הרמטכ"ל אייל זמיר הופיע היום (ראשון) בפני ועדת החוץ והביטחון והתריע כי ביטחון המדינה דורש חוק גיוס מעשי. הדיון התמקד באיום האיראני, במצב בעזה ובמחלוקות סביב שירות נשים וחרדים, תוך שזמיר הודף את הלחצים וקובע כי אי אפשר שלכל קבוצה יהיו דרישות משלה.
סקירת הרמטכ"ל החלה באיחור של כשעתיים לאחר שתקלה טכנית מנעה את העלאת מצגת צה"ל. בזמן ההמתנה פתחו חברי הכנסת בסבב שאלות. כשהחל הדיון, זמיר הקדיש את רוב זמנו לאיום האיראני, כשרק דקות ספורות נותרו לדיון על המצב בלבנון. בהתייחסו ללחימה בדרום, תיאר הרמטכ"ל תמונת מצב אופטימית. "חמאס נמצא במצוקה אדירה", טען, "למעלה מ-50% מהשטח בידינו".
סוגיית חוק הגיוס תפסה מקום מרכזי בשיח. זמיר נזהר מהבעת עמדה פוליטית ישירה, אך הבהיר את צורכי הצבא. "צה"ל צריך חוק גיוס לא וירטואלי", הדגיש בפני חברי הוועדה. "זה לא נושא חברתי-פוליטי אלא נושא של ביטחון המדינה". ח"כ מאיר פרוש שאל מדוע הצבא מיישם את המלצות ועדת שקדי לשירות חרדים, והרמטכ"ל השיב כי הצבא ערוך לקלוט כל מתגייס. הוא הבטיח שכל חייל שירצה בכך יוכל "להתגייס חרדי ולצאת חרדי". בנוסף, התייחס לצורך לתקן את ביטול קיצור השירות ולהתאים את משך שירות המילואים למשימות, באמצעות הוראת שעה לחמש השנים הקרובות.
עימות נרשם סביב פיילוט שילוב נשים בשריון. חברי כנסת טענו בפני הרמטכ"ל שרבנים מתנגדים למהלך ושתלמידי ישיבות הסדר צפויים לעזוב את השורות. זמיר הגן על החלטת הצבא: "אף אחד לא ייפגע, צה"ל לא יודע לתפקד בלי נשים, בטח לא בלחימה". הוא הוסיף שאין כוונה לשנות את אופי הצבא, אך מתח ביקורת על הלחצים המגזריים: "אי אפשר שכל אחד יבוא עם הדרישות שלו לגיוס. לא יהיה צה"ל ככה". זמיר הבהיר שהצבא פועל לפי פקודת השירות המשותף, אך ציין כי כצבא העם, המערכת לא תוכל לספק את כל המענים הייחודיים לכל קבוצה.
במהלך הדיון דרש פרוש לדעת כמה כוח אדם מושקע באבטחת מאחזים ביהודה ושומרון ומהי העלות הכלכלית. לגבי הזירה הצפונית, זמיר שלל מניעים זרים והבהיר שאין שיקולים פוליטיים בקביעת הנחיות ההתגוננות באזור. כשנשאל על פרשת הפצ"רית, סירב הרמטכ"ל להתייחס לנושא עד לתום החקירה. בתגובה לזהירות שנקט בתשובותיו, העיר אחד המשתתפים בדיון: "ניכר שהוא ידע שהוא במסיבת עיתונאים".