרעה על מצב רוחם.
לפי הסקר, 71.3% מהמשיבים הגדירו את הטיפול באלימות ובפשיעה כסוגיה החשובה ביותר לציבור הערבי בישראל - הרבה לפני הסוגיה הפלסטינית, החינוך או הכלכלה.
גם בשאלת הזהות נרשמו נתונים מעניינים: המרכיב המרכזי בזהות האישית של הערבים בישראל הוא הזהות הערבית (33.3%), אחריה האזרחות הישראלית (27.7%), ההשתייכות הדתית (24.5%) ורק לאחר מכן הזהות הפלסטינית (13.5%).