בסיום מסיבת העיתונאים אתמול, שנראתה יותר כהשקת קמפיין הבחירות של ישראל ביתנו, התקבל יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן בקריאות "הו הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבא". תודו שקריאות על מועמד האופוזיציה לראשות הממשלה לא נשמעו כבר יותר מעשור.
במסיבת העיתונאים נראה ליברמן, חייכן, בטוח בעצמו, ומלא חוש הומור כפי שרק הוא יודע. יו"ר ישראל ביתנו מרגיש שהוא על הסוס, ובצדק. עשרות פעילים וחברי כנסת ממפלגתו העניקו לו תחושה של משחק ביתי. בניגוד לנפתלי בנט, ליברמן הפך לכלי ברק אפקטיבי של המאוכזבים בליכוד.
בכל העמדות שהשמיע עד היום הוא יותר ימין מימין, וזה מתסכל את הביביסטים. כמו לא מעט ממצביעי הליכוד, הוא דורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית, דורש את הפלת המשטר האיראני מחשש שישמיד את ישראל, את חיסול חיזבאללה וחמאס (שאותו דרש בזמן אמת).
ליברמן דורש חוק גיוס חובה לכולם ללא יוצא מהכלל, למעט אלה שייבחרו על ידי צה"ל לשירות לאומי. הוא דוגל בחוקה שתעשה באמצעות משאל עם, שכן הכנסת אינה מסוגלת להוביל מהלך כזה. הוא נגד שיתוף פעולה עם מפלגות סקטוריאליות כמו ש"ס, יהדורת התורה והמפלגות הערביות.
אבל עם מפלגת הליכוד הוא מוכן לשתף פעולה, וכאן נמצא ההבדל העיקרי שעושה אותו שונה מחברי האופוזיציה, אם כי הוא מדגיש: "בלי ביבי". לדבריו, אחרי 7 באוקטובר, ראש הממשלה חייב לקחת אחריות על הטבח הנורא ביותר מאז השואה ולהתפטר.
הוא יכול לעשות את זה מרצונו, או באמצעות עסקת טיעון שאליה הוא לא מתנגד, בתנאי שיודה באשמה ויפרוש. ומי יהיה המועמד לתפקיד ראש הממשלה? ליברמן רואה את עצמו, ובצדק, כמועמד מוביל לתפקיד.
יו"ר ישראל ביתנו אינו רק פוליטיקאי שנותן עצות מהיציע. הוא גיבש תכנית פעולה ליום שאחרי הבחירות עם עשרה קווי יסוד שהוא מתכוון לעמוד עליהם בכל תנאי. בתפקידו כשר אוצר בממשלה השינוי הוא הוכיח אומץ לב ציבורי, ומעמדו הפוליטי היה השלישי בהיררכיה בממשלת השינוי.
הניסיון העצום שצבר בכל תפקיד אפשרי בממשלה, שהאחרון שבהם היה שר האוצר, הופך אותו למנוסה ולבעל הסיכויים הגבוהים ביותר.
כן, הגיע הזמן שבראשות הממשלה יעמוד עולה חדש ממדינות חבר העמים, וזה לא צריך להיות בגין או שמעון פרס הפולנים לשעבר. הגיע הזמן שאת המדינה יוביל ליברמן הדוגל בחופש העיסוק, תחבורה בשבת, אבל מאמין בדרכו בתורת ישראל.
רגע, ומה עם איזנקוט, שלפי הסקרים מספר המנדטים של מפלגתו גבוה משל ישראל ביתנו? ליברמן מוכן לחבור לרמטכ"ל לשעבר, אבל התנאי לכך יהיה שיוצב בראשות הרשימה. לזכותו של יו"ר מפלגת ישר! יאמר שאם צריך הוא יודע לשים את האגו בצד ולוותר למען הניצחון בבחירות.
כפי שבעבר ידע לוותר על תפקיד הרמטכ"ל כשהוצע לו על ידי נתניהו, כי בני גנץ שנבחר מתאים ומנוסה יותר ממנו בתפקיד, כך יידע לוותר בוודאי שמדובר בתפקיד ראש הממשלה.
ליברמן מחזיק את כל הקלפים ביד. זה לא סוד שחלק ממצביעי הליכוד מפנטזים שאחרי הבחירות הוא יחבור אליהם. זה תסריט שאולי יקרה, אבל בלי נתניהו. אם נתניהו יפרוש, הליכוד יתפרק, ואז ליברמן עשוי להפוך בהחלט למועמד עתידי להובלת הליכוד, אבל זה כבר תסריט שלי.