לפי קצין בכיר בצה"ל, האיום המרכזי בדרום לבנון היה ונשאר טילי הנ"ט ארוכי הטווח - מאחר שהיקף הנפגעים מהם לאורך זמן גבוה יותר. לכן, בצה"ל פועלים להקטין ולצמצם ככל האפשר את כלל האיומים, בהם: נ"ט, רקטות, פצמ"רים, כטב"מים מתאבדים ורחפנים חמושים.
רק היום (רביעי) שלושה לוחמים נפצעו במרחב דרום לבנון בעקבות פגיעת רחפני נפץ. אחד מביניהם נפצע באורח קשה ומשפחותיהם עודכנו על כך. במקביל, צה"ל תקף תשתיות של ארגון הטרור במספר מרחבים בדרום לבנון.
שיתוף פעולה בינלאומי
בזרוע היבשה העמיקו את שיתוף הפעולה בתחום גילוי, התרעה ויירוט רחפנים, כולל פיתוח תורת לחימה עם צבאות זרים.
לוואלה נודע כי לאחרונה ביקרה בישראל משלחת צבאית בראשות מפקד הארמייה הגרמנית, בין היתר כדי להיחשף ליכולות תוצרת כחול-לבן בתחום, אך גם כדי לשתף בתובנות, לקחים וטכנולוגיות להתמודדות עם רחפנים.
קפיצת דרך
בדיון הערכת מצב בנושא הרחפנים אמר מפקד זרוע היבשה, האלוף נדב לוטן, כי "ניתן היה להגיע למערכה הנוכחית במוכנות גבוהה יותר לאיום הרחפנים, אך כעת יש להאיץ תהליכים". לוטן סיכם על הקמת קבוצות עבודה לאיתור, בחינה ויישום של טכנולוגיות ושיטות להתמודדות עם רחפנים.
כמו כן, הוא הנחה להדק את שיתוף הפעולה בצוותי עבודה עם אמ"ן, חיל האוויר, אגף התקשוב ופיקוד הצפון, מאחר שדרכי ההתמודדות עם רחפנים - עם ובלי סיב אופטי - כוללות תחומים מגוונים.
50% מפתרון הבעיה
סקירה שביצעה זרוע היבשה בדרום לבנון בנושא איום הרחפנים העלתה כי רמת המודעות לאיום מוגדרת גבוהה, ובהתאם גם רמת הדריכות לתרחישים השונים. לכן, לטענת קצין בזרוע היבשה, המענה מבוסס בעיקרו על תרגולת, טכניקה קרבית, התמגנות, הסוואה ותנועה - ולא בהכרח על טכנולוגיה בלבד.
התחום השני הוא יכולת הגילוי, שמהווה את האתגר הגדול ביותר, בדגש על רחפני סיב. בשיתוף פעולה של משרד הביטחון וצה"ל הוסטו מערכות טכנולוגיות קיימות בפיקוד הצפון למשימת איתור הרחפנים. החלטה זו באה לידי ביטוי בהתרעה על רחפנים במרחב עד לרמת מפקד הצוות בשטח, שמקבל כבר היום "התרעה אישית". התהליך הזה צפוי להתפתח לכלל הגזרות.
לדברי קצין בזרוע היבשה, בהמשך תחובר ההתרעה למערכת הדיגיטלית הצה"לית. כמו כן, בשבוע האחרון נפרסו בשטח מכ"מים חדשים, ובשבועות הקרובים יוצבו סנסורים נוספים לעיבוי מערך הגילוי וההתרעה.
איום הרחפנים
התחום השלישי כולל מיגון מוצבים, כלי רכב, טנקים, נגמ"שים וציוד מכני הנדסי כבד. לדברי הקצין, המשימה הוטלה על זרוע היבשה ועל אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, ובתוך שבועות בודדים צפויות להיראות תמורות בשטח. "אנחנו במאמץ גדול", אמר הקצין, והוסיף: "מדובר במאמץ משולב של צה"ל, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות".
התחום הרביעי הוא היירוט. זרוע היבשה האיצה תהליכי עבודה עם צבא ארצות הברית, וביחד מנסים הצדדים לשלב ידע קיים, טכנולוגיות מבצעיות ומסקנות שעולות מהשטח בזמן אמת. במקביל, אישר מפקד זרוע היבשה, האלוף לוטן, להאיץ רכש של רובים מסוגים שונים ליירוט רחפנים, בהם פגיון, סמארט שוטר ואמצעים נוספים, לצד עמדות נשק קבועות.
במקביל, הוא הנחה להאיץ את כתיבתה של תורת לחימה מעודכנת ואת תהליך אימון הכוחות. בנוסף, נקלטת תחמושת מיוחדת לרובים: כ-50 אלף כדורים מיוחדים שמגדילה את הסיכוי להפלת רחפנים בירי מהקרקע. לצד זאת, בצה"ל מחדדים את משמעות תפקיד תצפיתן השמיים בכל מחלקה.
התחום החמישי כולל את חיבור המערכות והכוחות לתמונה האווירית של חיל האוויר: תמונת שמיים ברמה מטכ"לית ואוגדתית, לצד ריכוז מאמץ לבניית תמונה ברמת החטיבה - הן בגבול והן בעומק שטח האויב.