מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את דו"ח משק הדם הלאומי בעת שגרה ובעיתות חירום, בראי שבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל. מתוך הממצאים עולה כי מלאי הדם היה נמוך משמעותית בבתי החולים (על פי נהלי משרד הבריאות), בדגש על ביה"ח סורוקה שקיבל את מירב הפצועים מטבח שבעה באוקטובר. בנוסף, בדו"ח צוינו עיכובים בשינועים.
עוד קבע אנגלמן כי משרד הבריאות, הרשות העליונה לאשפוז ובריאות ומטה הרשות העליונה לאשפוז ובריאות (חמ"ל הבריאות הלאומי) - לא היו מודעים לבעיות שעלו בסורוקה ובברזילי בנוגע לאספקה ולשינוע של מנות הדם, וכי יותר מחצי מבנקי הדם בישראל (12 מתוך 21) לא מוגנים מפני איום טילים ורקטות.
נקודה נוספת שהודגה בדוח היא שצה"ל תורם חלק לא מבוטל מסך תרומות הדם בישראל. למשל, בשנת 2022 צה"ל תרם כ-66,000 מנות דם מתוך 265,000 מנות דם ארציות שהותרמו בשנה זו (כ-25% מכלל התרומות הארציות).
על פי המבקר, על אף היתרון שבהתרמות דם מצה"ל - מספר תרומות הדם הלך וירד מ-66,232 בשנת 2022 ל-58,645 בשנת 2023 (ירידה של כ-11%), ול-49,930 בשנת 2024 (ירידה של כ-25% לעומת שנת 2022).
מערך שירותי הדם במדינה מושתת על שירותי הדם של מד"א, המבצע התרמות דם מהציבור, עיבודו ואגירתו, וכן על בנקי הדם שבבתי החולים, האחראים לאחסון, הפצה, עיבוד, התאמה וחלוקה של מנות הדם ומרכיבי דם למחלקות בית החולים לצורכי טיפול רפואי. היערכות משק הדם לעיתות חירום כוללת אגירה של מלאי מספק של דם ורכיביו ואספקתו המהירה, כדי לאפשר להציל חיים ולתת טיפול רפואי איכותי.
בביקורת עלו כשלים בנוגע למלאי הדם ולאספקתו ביום הראשון למלחמת חרבות ברזל לבתי החולים סורוקה וברזילי - שקלטו כ-64% מהפצועים שהגיעו לבתי החולים באותו יום.
מלאי מזערי של מנות דם מסוג O
המרכז הרפואי סורוקה של הכללית נותר פעמיים עם מלאי מזערי מאוד של מנות דם מסוג O בשבעה באוקטובר (בשעה 12:00 היו מנות דם ספורות בחדר הטראומה של סורוקה, ובנק הדם של סורוקה נותר ללא מנות דם מסוג O; בשעה 18:25 נותרו בסורוקה 28 מנות דם מסוג O בלבד).
נגרם לפי המבקר, בין היתר עקב מלאי התחלתי נמוך של מנות דם מסוג O במד"א (לכל היותר 534 מנות דם מסוג O במקום 750 כנדרש); מלאי דם התחלתי נמוך בסורוקה (166 מנות דם במקום 207 כנדרש), ובכלל זה של מנות דם מסוג O (48 מנות דם במקום 73 כנדרש).
ממצאי הביקורת מצביעים על כך שהרשות העליונה לאשפוז ובריאות ומשרד הבריאות לא דנו בשבועות הראשונים של מלחמת חרבות ברזל בצורך לעדכן את היקף התרמות הדם שביצע מד"א בהתאם להנחיות הרשות ושהגיע לפי כ-2.5 מקצב התרמות הדם הנדרש ביום, אף לאחר עמידה ביעדי ההתרמה והגעה לרמת מלאי דם ארצי הגבוהה מהרמה הנדרשת.
על אף החשיבות בשינוע מנות הדם בעיתות חירום על ידי רכב מד"א (אמבולנס או ניידת דם), משרד הבריאות לא הסדיר בנהליו אל מול מד"א ובתי החולים מי הם הגורמים הרשאים לשנע דם בעיתות חירום, ובכלל זה לא הבהיר את החשיבות בשינוע דם על ידי רכב מד"א בעיתות חירום ולא הנחה את מד"א ובתי החולים בנושא זה.
כאמור, בתי החולים מתבססים גם בעיתות חירום על הסכמים עם חברות משלוחים פרטיות. לחמישה מבנקי הדם אין תוכנית מעבר למרחב מוגן כנדרש בעיתות חירום. כמו כן עלה גם כי מערכות המחשוב הקיימות בבנקי הדם בבתי החולים וביצוע הזמנות דם מבתי החולים למד"א, שנעשה שלא באופן ממוחשב, אינם מאפשרים פעולות חיוניות כגון ניהול אירועים בזמן אמת, ביצוע מעקב אחר הנתונים ובקרה עליהם, ניתוח מושכל של המידע וזיהוי נושאים הנדרשים לשיפור.
משנת 2022 ועד מועד סיום הביקורת (יוני 2025), למרות ההכרה בחשיבותן של פעולות הסברה ופרסום לציבור מטעם משרד הבריאות ומד"א על החשיבות בתרומות דם כחלק מקמפיין הסברה לאומי מתמשך, משרד הבריאות ומד"א לא פעלו לגיבוש תוכנית ארוכת טווח בנושא זה ולתקצובה בהתאם.
העמידה במלאי הדם הנדרש מתחדדת נוכח הפער המשמעותי בין מלאי הדם שהיה זמין בפתחו של שבעה באוקטובר, שאירע בסיומה של תקופת חגים הידועה כתקופה שבה יש חוסר במנות דם, בייחוד במנות דם מסוג O - למלאי הדם הנדרש באותו היום.
אחת הדרכים להשלמת מלאי בבתי חולים בעיתות חירום - במקרה של בנק הדם המרכזי של מד"א אין אפשרות לספק מנות דם, יכולה להיות העברת מנות דם מבית חולים אחד למשנהו, וזאת עד לאספקת דם מוסדרת ממד"א.
בביקורת של המבקר עלה כי 21 בתי החולים שנבדקו אינם מעבירים כלל מנות דם לבתי חולים כלליים אחרים בעיתות חירום. משרד הבריאות לא הגדיר בהנחיותיו את המקרים והתנאים שבהם בתי חולים יכולים להעביר מנות דם לבתי חולים אחרים, ובפרט בעיתות חירום.
לפי כך, מומלץ כי הרשות העליונה לאשפוז ובריאות ומשרד הבריאות, בשיתוף מד"א, סורוקה וברזילי, ינתחו את אירועי אספקת הדם של שבעה באוקטובר ויפיקו לקחים לייעול התהליך הן מבחינת רמות המלאי הנדרשות במד"א ובבתי החולים בכל עת והן מבחינת שינוע הדם.
המבקר המליץ כי משרד הבריאות, בשיתוף מד"א, יסדיר את נושא שינוע משלוחי הדם ממד"א לבתי החולים בעיתות חירום; וכי כל אחד מבתי החולים יתרגל את הנהגים שאיתם הוא עובד לשינוע משלוחי דם בעיתות חירום. על משרד הבריאות לוודא שהתרגול אכן מתקיים.
העיכובים בשינוע הדם לסורוקה ולברזילי בעת אירוע עם מספר פצועים כה גדול כפי שהתרחש בשבעה באוקטובר, ובפרט מצב שבו מרכז-על כמו סורוקה נותר למעשה בסביבות שעה 12:00 של אותו היום ללא מנות דם מסוג O בבנק הדם שלו ועם מנות דם ספורות מסוג דם O בחדר הטראומה שלו, היה עלול להקשות את הטיפול בפצועים שנזקקו לעירוי דם מסוג דם O - מחייבים הפקת לקחים ותיקון של הליקויים שהועלו בדוח זה.
על כן מומלץ כי שר הבריאות יוודא שהרשות העליונה לאשפוז ובריאות, חמ"ל הבריאות הלאומי, משרד הבריאות ומד"א יתכננו וינהלו את פעילות מערך הדם במדינה בראייה כוללת, תוך גיבוש תמונת מצב מלאה ומהימנה של מלאי מנות הדם הארצי. זאת כדי לוודא שמלאי הדם הארצי יהיה תואם למלאי שהגדירה הרשות. כמו כן, עליהם לוודא שמערך ההתרמות יפעל בצורה יעילה שתבטיח אספקת דם יציבה באירועי חירום ותצמצם השמדות של מנות דם.
ניהול יעיל ואפקטיבי של משק הדם הלאומי בעת שגרה ובעיתות חירום, מרמת הרשות העליונה לאשפוז ובריאות, חמ"ל הבריאות הלאומי ומשרד הבריאות ועד מד"א ובתי החולים, יאפשר הליך יעיל ומהיר של אספקת דם בעיתות חירום ויבטיח מתן טיפול מיטבי לנפגעים ולחולים באירועי חירום.
תגובת משרד הבריאות
"אירועי 7 באוקטובר היו חסרי תקדים בהיקפם ובעוצמתם, וחצו את תרחישי הייחוס שעל בסיסם נערכה מערכת הבריאות לאורך השנים. חרף תנאי אי־ודאות קיצוניים, עומסי פצועים חסרי תקדים, לחימה פעילה ואתגרי שינוע מורכבים - מערכת הבריאות הצליחה לשמור על רציפות תפקודית מלאה של משק הדם, ובפועל לא נרשם מחסור במנות דם שפגע במענה הרפואי או בהצלת חיי אדם.
משרד הבריאות סבור כי יש לבחון את קבלת ההחלטות והניהול המבצעי בהתאם לתמונת המצב שהייתה קיימת בזמן אמת, לצד הפקת לקחים מתמשכת וחיזוק מוכנות המערכת לאירועי חירום עתידיים.
כבר מראשית מלחמת חרבות ברזל פעל המשרד באופן עצמאי לתחקור האירועים וגיבש שורת צעדים מערכתיים לחיזוק המוכנות, הבקרה וניהול מלאי הדם בשגרה ובחירום. מרבית הצעדים יושמו במהלך המלחמה, וביתר שאת במסגרת ההיערכות לתרחישי הסלמה רחבים מול איראן. במסגרת זו עמדו רמות מלאי הדם ומנות הדם מסוג O ביעדים הלאומיים, ובמקביל נשמר איזון בין זמינות מלאי מספקת לבין צמצום השמדת מנות דם שלא נעשה בהן שימוש.
בעקבות המלחמה חודדו מנגנוני הניטור והבקרה, הוקם "פורום הדם בחירום" לניהול שוטף ומבצעי של התחום, והורחבו עבודות המטה עם מד"א, צה"ל ובתי החולים. בנוסף, מערכת שליטה מרכזית ממוחשבת לניהול תמונת מצב ארצית של מלאי הדם נמצאת בשלבי הקמה מתקדמים.
באשר לקשיים בשינוע מנות דם לבית החולים סורוקה, יש לזכור כי האירוע התרחש תחת לחימה פעילה, חסימות צירים ותנאים מבצעיים מורכבים בדרום הארץ, שלא אפשרו שגרת שינוע רגילה. למרות שבפועל לא נוצר מחסור במנות דם, המשרד תחקר את האירוע ומקדם כיום פתרונות שינוע חלופיים, ובהם גם יכולות שינוע באמצעות רחפנים, לצורך התמודדות עם מצבים של חסימות צירים נרחבות ותנאי לחימה.
בנוגע למקרני הדם המוזכרים בדוח, הנתונים המופיעים בו אינם עדכניים. כלל המכשירים הוצאו מבתי החולים והועברו לאחסון במקום בטוח.
משרד הבריאות ימשיך לפעול לחיזוק המוכנות הלאומית, לשיפור יכולות הבקרה בזמן אמת ולהבטחת רציפות תפקודית של משק הדם בכל תרחיש חירום.