עשור של עמימות ופעילות חשאית הביא את המוסד ללב המזרח התיכון. אלה היו הסימנים שבדרך

במשך עשרות שנים היה ידוע המוסד הישראלי כבעל קשר הדוק ויציב עם הכורדים בצפון עיראק. הקשר בא לידי ביטוי בהדרכה, אימונים, מודיעין וסיוע באמצעי לחימה וטכנולוגיה. אתמול, ראינו את מה שיכול להוות תוצר אפשרי של הקשר בין הצדדים, עם הגעת דיווח על הקמת בסיס ישראלי חשאי בעיראק ששימש לתקיפת כוחות עיראקיים שכמעט גילו אותו במהלך המלחמה עם איראן.

ידיעה מעניינת נוספת בנושא התפרסמה בכלי תקשורת זרים בשנת 2017 על אודות אימונים שמעבירים יוצאי יחידות מיוחדות מישראל את הכוחות המיוחדים הכורדים (פשמרגה) לצד הקמת בסיסי האזנה ישראלים לפעילות האיראנית במרחב הגבול.

כעבור שנתיים הוגש דו"ח מודיעין לממשלת עיראק, בו טענו גורמי מודיעין עיראקיים כי המוסד עושה שימוש בדרכונים אירופאיים כדי להיכנס לאזור הכורדי-עיראקי. בחלק מהמקרים, על מנת לחלץ פריטים יקרי ערך דתי-לאומי לישראל בשיתוף פעולה כורדי.

עיראק, השכנה של איראן, מהווה מקור עניין עבור המודיעין הישראלי ממספר סיבות: יכולת איסוף מודיעין על איראן, פעילות איראנית במרחב העיראקי, פעילות של מליציות שיעיות פרו איראניות, וצירי הברחה של אמצעי לחימה. בנוסף לכל אלה, בשנים האחרונות התמקד המודיעין הישראלי בעיראק בעקבות חטיפת אליזבט צורקוב, חוקרת ישראלית שנחטפה במרץ 2023 בבגדאד על ידי המיליציה השיעית 'כתאיב חזבאללה' (גדודי חיזבאללה) הפרו-איראנית, לאחר הגעתה של צורקוב במסגרת מחקר אקדמי. היא הוחזקה בשבי כשנתיים וחצי, ושוחררה בתשעה בספטמבר 2025 בפעילות בינלאומית.

כמו כן, בעשור האחרון מתפרסמות ידיעות בעיראק בפרט ובתקשורת הזרה בכלל על פעילות קרקעית-אווירית ישראלית בעיראק. בכירי מערכת הביטחון והדרג המדיני התעלמו לאורך השנים מפרסומים, ונקטו בגישת העמימות בסוגיה זו. אלו היו למשמעותיות במיוחד.

הפטנט של כוח קודס האיראני, בראשותו של קאסם סולימאני, שחוסל על ידי ארצות הברית בשנת 2020, היה לממן, להדריך, להכווין, ולסייע באמצעי לחימה למליציות שיעיות פרו איראניות בסוריה, תימן, לבנון ובעיראק.

בהקשר העיראקי, בנו האיראנים מחסני נשק וטילים בגבול באיראן כעורף לוגיסטי רחב, ובעיראק עבור המליציות. בשנת 2019 הדליפו גורמי ממשל אמריקני כי חיל האוויר הישראלי תקף בסיסי מליציות שיעיות פרו איראניות בעיראק. גורמי ביון מערביים טענו אז כי זו הפעם הראשונה שישראל תוקפת בעיראק מאז תקיפת הכור הגרעיני בשנת 1981. התוכנית האיראנית כללה העברת טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לידי המליציות כדי שביום פקודה - ישגרו אותם מעיראק לעבר ישראל.

בינואר 2020 חוסל בבגדאד מפקד כוח קודס האיראני, קאסם סולימאני על אדמת עיראק, כשברקע התפרסמו ידיעות והתייחסות על "עזרה ישראלית". מיד לאחר מכן, התפרסמו פרשנויות על פעילות ענפה של המוסד בדגש על יחידת 'כידון' בעיראק, שכללה תקיפת מבנים בהם שהו 'ישראלים'. כך לטענת האיראנים ומליציות שיעיות פרו איראניות. עוד נטען כי ישנה מעורבות וסיוע של אמ"ן, לגורמי המודיעין האמריקנים. גורמים ישראלים טענו באותם ימים, כי הסיוע כלל פרטים אינטימיים על התנהלות סולימאני שדייקו את התנועות שלו בעיראק.

כלי תקשורת באיראן טענו לפני כחמש שנים כי שיגרו יותר מעשרה טילים בליסטיים לעבר מתחם בארביל, 80 ק"מ מהעיר מוסול בעיראק, בו לטענתם דאז - ישנו בסיס פעולה שהקים המוסד. הכורדים הכחישו וטענו כי מדובר במבנה של "איש עסקים מקומי".

במרץ 2023 נעלמה בבגדאד אליזבת צורקוב, חוקרת בעלת אזרחות ישראלית-רוסית. לאחר בדיקה מודיעינית קבעו במוסד כי היא נחטפה על ידי מיליציית 'כתאיב חיזבאללה'. בהתאם לכך, התפרסמה הודעה חריגה בנושא על ידי משרד ראש הממשלה שאישרה פעילות מודיעינית ענפה ישראלית בנושא.

לאורך העשור האחרון התרבו הפרסומים גם על מערכה חשאית שבין המלחמות שמנהלת ישראל באזור משולש הגבולות ירדן-סוריה-עיראק. האיראנים ניצלו לא פעם את משולש הגבולות לטובת העברת אמצעי לחימה ומחבלים לסוריה, ומשם ללבנון, בדגש על מעבר הגבול אבו-כמאל. לפי הפרסומים, צה"ל ארב במרחב לשיירות הנשק ותקף אותן מהאוויר. בהתאם לכך, התעקשה ישראל מול ממשל טראמפ שלא לפנות את הבסיס האמריקני במשולש, כדי שיסייע במאמץ לבלום התעצמות איראנית בסוריה ובלבנון.

הממשלה העיראקית הגישה תלונה רשמית לאו"ם, כולל התבטאויות בכלי תקשורת זרים, על כך שחיל האוויר הישראלי עושה שימוש במרחב האווירי העיראקי על מנת לתקוף באיראן. כאמור, חיל האוויר תקף בעיקר מחסני נשק בגבול שהיו מיועדים למליציות השיעיות העיראקיות, אך שימשו גם להברחות חיזבאללה בציר יבשתי. התלונה כללה גם פרסומים בהם נראית הנחתת כוחות קרקעיים ישראלים צמוד לגבול האיראני-עיראקי, באמצעות מסוקים.