מליאת הכנסת תתכנס מחר (שני) לאשר בקריאה שנייה ושלישית את החוק להעמדת מחבלי 7 באוקטובר לדין. החוק צפוי לזכות לתמיכה רחבה של יותר מ-110 חברי כנסת ולהסדיר הקמת טריבונל מיוחד שידון בפשעי המלחמה.
לפי נוסח החוק, יוקם לראשונה מנגנון ייעודי להעמדה לדין של מחבלי הטבח ושל מי שהחזיקו חטופים ישראלים בשבי. החוק אינו מתייחס רק למחבלים שחדרו לשטח ישראל, אלא לכל המעורבים בפעולות הטרור והחטיפה. המשפטים יתנהלו בירושלים, יהיו פומביים וישודרו לציבור.
הצעת החוק מעניקה לבית המשפט סמכות להטיל עונש מוות בגין עבירות של השמדה ופגיעה בריבונות המדינה. במקרה שבו ייגזר עונש מוות, תחול חובת ערעור אוטומטית גם אם הנאשם יסרב לכך. אופן ביצוע העונש ונהליו ייקבעו בהמשך בתקנות שיגבשו שר המשפטים ושר הביטחון.
סעיף מרכזי בחוק, שהוגש כהסתייגות על ידי חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי, קובע כי מחבלים שיידונו למאסר עולם לא יוכלו להשתחרר בעתיד. האיסור יחול גם על עסקאות חילופי שבויים או הסכמים מדיניים עתידיים.
שר המשפטים יריב לוין וחברי הכנסת רוטמן ומלינובסקי הציגו היום חזית אחידה לקראת ההצבעה. מלינובסקי ציינה כי מדובר במהלך שיסדיר את "משפטי אייכמן המודרניים". לדבריה, החוק גובש בתיאום עם משרד המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה: "אין פה פוליטיקה, יש פה אחדות בחובה שלנו כעם להוציא את הצדק לאור".
החוק מאפשר לטריבונל לחרוג במקרים מסוימים מדיני הראיות המקובלים. העבודה על הנוסח החלה בנובמבר 2023, כחודש לאחר הטבח, וכמעט שלוש שנים לאחר האירועים הוא צפוי להיכנס לספר החוקים. "החוק הזה הוא מורשת, ומשפטי מחבלי טבח השבעה באוקטובר עוד ילמדו בספרי ההיסטוריה", אמרה מלינובסקי.